האטה מסוימת בצמיחה בבריטניה ושותפות הסחר המרכזיות שלה באירופה יביאו לפגיעה ביצוא הישראלי

מאת: עפר קליין

סיפור יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי הפך לעובדה מוגמרת והפרשנים עברו לשלב ההסברים, והאמת שזה כנראה מאוד פשוט, היה רוב גדול בקרב המבוגרים שרצו לצאת מהאיחוד ורוב גדול בקרב הצעירים לטובת הישארות בגוש – רק שהצעירים, כך נראה, לא קמו בהמוניהם להצביע ובזה נגמר הסיפור.

עד כאן זו כבר היסטוריה. מה הולך לקרות הלאה?

קודם כל, בלהט האירועים כולם שכחו שהיום מתקיימות בחירות בספרד. עצם ההחלטה של בריטניה לצאת מהאיחוד האירופאי עלולה לחזק מחנות בדלניים בספרד. חשוב לציין שיציאה של בריטניה מהאיחוד האירופאי איננה דומה בכלל ליציאה של מדינה מגוש האירו. יציאה מהאיחוד המוניטרי כמעט איננה אפשרית ותגרור אחריה נזק כלכלי גדול בהרבה למדינה היוצאת, בין היתר מכיוון שתצטרך גם להנפיק מטבע חדש. להערכתנו, קואליציה יציבה ומהירה בספרד תביא לרגיעה בחששות לעתיד גוש האירו ותחזק את האירופאים במשא ומתן הצפוי עם בריטניה. העדר קואליציה יציבה או עלייה של מפלגות בדלניות עלולה להחריף מאוד את התנודתיות בשווקים השבוע.

ובבריטניה אנחנו נכנסים כעת לתקופה של אי-וודאות. אחרי שייבחר ראש ממשלה חדש בבריטניה תהיה תקופה של עד כשנתיים של משא ומתן על הסכמים חדשים בין בריטניה לבין האיחוד האירופי. התרחיש האופטימי הוא שהמשא ומתן יהיה מהיר, ומשאל עם חדש על ההסכם עם האיחוד האירופי יעבור בהצלחה (כמו עם דנמרק ב-1993 שבהתחלה דחתה את הסכמי מסטריכט, ולאחר שינויים הסכימה להצטרף). אך עד לסיום התהליך בריטניה תסבול מירידה במדד סנטימנט החברות ולקיטון בהשקעות, לעלייה במחירי היבוא ולצמצום הוצאות משקי הבית דבר שיפגע בצמיחה. בנוסף, יש ככל הנראה פער משמעותי בין מה שהמנהיגים שבחרו לעזוב הבטיחו לבין מה שיוכלו לקיים. הם הבטיחו לקיים יחסי מסחר מלאים עם האיחוד (כמו שקיים כיום), אך עם שליטה מלאה על תנועת אנשים והגירה, ושלא יצטרכו לתרום בכלל לתקציב של האיחוד – דבר שנראה בלתי אפשרי ואינו תואם הסכמים אחרים של האיחוד עם מדינות אחרות.

בעולם, העיניים יהיו כעת נשואות אל הבנקים המרכזיים, שימשיכו במדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד ולתגובת האיחוד האירופאי. האיחוד יכול להגיב ב-3 דרכים לתוצאות המשאל: להיות מאוחד יותר – ולהציג עמדה משותפת לקראת המשא-ומתן (כמו עם יוון), או להיות מפורד יותר – ובמקרה כזה החשש מפגיעה בצמיחה יוביל להסכם מוקדם אבל חלש, שיפתח פתח למדינות אחרות לבקש הסדר חדש. אפשרות נוספת היא שהאיחוד ימשיך בתוואי הנוכחי של "כיבוי שריפות" לכל בעיה והמשך ויכוחים בין צרפת וגרמניה על נושאים מרכזיים – זה כנראה התרחיש הגרוע ביותר לשני הצדדים.

הסיכוי שהשווקים נותנים להעלאת ריבית בארה"ב השנה כמעט ונעלם – ורק עלייה מהירה מהצפי באינפלציה יכולה לשנות זאת (אנחנו עדיין מאמינים שכן נראה עליה אחת בריבית בארה"ב) . בבריטניה תוואי הריבית העתידי פחות וודאי מכיוון שהפיחות החד במטבע יוביל לעלייה מהירה באינפלציה ויפעיל לחץ על הבנק המרכזי.

על המשמעויות של יציאת בריטניה מהאיחוד על ישראל כתבנו באריכות בסקירה השבועית שלנו עוד בשבוע שעבר. לטובת מי שפספס: החלשות הפאונד והאירו, כמו גם האטה מסוימת בצמיחה שיחוו בריטניה ושותפות הסחר המרכזיות שלה באירופה יביאו לפגיעה ביצוא הישראלי לאירופה. מנגד, הירידה במחירי הדלק, אם תתמיד (כתוצאה מעליית אי הוודאות ומאחר שבריטניה היא גם יצרנית נפט), תקזז חלק מהשפעת הירידה ביצוא על העודף בחשבון השוטף ובאופן כללי תחזק את השקל.

הציפיות לאינפלציה צפויות לרדת גם כתוצאה מהתחזקות המטבע, ומהאטה מסוימת בצמיחה. הריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד אמצע 2017 ובנק ישראל ירכוש מט"ח במקרה של התחזקות מהירה מידיי של השקל.

בצד האיומים יש גם הזדמנויות – היבואנים והצרכן הישראלי ייהנו מהוזלת היבוא מאירופה, צרכני דלק ייהנו מירידת המחיר וכך גם כל מי שמתכנן לנפוש בלונדון בקרוב. הריביות יישארו נמוכות לאורך זמן רב דבר שממשיך לתמוך בצרכני האשראי (נדלן, ליסינג וכדומה).

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים