מערכת תשתיותבמסגרת דיון לבחינת ההשלכות הסביבתיות של טכנולוגיית הסידוק ההידרולי להפקת נפט וגז
דליפת הנפט בערבה - צילום: תשתיות
לאחר דיון סוער ומחאת ח"כים ומשרדי ממשלה, הודיע משרד התשתיות כי יקים ועדה מקצועית לבחינת השימוש בטכנולוגיית הסידוק ההידרולי (פרקינג) להפקת נפט וגז. יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "לא ייתכן שמשרד אחד יחליט מה הנוהל, על הצוות שיוקם להיות אובייקטיבי"
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) קיימה היום (ב') ישיבת מעקב בנושא 'בחינת ההשלכות הסביבתיות של טכנולוגיית הסידוק ההידרולי להפקת נפט וגז', בעקבות הצעה לדיון של חה"כ תמר זנדברג.
בשיטה זו ניתן להפיק גז ונפט מבארות בעומק רב של מספר קילומטרים בעזרת החדרה בלחץ גבוה של נוזל סידוק המכיל מים חול וכימיקלים רעילים, המביאים לפליטת הנפט או הגז כך שניתן לאסוף אותם, שיטה זו נכנסה לשימוש באמצע המאה הקודמת אך נאסרה לשימוש בחלק ממדינות העולם עקב זיהומי קרקע ומים, השלכות החשיפה לכימיקלים על האדם וחשש לרעידות אדמה.
בפתח הדיון הציג שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד החקלאות ממצאי וועדה שהוקמה לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה כדי לדון בנושא: "הציגו בפנינו החברות ואמרו את דעתם, כך גם נציגי משרדי ממשלה, וגורמים נוספים, ראינו שלכל משרד יש את הרגישויות והנקודות החשובות לו, אך עולה כי אין התנגדות עקרונית לסידוק הידרולי. ההליך הזה מבוצע זמן רב בחו"ל, וכל המשרדים אמרו שצריך שיהיה ניטור תוך כדי ובסוף הליך כדי לוודא איך הדברים מתקדמים ומה רמת הפגיעות שלהם".
"מצאנו שיש נוהל של משרד התשתיות הלאומיות וביקשנו מכל משרדי הממשלה שיעירו הערות לנוהל, כך שיש אפשרות שהוועדה תטיל על משרד התשתיות לתעל את הנוהל לטובת כל משרדי הממשלה, וכל משרד יעיר את הערותיו, וכך ניתן יהיה לצמצם את הפער כאשר הנוהל יכלול את כלל העמדות" סיכם בן אליהו.
הדברים של בן אליהו העלו התנגדות מצד כמה משרדי ממשלה שטענו כי לא הסכימו לסידוק הידורלי וכי הדברים נוגדים את עמדתם. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב ציין כי "במצב כזה היה צריך להיערך דיון בממשלה, לא שמשרד אחד יחליט מה הנוהל ואיך זה יקרה".
אמיר ארז, מהמשרד להגנת הסביבה שהיה חבר הוועדה הבינמשרדית טען מול דברי בן אליהו כי "מהרגע הראשון אמרנו שהשאלה לא נכונה, ושצריך לשאול האם בכלל יש להשתמש בשיטה הזו ואם כן איפה. אמרנו שיש להסתכל על מים, זיהום אוויר, חקלאות, תיירות ועוד ולומר שיש אזורים שאסור להשתמש בשיטה ואזורים אחרים שפחות רגישים לבחון פרטנית, זה לא נכנס לסיכום".
ד"ר זהר ברנט יצחקי, נציג משרד הבריאות הציג כי: "מחקרים מהשנים האחרונות הראו שיש השפעות שליליות ככל שמתקרבים לקידוחים בלתי קונבנציונליים: יש בעיה בילודה, בעיקר עוברים קטנים יותר או עם בעיות במערכת המרכזית או בלב. זה מוכח. קיימות עדויות להשפעה על תחלואה אקוטית ועלייה במקרי אשפוז. עשינו גם עבודת מטה בנושא והוצאנו מסמך, הוא לא הוטמע בסיכומים".
נוכח הדברים הציעה ח"כ תמר זנדברג "לשים את נייר הוועדה בצד, זה לא מה שהתכוונו אליו. אני מציעה שנחליט על הקמת צוות מומחים מכל התחומים הרלוונטיים, שתגיש לנו נייר עמדה: מה צריכה להיות העמדה של מדינת ישראל. משרד האנרגיה לא דן, הוא כבר רץ עם התוכניות".
מנכ"ל משרד החקלאות הגיב לטענות והשיב: "ביקשתם מאתנו רק לקיים דיון בין משרדי הממשלה, לא לקיים דיון לעניין העקרוני של הנושא וללא מומחים וכך עשינו. שאלנו אם אין שום מקום שניתן לעשות בו סידוק והתשובה הייתה שאין התנגדות עקרונית, אלא רק התנגדות לעניין מיקום".
ח"כ חיים ילין השיב לדברים ואמר כי "היו שני דיונים והמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות התנגדו מאוד חזק. משרד האנרגיה כשמו הוא, פחות אכפת לו מהסביבה, כל מה שמעניין אותו זה להוציא משאבים מהאדמה. אח שלי עשה באזור מאוד עשיר בחקלאות, מים ובקר בארה"ב עבודת דוקטורט על הנושא ושם כל החקלאות והכל הלך לטמיון בגלל הקידוח הזה, אנחנו חייבים לשמור על כל מטר שיש לנו".
ח"כ יעל כהן פארן טענה כי הבעיה שורשית הרבה יותר: "יש בישראל חוק נפט מאוד בעייתי, שמאפשר קידוח נפט בכל אזור, בכל מקום יכולים להחליט מחר בבוקר שקודחים. זה חוק שנוסד שהיינו מדינה ללא כל משאבים ועד היום לא שונה החוק. זה הזוי. המהירות שעוברים בין סוגי הקידוחים היא פנומנאלית. יש קמפיין בינלאומי שלם נגד הטכנולוגיה הזו. אני מציעה שהוועדה תדון בכל נושא חוק הנפט".
ח"כ דב חנין: "משרד התשתיות מתנהל בכוכב אחר, אותו לא מעניינת כל ההתנגדות, הוא יקדח איפה שאפשר ואיפה שאי אפשר. במדינת ישראל נמצא גז בהיקפים גדולים, זה מראה שאנחנו לא בלחץ מאוד קיצוני, אנחנו לא צריכים לעשות הכול בלי חשבון בצורה לחוצה. למי שמפיק לא אכפת איזה חורבן ישאיר אחריו ומה הפגיעה בבריאות האנשים באזור. משרד התשתיות רואה עצמו כסוכן לאותם אנשים שבאים להפיק פה רווחים. במקום לדאוג לאינטרסים של מדינת ישראל הוא מפקיר אותם".
אילן ניסים, ראש אגף סביבה במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים השיב לטענות: "בניגוד למה שנאמר זו לא שיטה חדשה, היא קיימת מ-1940 ונעשו למעלה ממיליון הליכים כאלה, ורק בעשור האחרון למעלה מעשרת אלפים. כל פעולה של חיפוש ואחת על כמה וכמה הפקה לא נתונה בידיים שלנו, אלא בוועדות התכנון, וזאת רק לאחר שמכינים מסמך סביבתי. השקנו את הדרישות לאלה הקיימות במדינות הכי מתקדמות שיש".
מול הטענות הוסיף ניסים כי "משרד התשתיות מוכן להקים צוות מקצועי לבחינת הנושא. שישמע את דעת הצדדים השונים, יגבש עמדה כתובה ויגיש אותה למנהל המקצועי של המשרד".
מול הצהרתו של ניסים קראו חה"כ כהן פארן וזנדברג להליך שקוף וגלוי לכולם, ובמשותף למשרד להגנת הסביבה.
המטה למען הגולן טען בדיון כי הקידוח שכעת עומד על הפרק בגולן מזהם, מכניס רעלים ומייצר רעלים חדשים, וכי הוא הביא לעלייה דרמטית ברעידות אדמה באזור בעולם בו הופעל. קרן אנה סליטרניק ממושב רמות שהגיעה לדיון עם ילדה סיפרה על החשש מהקידוח הסמוך לישוב רמות בו הם מתגוררים: "אחד מהצינורות ממוקם פחות מקילומטר מהבית ספר של הבת שלי. אף אחד לא בחן מה זה יעשה אם הצינור יתחיל לפלוט גזים".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון וציין: "אני מקבל בברכה את הצעת משרד התשתיות בהקמת צוות מקצועי אך הדבר תלוי באיך הצוות יקבע. המבחן של צוות מקצועי הוא מי הם ומהיכן הם באים, צריך לתת מענה לכולם ושהדברים יעשו בצורה אמתית ובשקיפות מלאה. צוות מקצועי שהוא לא מספיק אובייקטיבי ולא מניח את הדעת הוא בעייתי. נקיים דיון בכל שלב, בכל אספקט, חשבתי לתומי שוועדות התכנון נתנו מענה כלשהוא אך התברר שהן לא נתנו את דעתם על העניין העקרוני ואנחנו נעמוד על הדברים".