מנכ"ל המשרד התחייב: "הוועדה תדון קודם בהשלכות בטרם תקבל החלטה"

חברי הועדה בביקור במכון וולקני

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (א') סיור במכון וולקני בבית דגן. הסיור התקיים כהמשך לדיון שקיימה הוועדה בחודש שעבר, על רקע יוזמת שר החקלאות אורי אריאל להעביר את המכון צפונה.

חברי הוועדה ביקרו בבנק הזרעים שמשמר זרעי צמחים לאורך שנים במינוס 20 מעלות, צפו בציוד מתקדם שמאפשר לצפות בגרעיני צמחים מבלי לפצוע אותם, ושמעו מחוקרת במכון על פיתוח תוסף מזון מהצומח שמקטין גידולי סרטן. בהמשך המשיכה הוועדה לרפתות הניסוי של המכון בו פועלים להשבחת חלב הפרות ושיפור תנאי המחייה שלהן, ולשטחי פיתוח של פירות וירקות משובחים בהם תפוחים מזן 'אנה', שמיועדים לגידול בארצות חמות.

במהלך הדיון קרא יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) למנכ"ל משרד החקלאות לשלב מדענים בין אנשי הוועדה שתבחן את העתקת המכון צפונה: "האמירה שכבר הכל סגור וההעברה חתומה הייתה טעות, אנחנו בשלב השקילה לפני קבלת החלטות. יש לשלב מדענים בוועדה ולקבל החלטה שקולה ומתוך חשיבה לאומית".

מקלב סיפר על עברה החקלאי של משפחתו "באנו כחקלאים לפני 130 שנה לארץ, נטענו פה כרמים, פרדסים וגידולים נוספים. חקלאות זה לא עוד ענף שאנשים צריכים לאכול, יש לזה חשיבות מאוד גדולה. יש כאן ערך מוסף, צריך ואפשר לפתח את המחקר בצפון והדרום אבל לא על חשבון משהו, אפשר לעשות זאת בהדרגה, אנחנו שומעים שהמשמעות כאן היא פירוק וכגורם שמשקף את המבט הציבורי אנחנו מבקשים לתת משקל לנושא של החשיבות הלאומית. מי שרוצה להיות בעתיד צריך להשקיע בהווה".

מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו ציין בניגוד לדברים שנשמעו מצד משרד החקלאות עד כה, כי הוועדה תדון בראש ובראשונה במשמעויות ההעתקה, בטרם יתקבלו החלטות בפועל.

בן אליהו ציין כי הוועדה תבחן מספר סוגיות, בהן כמות ההשקעה, כפילות בין מכונים ואופן פריסת המכונים: "המחקר במכון וולקני ואחרים הביאו אותנו לתוצאות טובות ומתקדמות. עכשיו אנחנו שואלים לאן אנחנו רוצים לנתב את המחקר, זה חשוב כי הליכים מחקריים לעיתים לוקחים 10 – 15 שנה. יש מחשבה שהמדען הראשי עם המו"פ שלו יעסקו בבעיות בישראל ווולקני יתעסק בעולם".

מנהל מכון וולקני, פרופסור יורם קפולניק הציג כי מכון וולקני הגדיל את תמלוגיו משמעותית בשנים האחרונות: "ב-2011 הם עמדו על 8 מיליון, ב-2014 על 15, ב-2015 על 17 ואת 2016 אנחנו נסגור עם קרוב ל-30 מיליון ₪, זו הבנה שאנחנו לא יכולים להמשיך באותו מסלול ואנו צריכים למקסם את היכולות שלנו".

לצד כך ציין קפלוניק כי המעבר מרחיק מדענים צעירים: "אפשר להעביר גידולים, לפנות חלק מהשטח לבנייה, לא בגלל זה צריך לקטוע את ההצלחות האלה".

פרופסור דני שטיינברג, חוקר, סגן ראש המנהל לתכנון אסטרטגי שעסק בחודשים האחרונים בניסיון להבין את המשמעויות של ההעברה הזהיר: "ניסיתי להיות אובייקטיבי ככל שניתן אך המסקנה מסקירה בעולם היא שניתן להוציא אך אי אפשר להעביר, זה הרס המכון. בניו זילנד, צרפת, קנדה, פינלנד וארצות נוספות כל העתקה כזו ממרכז לפריפריה הרסה את המכון לגמרי, היה מקרה אחד בהולנד שהעתקה של מכון עם אוניברסיטה גרם לפריחה, אך שם העבירו מפריפריה למרכז ולא להפך".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) ציינה כי "במסגרת ההתחממות הגלובלית לישראל יש יתרונות גדולים עם הפיתוחים שהעולם עוד לא יודע שיצטרך בהמשך. העולם הולך לשים מאות מיליארדים בפתרונות ואנחנו יכולים לקפוץ על הגל ומאוד ליהנות ממנו".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) אמר: "כולם רוצים להוריד את המרכז לפריפריה. יש 2 מכללות – תל חי ומכללת הנגב, הן שתיהן נמצאות בקו עימות. תפתחו אותן יחד עם המחקר, תוציאו חוקרים חדשים, תתנו שם תעודות, תביאו חוקרים פעם בשבוע ללמד ותשאירו את הלב פה".