נאום "חורבן הבית" של השר גבאי בעקבות מינוי ליברמן לשר הביטחון

אמש הודעתי ליו"ר תנועת "כולנו" ושר האוצר, מר משה כחלון כי החלטתי להתפטר מתפקידי כשר להגנת הסביבה.

בשנת 1998 סיימתי את תפקידי באגף התקציבים באוצר ויצאתי לעולם העסקי.  כבר אז ידעתי שהיעוד שלי בחיים הוא לחזור לעולם הציבורי ולתרום מניסיוני ויכולותיי.

לאחר שיחות רבות עם משה כחלון, ובעיצומה של המלחמה שכונתה ׳מבצע צוק איתן׳, החלטתי שזו ההזדמנות לפעול בכיוון ולהצטרף להקמת מפלגה חברתית כלכלית שתתמקד בשיפור יכולת הקיום של אזרחי המדינה.

את כל זמני השקעתי בעניין אף שלא ידענו מתי תהיינה הבחירות הבאות.

הנושא המדיני בטחוני והנושאים הדמוקרטים / אזרחיים תמיד היו חשובים בעיני אך ידעתי שמי שמעוניין להתמקד בנושא החברתי חייב להתפשר ולעשות זאת במסגרת רחבה שבה פועלים יחדיו אנשים בעלי תפישות מגוונות בתחום המדיני -בטחוני.

וכך לאחר הבחירות מוניתי כחבר ממשלה ושר להגנת  הסביבה והתחלנו לעבוד. עבודה יום יומית חשובה לשיפור איכות החיים והבריאות של אזרחי ישראל.

מצאתי את הנושא כמרתק וחשוב וככזה שמאפשר לי להביא לידי ביטוי את יכולותיי וניסיוני לטובת עם ישראל. בשנה של כהונה מיקדנו את המשרד בטיפול בזיהום האוויר בכלל ובמפרץ חיפה בפרט והצלחנו לייצר מודעות לעניין ופעולות מתקנות.

בנוסף, גם במשרד להגנת הסביבה מצאנו את המקומות שבהם אפשר לטפל בצמצום פערים ובסיוע למוחלשים וכך שינינו סדרי עדיפויות לטובתם.

באתי מעולם העסקים והניהול וההשתלבות בעולם הפוליטי הציבורי לא היתה קשה ולא מסובכת כפי שנדמה לכאלו שמסתכלים ובוחנים את העניין מבחוץ. להיפך, לאנשי ניהול יש יתרונות עצומים במקום שבו כמעט הכל פוליטיקה והענייניות לעיתים רבות חזקה ומשיגה תוצאות טובות יותר מאלו שמושגות על ידי מניפולציות. כך שאני ממשיך להמליץ לכל מי שמתלבט להשתלב ולהיכנס לעולם הציבורי.

בשונה מהתפישות המקובלות בציבור, מצאתי במשרדי הממשלה אנשים רבים שפועלים לטובת הציבור בתוך מערכת נוקשה וביורוקרטית שמקשה עליהם לבצע את משימותיהם וכתוצאה מכך הציבור נפגע. במשרדי מצאתי אנשים מחויבים והייתי גא מאוד לעמוד בראשם.

מעבר לעולם של המשרד שעליו הופקדתי לא היה לי פשוט להיות חלק מממשלה שהמשיכה בתהליך שהחלה קודמתה ושיבשה לחלוטין את מערכת היחסים עם המעצמה החשובה בעולם, זו ששומרת על האינטרסים הביטחוניים שלנו.

התקשיתי לראות את הפילוג שהלך והתרחב בעם בשנה האחרונה ואת המתקפה על הצבא שלנו שהוא המוסד הציבורי האחרון שנהנה מאמון ציבורי נרחב.

אך תמיד החזרתי את עצמי לנקודת המוצא והזכרתי לעצמי מדוע הקמנו מפלגה.

גם מתווה הגז היה אתגר משמעותי עבורי. ראיתי מקרוב כיצד מתקבלת ההחלטה הכלכלית הכי גדולה בעשור האחרון. החלטה שנשענה בחלקה על חוסר ידע והבנה בסיסיים בכלכלה ובניהול משא ומתן.

ובחלקה על רצף של ׳ספינים׳ בעלי עוצמה, שמאחוריהם מסתתרת חולשה והתרפסות של ממש בפני אינטרסים של אחרים על חשבון היכולת לצמצם את זיהום האויר ולצמצם את המספר הנורא של 1600 ישראלים שמתים בשנה מזיהום אויר.

בעיני, יש קו ברור אשר מחבר בין מתווה הגז לבין המתקפה על הצבא ועל סגן הרמטכ"ל. קו שמטרתו להחליש את השירות הציבורי ולמנוע ממנו לאמר את דעתו לציבור טרם קבלת ההחלטות.

כך פוטרה מנהלת רשות החשמל שהיתה לה עמדה משל עצמה בעניין המתווה וכך ראיתי בכירים בשירות המדינה שהתקרנפו ואמרו דבר אחד בשיחות אישיות ודבר הפוך בישיבות הממשלה וכך מנסים כעת למנוע מאנשי צבא מנוסים לאמר את דעתם לציבור.

לאחר שהצבעתי נגד ההחלטה בעניין מתווה הגז התלבטתי האם להתפטר או לאו והחלטתי שגם כאשר דעתי לא מתקבלת חובתי להמשיך ולנסות ולפעול לשינוי בתוך המערכת.

השבוע, שנה לאחר שמוניתי לתפקיד הגיעה ה׳צפרדע׳ שכבר לא יכולתי לבלוע.  הדחתו של רב אלוף משה (בוגי) יעלון ומינויו של אביגדור ליברמן כשר הבטחון הוא צעד יוצא דופן אפילו בעולם הציני של הפוליטיקה.

שר בטחון במדינה מוקפת אויבים הוא לא עוד שר. הוא השר החשוב ביותר וכפי שנאמר, אסור לשכוח את החיים עצמם. הזזה של שר בטחון מקצועי ושקול שרק בשנה האחרונה הצליח להרגיע את ההתקוממות שהחלה הוא צעד שלא יכולתי להשלים איתו.

כמובן שהמשמעות הנוספת  היא עוד הקצנה ועוד הרחבה של השסעים בעם במקום שנפעל לחברם מחדש.

אני מאמין שלציבור יש זכות וחובה לקבל ממשלה מובחנת (ימין או שמאל) בהתאם להצבעת הרוב ובבחירות האחרונות הציבור רצה ממשלת ימין.  אבל, אני לא חושב שנכון למדינה שנשענת על סולידריות להקים ממשלות קיצוניות.

בעיני מדינת ישראל היא פלא והיא היא הבית השלישי. עם ישראל כבר החריב את הבית השני בשל מלחמות אחים ואנחנו חייבים לעצור את התהליך שאני חושש שמוביל להרס הבית השלישי.

אני קורא לראש הממשלה להתעשת רגע לפני ולזכור שבטחון הוא בטחון והוא נשען על אנשים ועל מנהיגות ולא רק על טנקים ומטוסים.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות ולהודות למשה כחלון ולחבריי ב׳כולנו׳ על המסע המשותף והמרתק. מסע שהביא את נושא צמצום הפערים מסיסמא למציאות ששר האוצר מממש בכל הזדמנות.  משה הוא בעיני איש נחוש ויוצא דופן שפועל באחריות וללא לאות יחד עם סיעת ׳כולנו׳ לטובת רווחת אזרחי המדינה כולם בממלכתיות שטרם נראתה כאן.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לכל אלה שסייעו והאמינו ואף להתנצל בפני אלה מכם שחושבים שהייתי צריך להמשיך.

מצטער, אבל הבטחתי לעצמי ולמשפחתי שלעולם לא אהיה פוליטיקאי ציני אלא מנהיג ואיש ציבור ולאור תפיסתי את המהלך הפוליטי האחרון המשך כהונה בממשלה הנוכחית לא עולה בקנה אחד עם ההבטחה.