עקב פגמים משמעותיים בהליך קבלת ההחלטות של חברת נמלי ישראל

צילום: חברת נמל אשדוד

המלט והבטון מהווים מרכיב מרכזי בענף הבנייה, ולכן משפיעים מחירי המלט על יוקר המחייה ומחירי הדיור. כיון ששוק המלט הוא שוק ריכוזי, נדרשה הממשלה, בעקבות דו"ח ועדת טרכטנברג להתערב כדי להביא להגברת התחרות בשוק המלט, במטרה להביא להוזלת מחירי הדיור.

המכרז להפעלת רציף לייבוא מלט בנמל אשדוד הוא חלק ממימוש החלטות הממשלה. דו"ח ועדת טרכטנברג מצא כי שוק המלט נשלט ברובו ע"י חברת נשר (85%) וייבוא של חברת לב ברון (15%). ועדת הרשקוביץ המליצה מספר המלצות להגברת התחרות בשוק המלט. במקביל, הממונה על ההגבלים העסקיים, ביישום אותה מדיניות הורה לחברת נשר למכור את אחד המפעלים שלה, הנמצא בהרטוב לגורם חיצוני, והוא נרכש ע"י חברת מלט הר טוב. הממשלה אימצה את החלטת הממונה, וכן את המלצות ועדת הרשקוביץ, ביניהן, לקיים מכרז ליבוא באמצעות רציף 30.

את העתירות הגישו שתיים מהמתחרות הפוטנציאליות במכרז כנגד חברת נמלי ישראל שהיא חברה ממשלתית, שעיסוקה בפיתוח נמלי הים המסחריים בחיפה, באשדוד ובאילת ובניהולם.

חברת מלט הר טוב רכשה לפני כשנה מחברת נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ את מפעל המלט בהרטוב, במסגרת אותה מדיניות של עידוד התחרות בשוק המלט. מלט הר טוב תוקפת בעתירתה תנאי סף במכרז הפוסל אותה כליל מהתמודדות.

לב-ברון קומודוטיס היא החברה המייבאת מלט לנמל אשדוד באמצעות רציף 30 העומד למכרז. לב ברון תוקפת את תנאי המכרז ובהם העדר תחרות על הכמות המיובאת, והעדר דרישות ניסיון רלבנטי.

המחלוקת המרכזית נסובה סביב השאלה האם המכרז שהוציאה חברת נמלי ישראל מקדם את התחרות או פוגע בה, ובית המשפט מצא פגמים עליהם הצביע: ועדת המכרזים לא ציינה דבר לפרוטוקול פרט לכך שהיא מעידה על עצמה כי שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים. ועדת המכרזים לא שיתפה בתהליך את משרדי האוצר והתחבורה על אף שכך נקבע בהחלטת הממשלה ועל אף פניות ממשרד האוצר. בנוסף קיבלה ועדת המכרזים חוות דעת מארבעה מומחים, כאשר מהם שלושה היו נגועים בניגוד עניינים.

בית המשפט קבע כי לאור המורכבות בסוגיות התחרות בשוק המלט, ולאור הוראות חוק הריכוזיות היה על חנ"י לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים קודם להוצאת המכרז. גם אם הממשלה לא עושה שימוש בסמכותה על פי חוק חברות ממשלתיות ומורה לחברה כיצד לפעול, על חברה ממשלתית לשקול שיקולים של טובת הציבור במסגרת סעיף 11 לחוק החברות ( בפסק הדין נקבעו הנחיות חשובות לנושאי משרה בחברה ממשלתית).

בנוסף פסק בית המשפט כי תנאי הסף שפסל את מלט הר טוב מהתמודדות אינו מידתי בין השאר כיון שחברת נמלי ישראל לא הוכיחה שהוא אכן מקדם את התחרות. על פני הדברים יש חלופות לתנאי הסף שיפגעו פחות במלט הר טוב. עם זאת נקבע בפסק הדין, כי במקרים מתאימים, בהם יש מדיניות ממשלה סדורה שעניינה הגברת תחרות בשוק המלט, ניתן לעשות שימוש גם במכרז לצורך הגשמת המטרה.

לאור הפגמים בהתנהלות ועדת המכרזים, ובעיקרם השאלה האם התנאים שנקבעו במכרז מקדמים את מדיניות בממשלה, נקבע כי על וועדת המכרזים לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים כמו גם למשרדי האוצר והתחבורה, ורק לאחר קבלת התייחסותם, לדון שוב בתנאי המכרז כולו.