יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, בכנס חדרה אנרגי'טק: "לאחר החלטת בג"צ בנוגע למתווה, אנו במקביל חותרים לקדם את תכנית הפיתוח של לוויתן ושנית להגיע להסדרה בנושא יציבות המדינה כדי שנעמד בלוחות הזמנים של הזרמת גז ב-2019". אבו עלה לאחר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שקרא להצעיד קדימה את האנרגיה הלא מזהמת

מנכ"ל דלק קידוחים: פועלים כדי לעמוד בלוחות הזמנים של הזרמת הגז ב-2019

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, בכנס חדרה אנרגי'טק: "לאחר החלטת בג"צ בנוגע למתווה, אנו במקביל חותרים לקדם את תכנית הפיתוח של לוויתן ושנית להגיע להסדרה בנושא יציבות המדינה כדי שנעמד בלוחות הזמנים של הזרמת גז ב-2019". אבו עלה לאחר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שקרא להצעיד קדימה את האנרגיה הלא מזהמת

בתמונה: יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, כנס חדרה אנרג'יטק, צילום- גלעד קוולרצ'יק

במושב הפתיחה של כנס חדרה אנרג'יטק במון הילטון תל אביב השתתפו בנוסף לאבו המנכ"ל למשרד להגנת הסביבה ישראל דנצינגר, ראש מספן הציוד בחיל הים תא"ל יאיר אשכנזי וראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, אלוף במיל. עמוס גלעד.

ישראל דנציגר: "מיתוס שריפת הפחם כמשמר הביטחון האנרגטי חייב להיפסק כי זה ספין שקרי. אנחנו בפיגור גדול בתחום זה בגלל 'החיים עצמם'".

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, קרא להצעיד את השימוש באנרגיה לא מזהמת קדימה: "בקרוב נחגוג את פסח שמסמל מעבר לחירות. לצערי בתחום האנרגיה אנו רחוקים מאוד ממצב של חירות. בכל שנה מתים בטרם עת 2,500 אנשים מזיהום. יותר מתאונות, יותר מפיגועים ויותר ממבצעים צבאיים. זה קשור הרבה לשימוש באנרגיה בישראל – שריפת פחם, פעילות התעשייה, שימוש בדלקים מזהמים בתחבורה ועוד. רכב שמונע בגז מזהם ב-80% פחות אך השימוש ברכבים כאלה בישראל עומד על פחות מ-1.5%. בעולם כבר קובעים תקנים ויעדים של עשרות אחוזים בניין זה. יותר מ-50% מייצור החשמל שלנו ב-2014 היה מפחם בעוד במדינות אחרות ב-OECD יש קיטון משמעותי בתחום זה. שלא יספרו לי על ביטחון אנרגטי. אין דבר בטוח יותר מרשת חשמל מבוזרת מאשר ריכוזית".

דנציגר 'עקץ' את רה"מ והשתמש במטבע לשון שתבע: "מיתוס שריפת הפחם כמשמר הביטחון האנרגטי חייב להיפסק כי זה ספין שקרי. אנחנו בפיגור גדול בתחום זה בגלל 'החיים עצמם'".

דנציגר פירט על פעילות משרדו בתחום: "התחלנו כבר בהגדלת המספרים בתחום התחבורה הציבורית הלא מזהמת, אך זה לא מספיק. יחד עם משרד האנרגיה קבענו להוריד את שריפת הפחם ב-15%. מעבר להזדמנות לשיפור הבריאות, זו הזדמנות לצמיחה כלכלית. מלבד חב' החשמל וכמה מפעלים, לא כולם מחוברים לגז הטבעי. זו תעודת עניות לכל מי שיושב בחדר הזה. אנחנו יורים לעצמנו ברגליים. הגז הוא מונופול ועל המחיר להיות מפוקח וכדאי. כיום, חוסר הכדאיות גורם למפעלים לא לרצות להשתמש בגז ותפקיד הממשלה הוא לפתור את הכשל הזה ביצירת שוק דומסטי חי ובועט. מחיר הגז שנקבע במתווה הוא האסון הסביבתי הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז הקמתה".

תא"ל יאיר אשכנזי, ראש מספן הציוד בחיל הים, דיבר על נושא ההגנה על מקורות האנרגיה החדשים ופירט את האיומים בזירת הים ועל ההתפתחות חסרת התקדים ביכולות של ארגוני טרור וארגונים תת-מדינתיים להוות איום על האסדות, צנרת הגז והמים הכלכליים של מדינת ישראל באמצעות טיליוי חוף, טילי קרקע-קרקע ופעולות נוספות: "אנו מתייחסים ברצינות מלאה לכוחות ימיים של ארגונים אלה יותר מבעבר. לפגיעה באסדות הגז יהיו השלכות אסטרטגיות על הכלכלה ועל תעשיית האנרגיה. אזור אסדות הגז הוא נפיץ מאוד – גם איום התלול-מסלול משמעותי יותר מבעבר כי ניתן לשפר להם את הדיוק, 'צוללות ננס' בדומה לטכנולוגיה של ברוני סמים במרכז ובדרום אמריקה עושים בה שימוש להברחת סמים וניתן להסב אותן לשימוש בחומרי נפץ, איום הסייבר שכיום תופס מקום הרבה יותר מרכזי כיוון שבאמצעותו ניתן להגיע לאיומים פיזיים של ממש ועד צוללנים שיטמינו מוקשים תת מימיים באזור האסדות והצינורות". תא"ל אשכנזי פירט על הערכות זרוע הים לטיפול ומענה לאיומים באמצעות מודיעין מוגבר, אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו את צמצום זמן התגובה למול האיומים וסיפוק הגנה צמודה באמצעות מכלול אמצעים עם נוכחות כלי שיט במרחב, שחלקם מפותחים בימים אלה: "4 ספינות מגן 'סער 6 'נבנות בימים אלה במספנת קיל שבגרמניה. נצייד אותן בנשק שמחד ירתיע ומצד שני ייתן מענה לאתגרים הקיימים. זו ספינה במשקל 2,000 טון עם יכולת נשיאת מסוק, הגנה מפני טילי שיוט וטילי קרקע-קרקע, יכולת הגנת שטח באמצעות תותחים ומנגנוני גילוי אווירי וגילוי שטח. זו תחנת מידע עמוק בלב הים, שתספק הגנה צמודה לאסדה וגם תשמש כגוף משייט במים הכלכליים".

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, התייחס לדבריו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שדיבר לפניו: "הסכמנו על הרצון להסב ולהטמיע את מהפכת הגז הטבעי בעולם הפחם והתחבורה, אבל צריך גם להסתכל פנימה בממשלה ולשאול איך יכול להיות שהממשלה מתמרצת שימוש בסולר, כי לממשלה יש כלי לפעילות, כלי המס, שגובה 60% על גז טבעי ו-0% על פחם. קל לבוא ליזמים בטענות, אבל יש לה מספיק כלים כדי לעבוד ביחד ואנחנו רוצים להטמיע את הנושא הזה".

דיבר על המחויבות של דלק קידוחים לפיתוח לוויתן, גם לאחר ת סעיף היציבות במתווה הגז בבג"צ: "לאחר החלטת בג"צ בנוגע למתווה, אנו במקביל חותרים לקדם את תכנית הפיתוח של לוויתן ושנית להגיע להסדרה בנושא יציבות המדינה כדי שנעמד בלוחות הזמנים של הזרמת גז ב-2019".

אבו דיבר על ההשקעה במאגר לוויתן: "השקענו במאגר לוויתן למעלה מ-4 מיליארד דולר. כמה יזמים בכלל מתקרבים לזה? אנחנו נחושים לקדם את זה. מדצמבר 2010 כשגילינו את מאגר לוויתן ועד דצמבר 2015, נאסר עלינו לנהל משא ומתן עם התעשייה הישראלית ולהביא את הבשורה. זו הבירוקרטיה הישראלית. כלומר לא יכולנו להעביר זאת למשק הישראלי.

אבו פנה לנוכחים בכנס: "כמה מפעלים אתם מכירים שמוכנים לקחת החלטת השקעה? להסב לגז טבעיף בלי ודאות שהם אכן יקבלו את הגז? הפיתרון הוא מעבר לפינה מהרגע שאפשרו לנו לשווק את לוויתן למשק המקומי. אנו בקשר עם כמה שחקנים משמעותיים, בחשמל והגז".

אבו דיבר על פיתוח מאגר לוויתן: "העיקרון המוביל שכל הטיפול בגז יבוצע על האסדה ללא צורך בטיפול במתקן יבשתי. מדברים על השקעה של פיתוח בהיקף של 5.6 מיליארד דולר. שותפי לוויתן מחויבים לקדם את תכנית הפיתוח מהיום שאושר המתווה והשקענו עשרות מיליוני דולרים כדי לקדם את תכנית הפיתוח ונעשה הכל כדי הביא את הגז לישראל ב-2019. לנו, כמי שיש לו אמינות אספקה גבוהה, אנו מתכננים את המערכת באופן שיאפשר אמינות אספקה מקסימאלית למשק הישראלי".

אבו דיבר על הייצוא המתוכנן מתמר: "צנרת תת ימית שתוביל ממאגר לוויתן לפלטפורמה, משם יונח צינור למשק המקומי ובנוסף צנרת ישירה מהפלטפורמה למתקן BG במצרים. תורכיה מקבלת גז טבעי בעיקר מרוסיה ואזרבייז'אן, ואנו רואים שאין יכולת לתת מענה למשק המקומי שלה בשנת 2020 ולכן תורכיה חייבת תשתית נוסת של גז טבעי למשק המקומי. זה יכול להגיע גם מלוויתן, אולי מצפון עיראק ואיראן. אלה המקומות שתורכיה מסתכלת עליהם. כשאנחנו בוחנים אפשרות להניח צינור לתורכיה באורך של כ-500 ק"מ. בפרויקט תמר הנחנו מערכת של 300 ק"מ, כך ש-500 ק"מ זה אפשרי מאוד. כיום בתורכיה משלמים כ-8 דולרים לגז. כלומר יש כאן גם אפשרות מסחרית, כך שהבעיה היחידה היא הגיאופוליטית.

אבו חזר והדגיש את התכנית של דלק להפקת גז מלוויתן ועל כך שזה ישפר את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל: "מבחינתנו היעד האסטרטגי הוא להביא את הגז מלוייתן למשק הישראלי וליצוא עד 2019. אנו נעשה הכל כדי לעמוד ביעד. נהיה חייבים את התמיכה של המשק הישראלי. השינוי באווירה שמעודדת להביא אנשים אחרים מתחיל גם להיות ברמה הגלובאלית. וברמה הפרקטית, אם מסתכלים על עולם התשתית יש את שדה תמר שמספק גז לדרום ולוויתן שיספק גז לצפון- זה ביטחון אנרגטי- 2 מאגרים נפרדים שמספקים גז למשק המקומי ללא תלות אחד בשני. זו אמינות וביטחון אנרגטי".

כנס חדרה אנרג'יטק שמתקיים במלון הילטון תל אביב עוסק בנושאים הבוערים בענף המשלבים בין עולם האנרגיה לעולם הטכנולוגיה: הקשר בין אנרגיה למים; אנרגיה מבוזרת ועתיד השירותים; פתרונות סייבר למגזר האנרגיה; רציפות והמשכיות באנרגיה; אנרגיה ושינויים אסטרטגיים בים התיכון; תחבורה חכמה; בחירת דלקים בתחבורה; אנרגיה מתחדשת ואחסון אנרגיה; אבטחת תשתיות קריטיות של אנרגיה; האיטגרטור מזרח תיכוני אזורי לאנרגיה; השקעות חדשנות אנרגטית; חסכון באנרגיה; חדשנות ורגולציה; בניית המערכת האקולוגית של הגז הטבעי בישראל; אוריינות אנרגיה.

הכנס נערך בחסות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, משרד החוץ, בשיתוף חדרה עיר עם אנרגיה, המכון לאנרגיה וסביבה, המנהל לתחליפי נפט לתחבורה במשרד ראש הממשלה, חברות אנרגיה מובילות, קרנות הון סיכון ועוד.