מחר עוברים לשעון קיץ: חסך 150 מיליון שקלים למשק

מחר מזיזים את המחוגים: מנתוני משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים עולה כי בשלוש השנים האחרונות חסך שעון הקיץ למשק יותר מ-150 מיליון שקלים

תמונה ראשית: שאטרסטוק

לקראת הפעלת שעון הקיץ בישראל בלילה שבין חמישי לשישי (25.3.16), מפרסם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נתונים מרשימים על החיסכון שמניבה הפעלת השעון במשך תקופה ארוכה יותר, ומציין כי המשק חסך כ-97 מיליון קוט"ש בשנת 2015, הנאמדים בכ-50 מיליון שקלים.

כזכור, בשנת 2015 הוחל שעון הקיץ בישראל למשך 212 ימים בין החודשים מרץ-אוקטובר, וזו הייתה השנה השלישית ברציפות שהוא מופעל במתכונת ארוכה. על פי הנתונים שעובדו באגף שימור אנרגיה במשרד, החלת שעון הקיץ תרמה לחיסכון מצטבר של כ-150 מיליון שקלים בשלושת השנים האחרונות, שנובע בעיקרו מהפעלת שעון הקיץ במהלך חודש אוקטובר. ניצול האור הטבעי בחודש זה, שחל בעונת מעבר, משמעותי יותר עבור ההתאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, והוא מפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות. הנתונים מאוקטובר לבדו מצביעים על חיסכון של כ-50 מיליון קוט"ש, שמהווים כמעט 50% מסך החיסכון בתקופה שבה הופעל שעון הקיץ, ונאמדים בכ-25 מיליון שקלים למשק כולו.

מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאול מרידור: "שעון קיץ הוא דוגמה נהדרת לחיסכון באנרגיה בהיקף גדול. המשרד עמל על תכניות נוספות במטרה לחסוך באנרגיה למען המשק".

הפעלת שעון הקיץ במשך תקופה ארוכה יותר, מתאימה את שעת ההשכמה בבוקר לשעת זריחת השמש. השכמה מוקדמת כתוצאה מהזזת המחוגים שעה אחת קדימה, מעודדת אי שימוש במזגן בשעות הבוקר, ומאפשרת לסיים את יום העבודה באור יום ולנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעילויות שונות בבית ובחוץ, ללא צורך בחשמל לתאורה.

בדיקת פוטנציאל החיסכון באנרגיה חשמלית כתוצאה מהפעלת שעון קיץ, מבוססת על שני סקרים שנערכו במעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון, אשר משקללים פרמטרים שונים, ובהם: כמות האור, טמפרטורה, מעלות החימום והקירור בשעה נתונה, זמני זריחת השמש וסוג היום (יום חול/ ערב שבת/ חג ושבת/ חג).

ההחלטה על הארכת משך שעון הקיץ בחודש נוסף – עד לסוף חודש אוקטובר, התקבלה בוועדה לבחינת שעון הקיץ שהתכנסה בשנת 2013 במשרד הפנים, בהשתתפות של נציגי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. עד אז נהוג היה להפסיק את הפעלת שעון הקיץ לפני יום כיפור שחל במהלך חודש ספטמבר, או בתחילת חודש אוקטובר לכל המאוחר. בהמשך לחיסכון שהושג מהפעלת שעון הקיץ, ממשיך האגף בפעולות נוספות להתייעלות אנרגטית, על מנת לחסוך בצריכת החשמל ולהשיג את היעדים שהציבה הממשלה לשנת 2030, להתייעלות אנרגטית של 17%.