היו"ר כבל אמר את הדברים בדיון מיוחד שקיימה הוועדה בעניין הכרייה סמוך לערד בו השתתפו 16 חברות וחברי כנסת; משרד התשתיות: עדיין לא ניתן אישור כרייה ואין כוונה להעביר את התוכנית לות"ל

יו"ר ועדת הכלכלה: לא נאפשר כרייה בשדה בריר עד שנשתכנע שאין פגיעה בתושבים

היו"ר כבל אמר את הדברים בדיון מיוחד שקיימה הוועדה בעניין הכרייה סמוך לערד בו השתתפו 16 חברות וחברי כנסת; משרד התשתיות: עדיין לא ניתן אישור כרייה ואין כוונה להעביר את התוכנית לות"ל

בתמונה הראשית: הפגנה נגד מכרה בריר בערד. קרדיט צילום: יוני גריצנר

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום באישור שנתנה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, לחברת כיל, לכרות פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד. ח"כ אילטוב אמר כי הכרייה תפגע אנושות בפיתוח ערד, כאשר כבר כיום יש ירידה באוכלוסיית העיר. ח"כ חנין הוסיף וציין כי "חוות דעת של מומחה בלתי תלוי שהזמין משרד הבריאות טוענת שהמכרה מסכן חיים ובריאות של תושבי ערד והסביבה, ובכל זאת מקדמים כרייה תוך התעלמות מעמדת המשרד ותוך פרשנות מסולפת של חוק אוויר נקי".

ח"כ תמר זנדברג טענה כי "זה הקשר של הון שלטון שחיתות", ואמרה כי בעוד שבכנסת ובכל מקום מתנגדים לכרייה גורמים אחרים במוסדות התכנון ובעלי אינטרסים מתקדמים בכיוון אחר. "משפחת עופר קיבלה רק השבוע הטבת מס פסיכית שאי אפשר לדמיין, במקום 900 מיליון שקל הם ישלמו למדינה רק מאה אלף, אז אולי שיחפרו יותר עמוק במקומות אחרים ובמקום להרוויח 900 מיליון ירוויחו רק מאה אלף", אמרה.

ח"כ פלוסקוב, לשעבר ראש עיריית ערד, אמרה כי אנשים בעיר מפוחדים ולא יודעים מה יקרה מחר. היא הוסיפה כי אין לה שום דבר נגד משפחת עופר ואמרה: "שירוויחו אבל לא על חשבוננו ולא על חשבון תושבי ערד". ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, אמר כי לא מדובר רק בעיר אלא גם בפגיעה בתושבי כסייפה והפזורה והחיילים המוצבים באזור. "ברגע שיש חשש בריאותי אף אדם שפוי לא ירצה לגור במקום. משרד הבריאות קבע שיש סיכון, אז צריך לעצור את זה עכשיו. תורידו את החרב הזאת מעל ראשינו, יש מספיק אתגרים אחרים לעיר", אמר.

אורי יסעור, סמנכ"ל אקולוגיה ברותם אמפרט, סיפר מנגד שהוא גדל בערד ועובד כבר 30 שנה במכרות ומכיר את הנתונים לעומק. לדבריו, גם חוות הדעת של משרד הבריאות לא מצאה אינדיקציה לתחלואה עודפת במכרות פוספטים. ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי במקרה הזה צריך לנהוג במדיניות הזהירות המונעת. לדבריו, לחברה לישראל כדאי לכרות בשדה בריר כי עלויות ההפקה נמוכות יותר מהכרייה בעומק רב יותר. "כיל תרוויח קצת פחות והתושבים יהיו יותר בריאים ובא לציון גואל", אמר.

נציגת משרד הבריאות, איזבלה קרקיס, אמרה כי הדו"ח של המומחה הבלתי תלוי העריך תוספת של 7 מקרי מוות על כל 10,000 מקרים ידועים, ואחרי פגישה בין שר הבריאות לשר להגנת הסביבה הוסכם לבצע תסקיר חדש. סגן יו"ר עמותת רוצים לחיות בלי מכרות, יעקב לקס, אמר כי הבחינה הכלכלית שנעשתה עד כה נפלו בה פגמים משום שתכליתה הייתה לאפשר הקמת המכרה.

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, יוסי וירצבורגר, מחה על דברי ח"כ זנדברג על הקשר בין הון שלטון ושחיתות. הוא הוסיף כי עדיין לא ניתן אישור כרייה והתוכנית עברה לוועדה המחוזית לשמיעת התנגדויות. לדבריו, לאחר מכן התוכנית תחזור למועצה הארצית לתכנון ובנייה ואליה יוגש התסקיר של שרי הבריאות והגנת הסביבה. הוא אף ציין כי אין כוונה לקדם את התוכנית בהליך מהיר במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות. נציגת מנהל התכנון הוסיפה כי אנחנו עדיין רחוקים מהכרייה וכשירצו לקדם זאת יצטרכו לבצע הליך מסודר שלוקח בין שנה ל-12 שנים.

היו"ר כבל סיכם והזכיר כי בדיון הבא ישתתפו שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, והשר להגנת הסביבה אבי גבאי, שיסבירו מה הם הולכים לעשות. "כאדם סביר אני אומר לעצמי שלא אלך לגור בערד כל עוד העננה הזאת מרחפת סביב הכרייה. אם לוקחים לערד את האוויר הנקי והנוף אפשר כבר לסגור את העיר. אי הידיעה היא הדבר הכי משתק שקיים וכל עוד לא נשתכנע בוודאות מלאה שלא תהייה פגיעה בתושבים נעשה הכל כדי שההליך הזה לא יצא לפועל", אמר.