בדצמבר 2014 ארעה דליפה מקו צינור הנפט של קצא"א בשמורת עברונה, שיטפון הנפט בשמורה צבע מאות ערוצים על הקרקע בשחור וגרם לפגיעה בצומח, בחי ובנוף השמורה. האמן, איתמר בגליקטר מבקש להציג את המקרה הפרטי של הפגיעה בשמורת עברונה ולעורר מודעות לנושא, לאהבת הסביבה, לאכפתיות, לזהירות ולגילוי אחריות

תערוכה חדשה בהשראת דליפת הנפט בשמורת עברונה: "נוזל שחור"

בדצמבר 2014 ארעה דליפה מקו צינור הנפט של קצא"א בשמורת עברונה, שיטפון הנפט בשמורה צבע מאות ערוצים על הקרקע בשחור וגרם לפגיעה בצומח, בחי ובנוף השמורה. האמן, איתמר בגליקטר מבקש להציג את המקרה הפרטי של הפגיעה בשמורת עברונה ולעורר מודעות לנושא, לאהבת הסביבה, לאכפתיות, לזהירות ולגילוי אחריות

בתמונה הראשית: עבודה של איתמר בגליקטר בהשראת אסון עברונה. צילום: יחצ

בדצמבר 2014 ארעה דליפה מקו צינור הנפט של קצא"א, אשר גרמה לכתם נפט בשמורת עברונה.שיטפון הנפט בשמורה צבע מאות ערוצים על הקרקע בשחור וגרם לפגיעה בצומח, בחי ובנוף השמורה.

העיתונות הוצפה באותה עת בתצלומים מן השמורה הפגועה, ביניהם התצלומים של הערוצים המושחרים. האמן, איתמר בגליקטר, לא נותר אדיש לתמונות, ותצלומי הערוצים שימשו לו כר פורה ליצירות שיצור בהשראתם.

בגליקטר, נולד בשנת 1977 ברמת השרון, ובה גדל. למד אמנות בבצלאל לתואר ראשון ושני בין השנים 2003 – 2010. הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזאונים ובגלריות בארץ ובעולם. בעבודתו מרבה האמן, בישירות ובאומץ, להתייחס למצבים חברתיים ולמתוח ביקורת על תופעות חברתיות, פוליטיות וסביבתיות. בתוך סבך הערוצים שנצבעו בשחור על פני אדמת שמורת עברונה, מצא בגליקטר מרבדים של דימויים, מעין כתמי רורשך, מהם יצר שלל דמויות, פרצופים ובעלי חיים, חרקים גדולי מימדים, מוזרים ואימתניים משהו ממגזרות של פי.וי.סי שחורות ובציור בזפת על לוחות קרטון וזכוכית.

בסדרת העבודות בה מציב בגליקטר על גבי דליים דמויות פועלים העובדים בסביבת מגדל קידוח, הוא מעלה לדיון את האתוס הציוני וגלגוליו, מן החלוץ ועד לעובדים היום בתעשיית הנפט והגז על כל המשמעויות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות הכרוכות בכך. העבודות מתייחסות לדמויות החלוץ של אמן הצלליות ואיש בצלאל, מאיר גור-אריה (1891 – 1951). באופן דומה מופיעות דמויות חלוצים בעבודות הקרמיקה המוצגת בתערוכה.

הסדרה הנוקבת ביותר בתערוכה היא אולי סידרת המפות: 3 מגזרות של מפות הארץ ועליהן מגדלי קידוח נפט. באחת המפות ארץ ישראל שרועה רוחבית כשבין מתקני הקידוח שעליה עומדת דמות גבר צופה במשקפת ומשגיחה שדבר לא יעלם מעיניה. בעבודה אחרת דימוי הארץ תלוי על מתקן קידוח בתוך חבית נפט באופן המרמז על ציורו המפורסם של רמברנדט, "בשר בקר". תערוכה זו מבקשת להציג את המקרה הפרטי של הפגיעה בשמורת עברונה בעקבות דליפת הנפט, ולעורר מודעות לעניין, אך למעשה מציגה קריאה רחבה יותר לאהבת הסביבה, לאכפתיות, לזהירות ולגילוי אחריות כפרטים וכחברה.

ביום שני 14 במרץ 19:30 תתקיים הפתיחה החגיגית של התערוכה החדשה. אוצרת- רחל ששפורטה, עיצוב- דרור צונץ. המוזיאון הגיאולוגי ממוקם ברח' הפלמ"ח 12 רמת השרון. שעות פתיחה: א'-ה 8:30-13:00 ד' 16:00 – 18:00