לאחר הפרישה המשפחתית מחברת טלמניע והקמת חברת איי.אי אנרג'י שעוסקת בהסבת מפעלים לגז טבעי והקמת תחנות כוח ברחבי העולם, לעידו אלישיב יש הרבה מאוד מה להגיד על התעשייה הישראלית והניסיון המדשדש שלה למעבר לשימוש בגז טבעי – האם הניסיון נכשל? ראיון

ראיון עם עידו אלישיב: "נוצר עיוות במחיר הגז הטבעי בישראל"

בתמונה הראשית: צוות איי. אי אנרג'י. קרדיט צילום: איי אי אנרג'י

תשתיות: כולם מדברים על הירידה במחיר הנפט לעומת מחיר הגז הגבוה ולאחרונה ראינו את מפעל פניציה מבקש לעבור בחזרה למזוט מהגז הטבעי אליו הוא כל כך ביקש להתחבר, איך לדעתך הגענו למצב הזה?

עידו אלישיב: "זו אחת מהרעות החולות של השוק המאוד צעיר הזה של עבודה בגז טבעי והסבת המפעלים לגז טבעי. לאורך הדרך לרגולטור שקבע את מנגנוני שיווק הגז היו בו כוונות טובות אבל נעשו כל מיני טעויות ינוקא כאלה ואחרות, למשל חשבו שהם עושים טוב בכך שהם מצמידים את מחיר הגז למדד המחירים האמריקאי, שהוא בדרך כלל יציב מאוד אבל לא נעשתה עוד הצמדה למחירי דלקים בעולם, לא הניחו מעין רוחב פס המגדיר מחיר שמתחתיו או מעליו המחיר מתעדכן, לכן נוצר כעת עיוות. אם פניציה לא תקנה גז ב-5.9 דולר ל-MMBTU בשער המפעל זה לא משתלם להם. אני זוכר שהיו אלו שהעריכו לפני שנתיים שהנפט יגיע גם ל-200 דולר לחבית, אז עכשיו המצב הפוך, צריך להבין מפעל שאומר שהוא לא רוצה לקנות דלק שיותר יקר לו מהחלופה. וזה עוד לפני שאתה נכנס לעלויות המאוד גבוהות של ההסבה לגז. למפעל העניין הסביבתי פחות חשוב, הוא רואה עלות של היום, מה שעולה לו כרגע".

תשתיות: לא משתלם היום למפעלים לעשות את תהליך ההסבה?

עידו אלישיב: "הבעיה העיקרית של כל תהליך ההסבה היא שאני טוען שבכלל לא צריך אותו, למה צריך 18 אלף אנשים שיאשרו את זה, כשאתה יכול להקים היום מפעל שלם עם רשת חשמל אפילו אם הוא ברשת גבוה בלי שיהיה לך את כל התהליך הזה. למה לחשמל לא צריך רישוי כזה ולגז כן? מחשמל נהרגים הרבה יותר אנשים בשנה. תהליך ההסבה כפי שהוא כרגע הוא לא סביר. זה תהליך שהוא עקום. אגב, גם ל-LPG אין כזה תהליך מתיש, ארוך ויקר. גם לא לקיטור בלחץ גבוה".

תשתיות: אז לדעתך הליך ההסבה כמו שהוא היום נכשל?

עידו אלישיב: "כמה מפעלים נכון להיום עברו לעבודה בגז טבעי? בערך 14 מפעלים. בחמש שנים-שש שנים? זה הזוי ובעיקר חבל . זאת תעודת עניות, זה לא מעביר את המשק לעבודה בגז טבעי כפי שרצינו. שוק הרכב בעיקר בשלב הסיפורים אבל עדיין בעצם לא התחיל דבר בשטח, אנחנו עוד לא בכיוון עדיין והשוק נע מאוד מאוד לאט למרות שיש פה גז זמין. זה מה שקורה כשאין תוכנית אמיתית וסדורה מלמעלה להסרת חסמים, אין היום שום תמרוץ אמיתי למפעל לעבור לגז מצד אחד ואין שום סנקציה על הרשויות אם הן מעכבות מפעלים".

תשתיות: וענף הקוגנרציה לא מציל את המצב?

עידו אלישיב: "בנושא הקוגנרציה דובר המון, דיברו שנים על פיזור וביזור ייצור החשמל להרבה יצרנים קטנים אך בפועל בשטח זה פחות קורה. ללא מתקנים יעילים מאוד אשר ישכילו לנצל לצריכה עצמית (בעיקר) את ייצור החשמל וגם קיטור או קירור בספיגה או העברת חום למפעל (כפי שזוקו עושים כעת במפעל וופורגט) לא נראה בשטח הרבה תחנות קטנות, תעריפי הרשת ושאר רכיבי הרגולציה מאוד מצמצמים את המקומות שבהם ניתן להקים מתקנים בעתיד הקרוב".

חברת איי.אי אנרג'י היא החברה החדשה שהקימו פורשי טלמניע שהיו מראשי החברה, עידו אלישיב ואביו יצחק אלישיב. החברה פועלת, בין השאר, בהסבות מפעלים לגז טבעי ומנסה לפתור אותם מכל הצרות שכרוכות בתהליך המתיש והסבוך הזה.

עידו אלישיב: "עכשיו התחלנו תהליך יחד עם שתי חברות שאנחנו עובדים איתן בשיתוף פעולה. שתי חברות גדולות בתחום המתכת, צנרת וקונסטרוקציה שעוד לא עשו את המעבר הטבעי לתחום הגז עד שאנחנו הגענו והתחלנו את שיתוף הפעולה איתם. התחלנו לעשות איתם את התהליך של איזוISO38344 כדי שנוכל לעבוד יחד בתחום הגז. הם בעצם יביאו את רצפת הייצור, הרתכים, וציוד העבודה, ואנחנו נביא את הניסיון בפועל בביצוע הסבות, נבצע את הרכש ובעזרת והקשרים שלנו עם חברות מובילות בתחום כגון דור גז, TMNG, גליל הנדסה וכו' אנו נשתלב מחדש בתחום זה. לא מעט מפעלים יצרו איתנו קשר ואנחנו במשא ומתן למצוא מקומות להיכנס לביצוע פרויקטים השנה בתקווה שהתחום הזה יתרומם".

תשתיות: מה הבעיה בעצם עם תהליך ההסבה?

עידו אלישיב: "הבעיה מתחילה בכך שלא ניתן להתחיל הסבה ללא הליך ארוך של תכנון ואישור תכנית הנדסית – בעצם היתר בניה להנחת קו צנרת בודד של כ-6 אינץ' במפעל, כאשר בכל מדיה אחרת שבא היית מניח תשתית לא היית נדרש לכזה הליך. לאחר מכן הקבלן המבצע נדרש גם הוא להגיש את כל הציוד שהוא רוכש לאישור ולאשר את כל תהליכי העבודה וכמו כן לאחר מכן בעת ביצוע העבודה עצמה נדרשים מפקחים רבים לאשר כל פעולה הכי קטנה. ישנו פיקוח צד א, ב, ג וגם לאחר מכן PB, כל ריתוך מצולם ובעצם עומדים מעל הרתך 4 אנשים ומסתכלים עליו. משום מה אין את זה בשום תשתית אחרת במדינה. והגז הטבעי הוא לא הכי מסוכן שבהם".

תשתיות: ומה לגבי השינוי שעשו עם ההסבות בחוק ההסדרים האחרון?

עידו אלישיב: "חוק ההסדרים לא יעזור לדעתי, צריך להיות תקן או חוק מלא וסדור כמו חוק החשמל – שהוא תקן מלא. מצד אחד, להעביר את האחריות לקבלן המבצע ולמפעל. בסופו של יום בדומה למצב שיש כיום בתחום החשמל, כאשר מפעל נאמר חדש נבנה, הקבלן מסיים עבודתו, מזמין בודק מוסמך ואם הבדיקה עברה אתה מקבל היתר בניה ואפשר "לחשמל" את המפעל. לפני כן מתכנן החשמל לא היה צריך לאשר אצל המדינה כל מפסק שהוא החליט עליו או כל חתך של כבל.

תשתיות: כמו מה למשל?

עידו אלישיב: "קח לדוגמה ברז גז בהסבה. צריך לקבל אישור מאינספור גורמים כמו צד ב' צד ג' ובסוף מגישים את זה ל-PB לאישור סופי. תחשוב שמישהו שצריך להתקין לוח חשמל היה צריך לאשר את זה דרך מלא אנשים ובסוף גם במשרד האנרגיה. במקרה כזה המדינה הייתה נעצרת ושום דבר לא היה נעשה. כשקבלן מבצע את ההסבה יש לו חמישה גורמים בדרך שהוא צריך לעבור דרכם ועכשיו יש גם את מכון התקנים, כשמפעל בונה קיטור לחץ גבוה ב-80 בר הוא נדרש לזה? זה לחץ שיכול להרוג בקלות חמישה אנשים. בונים בניינים שנפלו והרגו אנשים, ואתה לא רואה שבכל ריתוך נדרשות חמש חתימות. אם במדינת ישראל כל לוח חשמל, מפסק או כבל חשמל היה נדרש לעבור אותו הליך כפי שנדרש בגז לא היית מאלכס בנייני מגורים או בונה מבני ציבור, גם ב-LPG אתה לא נדרש לכזה תהליך".

תשתיות: אז מה קורה בפועל כרגע בשוק?

עידו אלישיב: "כרגע כל מי שיכול להמתין ואין לו מחויבות של תקן איכות הסביבה הוא ממתין, כרגע אין כזה הפרש במחירי הדלקים ואין למפעל מה לעשות עם מחיר הגז כאשר הוא עומד בודד מול נובל (שאין לי עליהם טענות) או מול אחת מחברות שיווק הגז . אם פניציה גדולים ואומרים שהם יחזרו למזוט אז מה יגיד מפעל שהוא 10 אחוז או 5% מפניציה? ורובם ככה".

תשתיות: מה צריך לעשות כדי לשפר את המצב?

עידו אלישיב: "קודם כל מצד הממשלה צריך לתת לוחות זמנים ברורים לכל ההליך, לכל שלב אשר תלוי בגורם סטוטורי יהיה זמן סביר למתן אישור או הערות אבל כפי שידוע לכולנו לוקח שנים לקבל היתרי גם של בית בודד או מרפסת. בקיצור צריך לראות איך מקצרים את הביורוקרטיה כי הרבה מאוד מפעלים חיים מהיום להיום, מפעלים שומעים שמועות שאולי לא יהיה עבורם גז כיוון שהצינור "מלא" ולא הונחו צינורות חדשים מתמר לחוף. יש כאלו שיאמרו שאולי מדינת ישראל אפילו לא רוצה שהמפעלים האלה יעברו לגז כי כיום היא יותר נהנית מזה שמפעל משלם לה את המס בלו וזה עדיף לה מאשר להעביר אותו לגז רק כדי להרוויח את התועלות הסביבתיות, וקשה לראות את המצב משתנה בחודשים הקרובים. המגמה העולמית היא למצוא יותר ויותר גז ואם לא ננצל אותו פה, פנימית בתוך המשק ולא נשכיל למצוא לו לקוחות נוספים בחו"ל אנו נמוטט את השוק הזה ובדרך נפגע קשות גם בתעשיה שלנו שמתמודדת מול תעשיה אמריקאית ואירופאית שברובה מייצרת תוך שימוש בגז טבעי".

תשתיות: ומה היזמים הישראליים עושים בינתיים?

עידו אלישיב: "אנחנו רואים חברות ישראליות בתחומי התכנון וגם הביצוע פורחות באפריקה ובדרום אמריקה ואף מזרח אירופה. חברות כאלו יוצאות לחפש שווקים גדולים יותר, שווקים שקבועי הזמן בהם קצרים יותר, היום באפריקה מדינות רבות מעבירים תעשיות שלמות, לא רק אנרגיה לגז טבעי. ישראלים לא מפחדים לעבוד באפריקה , דרום אמריקה ובעוד מקומות מתפתחים בניגוד ליזמים ממדינות אחרות או חברות גדולות בינלאומיות שהן פחות גמישות בדרך הפעולה שלהן".

תשתיות: למה אתה אומר שמפעלים מפחדים שלא יישאר להם גז? תמר אמור להספיק להרבה שנים

עידו אלישיב: "אני לא מתיימר להיות מומחה בינלאומי לשדות גז, ואמנם מכל מה שנאמר ופורסם יש לתמר יש כנראה מספיק גז לתת לכל המשק, אבל מבחינת העברת הגז לחוף יש הגבלה של הצינור ולכן אם המפעלים שרוצים לעשות את ההסבה יצטרכו גז לא ניתן יהיה לספק להם ללא הגדלה של הנפח הזה וכמו כן מה יקרה אם לצינור הזה תהייה תקלה או חמור מכך, וצריך לראות שיש מספיק גז בצינור כדי לתת לכל המפעלים ותחנות הכוח שנבנות או ייכנסו להקמה בעתיד הקרוב, ושחברת החשמל לא תצטרך להקטין את השימוש שלה בגז כדי להבטיח את ההספקה לשאר המשק, אחרת מה הועילו חכמים?".

תשתיות: מה לגבי הפתיחה של שוק הגז עם מתווה הגז? יש את מאגרי תנין וכריש שאמורים להימכר לגורם שלישי

עידו אלישיב: "אני לא חושב שמאגרי תנין וכריש יביאו לתחרות בתוך המשק פנימה בעתיד הקרוב או הנראה לעין של ה-3-4 שנים הקרובות עוד לא ברור איך יפתחו את השדות, כמה מזה יגיע לחוף, כמה לייצוא, מי ישלוט בשדות ואך יגרמו לתחרות של הדואפול הזה".

תשתיות: במה עוד תתעסקו באיי.אי אנרג'י חוץ מההסבות?

עידו אלישיב: "כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם חברות הגז נציע גם למפעלים ציוד קצה כדי שלא יצטרכו להתרוצץ בין חברות שימכרו להם ציוד קצה, כדי להציע פתרון כולל, מבערים דודי קיטור, מחזור ספיגה ואף ייצור CO2 וכו'. בסופו של דבר מפעלים שרואים את סבך הרגולציה וסבך הגורמים שהם צריכים להתעסק איתם הם לא מעוניינים לעשות את זה לבד בדר"כ, מעדיפים להתמקצע ולהתרכז במקצוע, בענף שלהם, אנחנו רוצים לפשט להם את התהליך הזה ולתת להם את השירות בצורה המקיפה ביותר".

תשתיות: מה צפי העבודה שלכם?

עידו אלישיב: "אני חושב שבמהלך השנה הזאת נוכל להגיע להבנה ולסיכומים עם כמה מפעלים ונתחיל באמצע השנה או ברבעון השלישי עם שניים שלושה מפעלים את ההסבה שלהם".

תשתיות: ומתי לדעתך נראה את השוק משתחרר סוף סוף?

עידו אלישיב: "חלק גדול מהאיזורים במדינה עדיין לא התחילו עם התהליך, בירושלים רק לא מזמן נגמר רק המכרז (והערעורים עליו). באזור הצפון טרם חוברו מפעלים, כך גם באזור המרכז אין עדיין מפעלים שעובדים בגז, אולי למעט 1 באיזור עמק חפר, חדרה והשרון למיטב ידיעתי אין מפעלים מחוברים לגז למעט נייר חדרה אם איני טועה, כמו כן כל איזור התעשייה הענק של אשדוד, חלק מאשקלון, כל באר טוביה וכו' העבודה בהם רק החלה ובקיצור יש עדיין את רוב המדינה להעביר לשימוש בגז".

תשתיות: שוק הגז הטבעי לתחבורה לא קורץ לכם?

עידו אלישיב: "אנחנו לדעתי לא נתעסק בגז טבעי לתחבורה, לדעתי חברות הדלק יתעסקו בזה כי זה המקום הטבעי שלהן ומצד שני חברות הרכב ויבואני הרכב והאוטובוסים שיצטרכו לתת מענה לדבר הזה וכל אחד מהצד שלו צריכים לראות איך דוחפים את הדבר הזה. ברגע שדברים יתחילו לזוז ויתחילו להקים את תחנות התדלוק כולל מדחסים והכל בהחלט אפשר להשתלב בתחום הביצוע של זה. אני לא רואה עוד משרד יוצא לביצוע אפילו בשנה הקרובה".

תשתיות: אתם גם משתלבים בחו"ל נכון?

עידו אלישיב: "העולם מתפתח מאוד בתחום האנרגיה ושם אנחנו משתלבים. באפריקה ובדרום אמריקה בסופו של דבר נביא את הגמישות שלנו ואת היכולת לעבוד במקומות מאתגרים, רחוקים ופחות מפותחים, מבחינתנו תחנה של 20-80 מגה-וואט יכולה להיות פרויקט גדול מאוד גם אם צריך לפתח אותו במשך חודשים רבים. במדינות רבות בעולם עושים מאמצים רבים לקצר מאוד את הזמן של שלב האישורים וההיתרים וכמובן יש יותר הזדמנויות מאשר יש לנו בישראל, השוק העולמי הוא לצורך העניין אין סופי".

תשתיות: ומה לגבי שוק הביוגז?

עידו אלישיב: "היה על ביוגז הרבה דיבור בארץ אבל גם פה בגלל בעיות ביורוקרטיה וחסמים שקשורים לזה אנחנו מתקדמים בפרויקטים של ביוגז ברומניה ובבבולגריה וביוון שהם חלק מהשוק האירופי ולכן הם צריכים לעמוד גם בתקינה של האיחוד האירופי בכל הקשור לטיפול בשפכים, בזבל אורגני ובכלל במעבר לייצור באנרגיות ירוקות.

"בסופו של דבר השוק הזה של הייצור האנרגיה בעולם נמדד בכמה אתה יכול להיות יעיל בייצור, יעיל בשלב ההקמה של הפרויקט ובכלל האם אתה מסוגל להביא פרויקט משלב הנייר לשלב הביצוע, ע"י הבאת מימון, לתכנון ולהביא היתרים, לגייס יצרן ציוד עולמי לשיתוף פעולה בפרויקט (כגון MAN או GE או CAT או ROLLS ROYCE ואחרים) ולאחר מכן כמובן להוציא לפועל את ביצוע הפרויקט ואף לתפעל את זה. הניסיון מלמד שאנחנו יודעים לעשות את זה. גם במדינות שרוב האנשים לא יודעים למצוא על הגלובוס".