ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, עסקה השבוע (ב') בטיבן של תשתיות הניקוז בישראל וכן החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הניקוז. יו"ר מרכז השלטון המקומי ביבס: הרשויות מממנות את הטיפול בנזקים ואח"כ רבות עם המדינה – מי שצועק הכי חזק מקבל את הפיצוי הכי גדול

יו"ר ועדת הכלכלה על תשתיות הניקוז בארץ: אף אחד לא לוקח אחריות

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, עסקה השבוע (ב') בטיבן של תשתיות הניקוז בישראל וכן החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הניקוז. יו"ר מרכז השלטון המקומי ביבס: הרשויות מממנות את הטיפול בנזקים ואח"כ רבות עם המדינה – מי שצועק הכי חזק מקבל את הפיצוי הכי גדול

ועדת הכלכלה הראשונה לכנסת ה-20. צילום: ועדת הכלכלה

הדיון שעסק בטיבן של מערכות הניקוז, על רקע ההצפות שהתרחשו לא אחת בחורף האחרון, התקיים לבקשת ח"כ איתן ברושי, ח"כ ג'מאל זחאלקה, ח"כ נורית קורן וח"כ חמד עמאר. ח"כ קורן הזכירה כי בחורף הנוכחי כבר ראינו איך רעננה והרצליה הופכות לוונציה, ואסור שזה יחזור על עצמו. ח"כ ברושי אמר כי הניסיון לחסוך ולא להשקיע בתשתיות הניקוז לעיתים מוביל לכך שהנזק עולה על ההשקעה. לדבריו, הטיפול בנושא מחייב הסקת מסקנות גם מבחינת תקצוב.

ח"כ זחאלקה אמר כי הוא "מופתע כל פעם מחדש שהאחראים מופתעים מכמויות הגשמים וההצפות. במקומות בהם הושקעו מאמצעים וטופלו תשתיות הופסקו ההצפות, לכן מדובר בנושא פתיר וההשקה הנדרשת היא לא בשמים. הנזק שנגרם כל שנה הוא הרבה יותר גדול מההשקעה הדרושה". הוא הוסיף כי לפי החוק הממשלה מחויבת לפצות את התושבים והרשויות על הנזקים וקרא לממשלה לתת את הפיצוי ולהקים קרן שתשמש לצורך טיפול במקרים של אסון טבע. ח"כ נאוה בוקר ציינה כי בנוסף לנזקים ברכוש ובתשתיות, מדובר בסכנת נפשות אמתית וחייבים לסייע לרשויות המקומיות להתמודד עם המצב.

היו"ר כבל ביקש לדעת מי אחראי על הטיפול במקרים של שיטפונות ומי נושא בעלויות. מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, אמר כי בתוך שטחי הרשות האחריות היא של הרשות המקומית, לפי כללים שמכתיבה רשות הניקוז. סגן ראש עיריית אשקלון, אפי מור, אמר כי הצפות בעיר גרמו לנזקים בסך 21 מיליון שקל שאותם ראש העיר החליט לתקן על חשבון העירייה. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, אמר כי "כמו כל דבר הרשויות המקומיות מממנות את הטיפול ואחר כך רבות עם המדינה ומי שצועק הכי הרבה והכי חזק מקבל את הפיצוי הכי גדול".

היו"ר כבל מתח ביקורת על כך שאף אחד לא הצליח להסביר לוועדה איך מתמודדים בצורה מסודרת עם הנזקים, ואיך מונעים את המציאות שנתקלנו בה בחורף האחרון ועוצרים את המראות של ההצפות שחוזרים על עצמם. "מדובר באחד הדיונים המביכים שהשתתפתי בהם לא רק כיו"ר ועדה אלא בכלל, הבנתי שזה נושא שאין לו אבא ואמא וצריך להסדיר אותו", אמר. הוא הוסיף כי בכוונת הוועדה לקדם את תיקון חוק הניקוז, ולוודא שבמסגרתו יינתן מענה לכשלים שעלו בדיון.

על רקע זה, כאמור, דנה הוועדה גם בהצעה לבצע תיקון משמעותי ראשון בחוק הניקוז משנת 1957, על מנת להתאימו למציאות שהשתנתה מאז חקיקתו לראשונה ולכך שהשטחים הבנויים גדלו על חשבון השטחים הפתוחים והחקלאיים בהם יכלו מי הגשמים לחלחל לקרקע. לפי התיקון המוצע, במשרד החקלאות תוקם "הרשות הארצית לניהול נגר" וכן תוקם "מועצה ארצית לניהול נגר". עוד מוצע כי הרשות החדשה תכין תוכנית אב לטיפול במי הגשמים במדינה. שר החקלאות, ח"כ אורי אריאל, כי לפי התיקון תהייה כתובת לעניין הזה ויהיה גוף ארצי אחראי. עוד הוא ציין כי סוכם עם משרד האוצר על השקעה של 55 מיליון שקל בשנה למשך 10 שנים, ואמר כי זה עדיין לא מספיק.

ח"כ דוד ביטן אמר כי היום הנגר זורם מהמרחב הפתוח על הערים הגדולות. הוא הוסיף כי הנושא לא מטופל ומתוקצב במסגרת ועדות התכנון ואמר כי לא צריך חוק, אלא מספיק ששר החקלאות יעשה משבר קואליציוני על זה ויקבל כסף לטיפול בבעיה. ביבס הוסיף בעניין הזה כי "אפשר להעביר את הטיפול בניקוז העירוני למשרד החקלאות". השר אריאל אמר כי המשרד מוכן לקבל את האחריות על הניקוז בעיריות, ביבס הגיב ואמר כי זה בתנאי שהמשרד מקבל את כל האחריות כולל התקציבים מהאוצר. לחלופין, הוסיף ביבס, אפשר להסדיר את יחסי העבודה בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות כמו שצריך. היו"ר כבל הבהיר בתגובה כי החוק לא יעבור בלי התייחסות ראויה לבעיות של הרשויות המקומיות.

ראש המועצה האזורית דרום השרון, מוטי דלג'ו, אמר כי נושא הניקוז המרחבי היה צריך להיות ממומן על ידי הממשלה, שכן מרבית הבעיות נובעות מהשבחת קרקעות ובינוי והממשלה היא בעצם הגורם לבעיות. יו״ר אגף המשק של תנועת המושבים, פלג אוריון, הציג את עמדת החקלאים ואמר: "החקלאים הם למעשה תחילתה של השרשרת, וההצעה חסרה מכיוון שאינה מטפלת בחוליה הראשונה בשרשרת הניקוז, שהיא השדות החקלאיים. ההצעה ממזערת את האחריות של משרד החקלאות לטיפול באגני ההיקוות". הוא ביקש להוסיף להצעה גם את נושא שימור הקרקע, כחלק בלתי נפרד מהחוק.