'אדם טבע ודין': "אם חברי הוועדה יאשרו את המשך הקידוחים בגולן הם ישאו באחריות למהלך מסוכן של התעלמות מהחוק"

מחר: דיון בבקשה להאריך את הרישיון לקידוחי נפט בגולן

'אדם טבע ודין': "אם חברי הוועדה יאשרו את המשך הקידוחים בגולן הם ישאו באחריות למהלך מסוכן של התעלמות מהחוק"

בתמונה: אתר של חברת אפק לקידוחי נפט באמת הגולן. קרדיט צילום: דב גרינבלט

הוועדה המחוזית צפון, בישיבתה כוועדת הנפט, תקיים מחר (ב') דיון בהתנגדויות כנגד ההחלטה להאריך לחברת אפק את האישור לבצע קידוחי ניסיון וחיפוש נפט ברמת הגולן בשנתיים נוספות ולאפשר לה לבצע במקביל מבחני הפקה. האישור המקורי ניתן לחברה לתקופה של שנה אשר במהלכה ביקשה החברה לבצע 10 קידוחים ברחבי רמת הגולן, ולאחריה, לאור הממצאים, אמורה הייתה החברה להגיש תכנית מפורטת אשר תיבחן במסגרת הליכי התכנון והבנייה הרגילים.

אדם טבע ודין, אשר הגישה התנגדות לתוכנית, טוענת כי החלטת הוועדה המחוזית מנוגדת לתקנות הנפט, המאפשרות סטייה מחוק התכנון והבניה לתקופה מוגבלת של שנה בלבד, עבור כל בקשה לביצוע פעולות קידוח נפט. לעמדת 'אדם טבע ודין', בהתאם לתקנות ולפסיקת ביהמ"ש העליון בעתירה שהגיש הארגון, לאחר תום השנה, נדרשת תכנית מאושרת על פי חוק התכנון והבניה לשם המשך הפעילות בשטח.

עו"ד אורלי אריאב, ראש תחום קהילה וסביבה באדם טבע ודין: "חברי הוועדה המחוזית הבינו כבר בעת אישור הבקשה הראשונה כי החברה לא תוכל לבצע, תוך שנה, את כל הקידוחים אותם ביקשה "אפק", אך אישרו אותה למרות זאת. כאשר חברי הוועדה מאשרים המשך ביצוע של הקידוחים לאחר תום מגבלת הזמן המקורית, הם נושאים באחריות למהלך מסוכן של התעלמות מחוק הנפט הקובע כי גם חיפושי נפט כפופים לחוק התכנון והבנייה ".

עוד מציינת אדם טבע ודין בהתנגדותה כי החלטת הוועדה המחוזית לא הביאה בחשבון את התקלות שהיו במהלך השנה ומאפשרת בהחלטתה לבצע מספר קידוחים במקביל, באופן המעלה את הסיכונים הצפויים לסביבה, מאחר והיא מאפשרת למספר רב של קידוחים להישאר פתוחים לאורך שנים, ללא הליך תכנוני מלא.

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה הסביר כי המאבק נגד קידוחי הנפט בגולן הוא מאבק למען קידום אנרגיות מתחדשות, למען התייעלות אנרגטית ולמען הגנה על הסביבה ובריאות הציבור: "כמות הנפט שייתכן ויימצא בגולן לא באמת תעניק פתרון למשק האנרגיה בישראל. את 5% מתצרוכת האנרגיה שלכאורה ניתן יהיה לספק מהנפט ברמת הגולן, ניתן היה להמיר באנרגיה מתחדשת, שאינה חד־פעמית ואינה מזהמת. המרוויחים היחידים מקידוחי הנפט הם איילי הון אמריקאים שייהנו מהרווחים שבמכירת הנפט וישאירו אותנו עם זיהום האוויר ועם רמת גולן חרבה ותעשייתית".

"האישורים ניתנו לחברת אפק תוך הפעלת שיקול דעת פגום"

לפני כשנה עתרו 'אדם טבע ודין' ותושבי הגולן נגד קידוחי הנפט המתוכננים בדרום הגולן. העותרים ביקשו מבג"ץ לבטל לאלתר את האישורים שניתנו לחברת אפק לקידוחי נפט בגולן, לאחר שאלו ניתנו ללא תשתית עובדתית מלאה, תוך הפעלת שיקול דעת פגום ובחוסר סבירות קיצוני.

"דרום-מזרח רמת הגולן, האזור בו מבקש היזם לפעול, הינו שטח רגיש וייחודי מבחינות רבות. בהקשר הסביבתי והבריאותי, הרגישות נוגעת בעיקר למקורות מים המשמשים ציבור נרחב במדינת ישראל. מתווספת לכך רגישות סיסמית, לגביה מוגדר האזור כבעל הרגישות הגבוהה ביותר בתחום. משמעות הדבר היא כי כל התערבות בקרקע ובתת הקרקע עלולה לגרום נזק רב, וכי הסיכון הפוטנציאלי הינו חמור ורב משמעות, בין היתר עבור משק המים ובריאות הציבור בישראל", נכתב בעתירה.
במסגרת ההחלטה בעתירה הבהיר בג"צ כי לא ייתכן מעבר אוטומטי משלב חיפושי הנפט לשלב הפקת הנפט וכל הפקה מסחרית של נפט מעבר לחביות בודדות תחייב תוכנית מאושרת ומפורטת על פי חוקי התכנון והבנייה. המשמעות: ועדת התכנון תוכל לפסול בהמשך הדרך הפקת נפט ברמת הגולן.

גם החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות

כזכור, לפני כשבועיים הגישה החברה להגנת הטבע לוועדת הנפט של מחוז צפון התנגדות רשמית לקידוחי הנפט של חברת אפק ברמת הגולן. בהתנגדות של החברה להגנת הטבע, נכתב: "אין הוועדה יכולה עוד לעצום עיניה ביחס למשמעויותיה הכוללות של תעשיית נפט בגולן. לאור זאת, אין הוועדה יכולה לקבל החלטתה ביחס להארכת אישורה לבצע את קידוחי הניסיון ומתן אישורה לביצוע מבחני הפקה בשטח הרישיון, בטרם יוצגו בפניה ההשלכות הכוללות, הסביבתיות ואחרות, של תעשיית הנפט. לאור זאת, על הוועדה לדחות את הבקשה לביצוע מבחני ההפקה ולקיים דיון נוסף לגביהם, לאחר שיוצג בפניה מסמך סביבתי עדכני, שבוחן את ההשפעות הסביבתיות הצפויות והסכנות האפשריות מביצוע מבחני ההפקה, לרבות דרכי התמודדות, מניעה והפחתת המפגעים הצפויים והאפשריים".

החברה להגנת הטבע ביקשה בהתנגדותה, כי המסמך יתייחס לפגיעה בהיקף וברציפות השטחים הפתוחים בגולן, לפגיעה בפעילות החקלאית במרחב, לרבות גריעת שטחים חקלאים, למחסור במי השקייה, לזיהומי מים וזיהומי קרקע, לשינוי אופי המרחב בגולן, , לרבות היבטים נופיים, לפגיעות אקולוגיות, לזיהום מי תהום, לסכנות הנובעות מנדידת חומרים שונים בין השכבות הגיאולוגיות, לזיהום מקורות מים עיליים, לרבות התייחסות לסכנה בזיהום מקורות מים המזינים את הכינרת, לזיהום אוויר, לפליטות גזי חממה, לסכנה מרעידות אדמה ופעילויות גיאולוגיות אחרות, שעשויות לנבוע מטכנולוגיות ההפקה ולעוד היבטים.

תגובת חברת אפק: "חברת אפק פועלת אך ורק בהתאם לחוק ולהנחיות הועדה המחוזית והרשויות המוסמכות. כל פעולות החברה, ובכללן מבחני ההפקה קיבלו בתום בחינה ממושכת וקפדנית את כל האישורים הנדרשים (משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה רשות המים ואחרים), ולאחר מכן גם אישור וועדת המעקב המהווה את הזרוע המפקחת של הוועדה המחוזית. עד כה השלמנו ארבעה קידוחי חיפוש מוצלחים, והוכחנו כי ניתן לבצע את החיפושים ללא כל נזק לסביבה וללא כל הפרה של תנאי ההיתר. ממצאי הקידוחים אישרו את ההערכות המוקדמות לקיומו של נפט נוזלי ברמת הגולן, ומצדיקים את המשך החיפושים. התנגדות החברה להגנת הטבע – כפי שהם בעצמם מודים בגוף ההתנגדות- ממחזרת טענות ישנות שהועלו בפני הועדה ולאחר מכן גם בפני בגץ ונדחו על ידם.

"מדינת ישראל מצאה לנכון לבחון האם קיים נפט ברמת הגולן, והעניקה לאפק את המנדט לבדוק זאת. בקשת ההארכה של אישור הוועדה נחוץ על מנת להשלים את תוכנית המיפוי וביצוע מבחני באר כדי לבחון האם לראשונה בישראל נמצא מאגר נפט מסחרי משמעותי".