שנתיים לאחר שחתמה חברת תל בר, המכבסה הגדולה ביותר בישראל, על חוזה אספקה של 1,600,000 מ"ק גז טבעי בשנה, מגיע לספר לתשתיות מנכ"ל החברה על הכשלים שגרמו לכך שהם עדיין לא חוברו ולהסביר למה הוא לא היה מנסה היום לחבר את המפעל שלו לגז טבעי. טור דעה אישי של עופר אופיר
מיוחד לתשתיות: טור אישי של מנכ"ל תל-בר על קשיי ההסבה לגז הטבעי
שנתיים לאחר שחתמה חברת תל בר, המכבסה הגדולה ביותר בישראל, על חוזה אספקה של 1,600,000 מ"ק גז טבעי בשנה, מגיע לספר לתשתיות מנכ"ל החברה על הכשלים שגרמו לכך שהם עדיין לא חוברו ולהסביר למה הוא לא היה מנסה היום לחבר את המפעל שלו לגז טבעי. טור דעה אישי של עופר אופיר
בחודשים האחרונים שלושת הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת עסקו בנושא משק הגז הטבעי. סוכם מתווה הגז וזאת לאחר דיונים וויכוחים רבים כשאף בג"ץ נדרש לסוגיה. הכנסת חוקקה במסגרת חוק ההסדרים חוק שמטרתו לזרז חיבורם של מפעלים לרשת הגז הטבעי, התקשורת רעשה וגעשה, כולם היו מרוצים או כועסים ורק אנחנו "החמורים שקפצו בראש" נשארנו מתוסכלים.
לפני שנתיים וחצי חתמנו בגאווה גדולה על הסכם עם חברת חלוקה שזכתה במכרז שערכה המדינה להקמת רשת החלוקה באזור בו המפעל אותו אני מנהל ממוקם, חודשים מספר לאחר מכן לאחר מכרז ארוך ומורכב חתמנו על הסכם להסבת מערכות המפעל לגז טבעי ולאספקתו. היינו שמחים וטובי לב, מחיר חבית נפט באותם ימים היה כ-100$, מחיר המזוט אותו אנחנו שורפים היה בהתאם וההשקעה הצפויה הייתה אמורה להיות מוחזרת בפרק זמן של פחות משנתיים.
תהליך הסבת המפעל היה ארוך ומתיש, חייב אותנו לתשומת לב ניהולית רבה, ליווי של יועצים על מנת לעזור לנו להתמודד עם השפה ה"גאזית" הלא מוכרת, מפקחים צד ב', מפקחים צד ג', יועצי בטיחות וסיכונים, מהנדסים ועוד. נאלצנו להתמודד עם שינויי רגולציה, היתרי בנייה (מיותרים לחלוטין לטעמי) ועדות מקומיות ומחוזיות, והכנסת היד לכיס. והכיס צריך להיות עמוק כי גם כשההשקעה אמורה להיות מוחזרת בפרק זמן סביר זה רק אחרי שהגז זורם ופרק הזמן החולף מהחלטה עד לזרימת הגז ארוך עד מאוד.
עד לא מזמן רצנו ורדפנו אחרי חברת החלוקה שמתעכבת מסיבות שונות (חלקן התלויות בה וחלקן ייתכן שבגורמים אחרים) בהנחת קו הגז למפעלנו, התחייבויות להזרמת הגז במועד מסוים (אוקטובר 2015) נשארו על הנייר, עירבנו את כל מי שצריך לרבות הרגולטור, (עתה לאור ירידת מחירי הנפט הפסקנו את חיזורינו אחריהם – עדיף לנו שיתעכבו) סיימנו את תהליך ההסבה ובימים אלו ממתינים לאישור המתקנים השונים על ידי הגורמים שהוסמכו לאשר (חלקם הוכנסו לתהליך לאחר שהחלנו בו –"שינויי רגולציה". וזה נושא למאמר נפרד) הכסף שהושקע בפועל מזמן אינו פוגש את התכנון כי פתאום נזכרו שצריך לשלם לגוף בודק, והגוף הבודק מבקש מסמכים שמצאנו חבויים באחד ממרתפי הארכיונים בגרמניה. ופתאום גילו שצריך עוד צינור ועוד ברז וחסרה תווית ועוד יועץ שנזכרו בו עכשיו ועוד היד נטויה.
השלמנו עם זה, הרי נחסוך כל כך הרבה כסף…
והיום כשהכל כמעט מוכן (למעט הנחת קו החלוקה), מחיר חבית הנפט מתנדנד סביב 30$, מחיר המזוט נמוך עד מאוד וברמות המחירים האלו ההשקעה לעולם לא תחזור.
בנתונים הקיימים היום, מפעל שיחליט על השקעה בהסבה לגז טבעי יקבל החלטה שאינה כלכלית. זה פשוט לא כדאי, וגם אמירות של גורמים שונים שמחיר נפט נתון לשינויים אינם יכולים להיות הצדקה לכניסה להשקעה שכזו. הרי אם היינו נאחזים באותה אמירה בעת קבלת ההחלטה על ההשקעה (כשמחיר הנפט היה גבוה) הרי לא היינו משקיעים כי הוא עלול אולי לרדת. משקיע רואה את הנתונים המופיעים בפניו ולא את אלו הנמצאים על העץ (בעיקר שמחירי הנפט המהווים את הפרמטר העיקרי לכדאיות ההשקעה אינם ניתנים לחיזוי).
אז הלוואי שהייתי במצבו של מפעל שעדיין לא קיבל החלטה. היינו חוסכים כסף רב.
למדינה יש אינטרס בהעברת המשק לגז טבעי: הגנה על הסביבה (צמצום פליטת מזהמים), עצמאות אנרגטית, ובעתיד הרחוק אולי גם כדאיות כלכלית. המדינה צריכה לדון כיצד היא מעודדת מפעלים שטרם החלו בהסבה לגז ולבחון את התמריצים שיובילו אותם לביצוע השקעות ותהליך בירוקרטי מתיש, (ולמרות העבודה הרצינית שנעשתה על ידי ועדת הכלכלה ונציגי הממשלה להכנת החוק שאמור לפשט את תהליכי ההסבה לגז).
מה הן הדרכים העומדות בפניה?
דרך המלך היא מענקים. אך זו דרך שאינה מספקת, במקרים בהם מחירי הגז הנוכחיים גבוהים ממחיר הדלק החליפי, רק מענק שגבוה מעלות ההשקעה יוביל לכדאיות.
דרך שנייה, הורדת מחיר הגז. על פי חישובים שערכנו על מנת שהשקעה בהסבה לגז תהיה כדאית (בנתוני ההשקעות והיקפי האנרגיה הנצרכים על ידינו) מחיר הגז צריך להיות כ-2.5$. זה מחיר שנמוך מהמחירים שנסגרו במתווה הגז ואלו שפורסמו על ידי רשות הגז ב-14 לינואר 2016 שמחושבים כממוצע של מחירי כלל המשק.
כמובן שאפשר לתת לשוק לדבר: היד הנעלמה תפגיש את יצרני הגז עם ביקוש נמוך (גם על רקע העובדה שביקוש ליצוא כנראה שאינו קיים) ואלו יורידו את המחיר. האם זה יקרה? לתשובה תשובות.
על פי הידוע לי, בתקופה האחרונה נעצרו ההתקשרויות להסבת מפעלים לגז טבעי, מפעלים שטרם השקיעו אינם נכנסים להשקעות הכבדות הכרוכות בכך ומפעלים שנמצאים בתחילת הדרך ויש ביכולתם לעצור התהליך עושים זאת, וכאמור לעיל , בצדק רב.
לכ, רק פעולה נמרצת המשלבת הורדת מחירים ולא רק באמצעות כוחות השוק לצד מענקים כל זאת במשולב עם פעילות נמרצת יותר ליישום חוק הגז שחוקק לאחרונה, פעילות שתפשט ותוזיל את עלויות ההסבה לגז (לדוגמה, הסרת הצורך בהיתר בניה להסבת מפעל לגז טבעי) ישכנעו את התעשייה להתכונן לקראת מעבר לגז.
אבל צריך לחשוב גם עלינו, על ה"חמורים שקפצו בראש" על אלו שהחליטו מהר, שהבינו את החשיבות במעבר למקור אנרגיה נקי יותר ואז גם זול יותר , שעשו זאת כשהרגולציה בהתהוות, שהידע מוגבל והניסיון מועט ולקחו על עצמם סיכונים רבים.
לו היינו כבר בשלב בו חלקה של השקעה חזרה, הרי המדינה לא הייתה צריכה להתערב. אבל קיימים מפעלים שהשקיעו ועדיין לא זורם אליהם גז. בהם צריך לתמוך.
מומחי השקעות יאמרו : ההשקעה שכבר הושקעה הינה בבחינת השקעה אבודה (Sunk Cost ) ולכן אינה רלוונטית לשיקולים. כל שקל בו מחיר הגז זול ממחיר הדלק החליפי הינו רווח נקי. ובמצב בו מחיר הגז יקר ממחיר מזוט – אל תצרכו גז ותמשיכו לצרוך מזוט. בשוק משוכלל זו המלצה נכונה אבל השוק אינו משוכלל , זה שוק של Take or Pay. עסקת גז דומה להתקשרות עם חדר כושר, כל מי שהתקשר עם ספק גז עשה "מנוי", תשתמש, מצוין תשלם, לא תשתמש – גם כן מצוין – תשלם. כך שבפני מפעל שהתקשר עם ספק גז גמישות הביקוש שלו היא כמעט 0 מאחר והוא חייב לרכוש גז.
במקרה הזה, של "החמורים שקפצו בראש", אלו שהביקוש שלהם קשיח (בגלל מנגנון ה TOP) יש לבחון לגביהם כיצד מחייבים את כל שרשרת ייצור הגז להוריד מחירים כך שגם אם לא ייווצר חיסכון מהשימוש בגז, העלות תהיה זהה למחיר הדלקים הנשרפים עתה, כל עוד הם במחירים זולים. מעבר להורדת המחיר צריך לחשוב על מנגנונים נוספים ואני מציע ללמוד את מנגנון הקנס בגין הזרמת שפכים המכילים חומרים מזהמים ברמות גבוהות מרף מסוים כפי שמופיע בכללי תאגידי המים והביוב שפורסמו בשנת 2014, אבל ליישמו הפוך, לא קנס אלא דווקא פרס!
ההיגיון העומד מאחורי קנסות אלו הינו פיצוי בגין ההוצאות הקיימות לתאגיד המים ולמתקן הטיפול בשפכים בגין צמצום החומרים המזהמים אל מתחת לרף. מפעל שעובר לגז למרות שההוצאות השוטפות שלו גדלות ביחס לשימוש במקור אנרגיה מזהם יותר תורם לאיכות הסביבה ולבריאות הציבור.בכך נחסכות עלויות שונות, תשתף המדינה את שורפי הגז בחלק מהחיסכון הנוצר לה על פני זמן כתוצאה מכך שהאוויר נקי ובריא יותר, פיצוי זה יינתן כל עוד המחיר האלטרנטיבי נמוך יותר , כלומר , כל עוד שימוש בגז יקר יותר.
בוודאי תשאל השאלה מה האינטרס של המדינה לפעול לטובת מפעלים שתמונת הכדאיות הכלכלית שלהם התהפכה, הרי הם כבר השקיעו, הם יצרכו גז ו"ינקו" את האוויר בכל מקרה ולו רק בגלל שוט מנגנון ה "קח או שלם". יש לכך רק תשובה אחת : להעביר מסר: קופץ בראש אינו תמיד חמור.
נודה על האמת, ירידת מחירי הנפט מייצרת חיסכון ניכר בהוצאות האנרגיה לתעשייה, מפעלים שבעבר טענו שהם עלולים להיסגר ללא קבלת גז טבעי אינם יכולים בנקודת הזמן הזו לטעון טענה זו.
יחד עם זאת כנאמר לעיל, החשיבות למעבר לגז טבעי אינה תלוית מחיר בלבד ומעבר לכך, לעצירת הדינמיקה של מעבר מפעלים לשימוש בגז עלולות להיות השלכות נוספות כגון יציאת גופים שונים השותפים בתהליכים האלו מהשוק , אי כניסת גופים נוספים (כגון גופי בדיקה כמתחרים לגוף הבדיקה המונופוליסטי הקיים כיום ) , כל אלו ועוד ירחיקו עוד יותר את חזון הגז כמקור האנרגיה העיקרי של התעשייה הישראלית.
*הכותב הינו מנכ"ל תל בר, המכבסה הגדולה בישראל. המכבסה הממוקמת בעפולה, מספקת שירותי כביסה וארכיב ל-14 בתי חולים של 'כללית' ולכ-1,400 מרפאות כללית בקהילה. לתל בר מרכז הכביסה הגדול ביותר בישראל הכולל בתוכו מכון סטרילי מתקדם, מדובר במפעל תעשייתי גדול
לכב'
מר עופר אופיר
הנדון: מספר הערות על דבריך
1. הגופים העסקיים בישראל הם ילדי הכאפות של הרגולטורים. אתה ילד כאפות. תכיר בזה. ותשתוק.
2. אם הסכמת למנגנון TOP אל תבוא עכשיו להתלונן. זה מנגנון מאפיוזי. מה פתאום הסכמתם לזה? אם כל המגזר העסקי היה מסרב לחתום על הסחיטה הזו הספקיות היו נאלצות להתקפל. אבל כשיו"ר האיחוד שלכם הוא סוחר גז בעצמו אז שותקים… אתם אשמים!
3. זיהום אויר זה לא חשוב. זה לא מיסים ולא סיפוק מעוצמה רגולטורית. תפסיק לנפנף בזה. זה לא יביא אותך לשום מקום.
4. עצתי הכנה לבעל הבית שלך (שירותי בריאות כללית): תסגרו את תל בר. תעשייה לא מתאימה לרגולציה הישראלית. תכבסו בטורקיה או בקפריסין. תתפלאו, אבל כמו עם הנופשים במלונות, זה ייצא לכם יותר זול בשקלול ההובלה (בים). וגם האיכות יותר טובה.
בהצלחה.