מערכת תשתיותבג"ץ נתן אתמול (א') תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין תאגיד מ.א.י, המשמש גוף יישום מוכר לאיסוף ולמיחזור של פסולת אלקטרונית, לבין המשרד להגנת הסביבה, וחייב את המשרד לקבוע ולפרסם בתוך שלושה חודשים, כלים ושיטות לאיסוף, מיחזור וקביעת הישגי המיחזור של מדינת ישראל בתחום זה
טיפול בפסולת אלקטרונית: המשרד להגנת הסביבה נעתר לדרישות ליישום מלא של החוק
בג"ץ נתן אתמול (א') תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין תאגיד מ.א.י, המשמש גוף יישום מוכר לאיסוף ולמיחזור של פסולת אלקטרונית, לבין המשרד להגנת הסביבה, וחייב את המשרד לקבוע ולפרסם בתוך שלושה חודשים, כלים ושיטות לאיסוף, מיחזור וקביעת הישגי המיחזור של מדינת ישראל בתחום זה
תאגיד מיחזור האלקטרוניקה מ.א.י, באמצעות עו"ד קובי בר לב, ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', הסכים למחוק את העתירה שהגיש ולהגיע להסכמות, על פיהן נקבע , בין היתר, כי בתוך שלושה חודשים מהיום המשרד להגנת הסביבה יקבע האם פסולת הנאספת באופן פיראטי תוכל להיספר לתאגידי המיחזור כמענה לחובתם בעמידה ביעדי המיחזור. עוד נקבע כי כל מקור אחר של פסולת שאינו ממשווקים, בתי עסק או רשויות מקומיות לא ייזקף לתאגידי המיחזור כפסולת המוכרת לצורך עמידה ביעדיהם השנתיים.
כזכור, בעתירה שהוגשה בשנה שעברה לבג"ץ ביקש תאגיד מיחזור האלקטרוניקה מ.א.י לחייב את המשרד להגנת הסביבה לפעול ליישום החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית.
במסגרת ההסכמות, שקיבלו כאמור תוקף של פסק דין מחייב, הוחלט על קביעת נהלי עבודה פנימיים וחיצוניים ותכנית ביקורת במהלך שנת 2016 במשרד להגנת הסביבה. כמו כן, הוחלט על השלמת מודל לקליטת וניהול נתוני דיווח על ידי המשרד במהלך שנת 2016. בהסכמות צוין כי "ביישומו של החוק, אשר חוקק בשנת 2012 קיים פיגור ביחס לנדרש בהתאם לחוק…הנהלת המשרד להגנת הסביבה מודעת לפיגור זה והיא קיימה ומקיימת עבודת מטה לצורך היערכות מחודשת לצורך יישומו התקין של החוק".
בעניין מימוש האכיפה על גופיי היישום, היצרנים, המשווקים והטיפול בפסולת, הוחלט על יישום שוטף, כתלות בהקצאת כוח אדם מתאים לאגף האריזות במשרד להגנת הסביבה וללשכה המשפטית בו. המשרד התחייב לנקוט בפעולות אכיפה שוטפות כנגד מפרים של החוק, דוגמת יצרנים ומשווקים שאינם מתקשרים עם גוף יישום מוכר. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה יערוך ימי הסברה לרשויות מקומיות, יצרנים, יבואנים ומשווקים על בסיס שוטף ויבחן את סוגיית התקנת תקנות לעניין אגרות למבקשי הכרה כגוף יישום מוכר.
מתאגיד המיחזור מ.אי. נמסר: "אנו שמחים כי הגענו להבנות עם המשרד להגנת הסביבה על חשיבות אכיפת חוק מהותי זה. חשיבותו של פסק הדין הינו בקביעת סטנדרט טיפול סביבתי גבוה למען בריאות תושבי ישראל והשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים במימון תהליך חשוב זה"
עו"ד קובי בר לב: "המשמעות של פסק הדין היא קריטית ליישומו המוצלח של החוק למען תושבי מדינת ישראל. אנו שמחים שהגענו להסכמות עם המשרד להגנת הסביבה ומקווים שמעתה יישום החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית ואכיפתו יבוצעו על הצד הטוב ביותר ויסייע בהפחתת גורמי הזיהום המשמעותיים הנמצאים בפסולת יבשה ומקורם בפסולת אלקטרונית וסוללות".
בכותרת הידיעה נאמר: "המשרד להגנת הסביבה נעתר לדרישות ליישום מלא של החוק" . לא נאמר שהשר נעתר…. איני בטוח שזו הייתה גם דעת השר, או שהשר להגנת הסביבה התחיל לדבר משני צדי הפה: בעניין אשפה ביתית הוא נגד ההפרדה בבית; כל האשפה תגיע למתקן קצה, למרכז טיפול באשפה, ששם יודעים לטפל בה. בבג"צ הוא בעד איסוף נפרד של מוצרי אלקרוניקה, לפי צרכיהם של אינטרסנטים – תאגיד מ.א.י, שקיבל זיכיון ל"גוף יישום", שרשאי להתעשר מרכוש של הציבור.
בימים אלה עדיין משודרת הסדרה "מגש הכסף". בפרק "השליחות של גיא רולניק", מרצה מר אבי גבאי, השר להגנת הסביבה, מדוע כלכלת המדינה גוססת, השירות הציבורי גרוע, לא יעיל: "יש מערכת נסתרת, שיושבת בכל מיני בניינים ומפקחת על הגופים הציבוריים שצריכים לתת לציבור מוצרים ושירותים ומאפשרת להם לעשות רק את מה שהיא חושבת שצריך לעשות, כדי לשמור על התפקיד שלה. תתקן את זה ותראה שהציבור יקבל שירות פי אלף יותר טוב". ומוסיף: "טכנולוגיה קרתה, דברים השתנו וכו'. גופים (ציבוריים) לא נסגרים אבל גופים קמים כפטריות אחר הגשם. כל ועדה שקמה לבדוק איזשהו נושא במגזר הציבורי, המסקנה הראשונה שלה זה להקים רשות. הנה עוד תקציבים, הנה עוד חברות, הנה עוד תפקידים. אבל את הבעיה לא פותרים".
כך, ישבה ועדת הכלכלה של הכנסת וחוקקה את חוקי המיחזור. "הם"- כל הנוכחים בישיבות הרבות של הוועדה – חברי הכנסת והמומחים (בעיני עצמם, לפחות) התעלמו מחמש מילים: "טכנולוגיה קרתה, דברים השתנו וכו'". "הם" היו שבויים בתפיסה של הכנסייה האקולוגית: בגרמניה מפרידים אשפה כבר 30 שנה! זו הדוגמה וכך יהיה אצלנו!! השר גלעד ארדן החליט שזו תהיה המהפכה בישראל, וברוח זו נחקק חוק האריזות והתחיל הדיון בחוק איסוף אלקטרוניקה. הוא דיכא כל מחשבה אחרת.
המצחיק הוא, שהזבל, האשפה והפסולת הם לא הבעיה, הם הפתרון! הם נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. מרוב האשפה הביולוגית אפשר לייצר כ- 8% מתצרוכת החשמל של המדינה. השר אבי גבאי הכריז שהוא בעד שריפת אשפה להפקת אנרגיה. באשפה האחרת יש כמיליון טון של חומרי גלם שאינם נחצבים בישראל.
זבל הוא בעיה רק כשהוא מתגולל בראש חוצות. מקומו של הזבל במיכלי אצירה, שתכולתם מועברת על ידי הרשויות המקומיות למרכזי טיפול מתאימים – חיריות. הרשויות המקומיות מחויבות לעשות זאת על פי החוק, כפי שהן אחראיות גם לניקיון רשות הרבים ולבריאות הציבור (גם ברשות היחיד). לכן, כשתאגיד המיחזור מ.א.י העלה את המשפט "למען בריאות תושבי ישראל", כהצדקה לחשיבות פסק הדין של הבג''ץ, היא זיהם המילה "בריאות". זה מתאים למסעות הפרסום מבית היוצר של גב' נחמה רונן, שאל''ה – תאגיד האיסוף שלה – מזהם את רחובות המדינה בכלובי המתכת לאיסוף מיכלי הפלסטיק. אם לא תמחזר יבוא שוטר!
כל האמור לעיל חל גם על "חוק האריזות" וגם על "חוק הפיקדון על בקבוקי משקה קטנים". חוק איסוף אלקטרוניקה הוא כבר בן 3 ועדיין אינו נושם עצמונית. חשבתי שהוא יגווע לבד. חבל שבמקרה זה הבג"ץ לא נכנס ליסוד הנפשי של החוק, ולמה לא חל עליו סעיף CUI BONO, שהיה בסנט ברומא. אני מציע לקורא שאיכפת לו, לעיין בהצעת חוק שלי: הסדרת הטיפול בפסולת ביתית שעיקרה – איסוף האשפה בזרם אחד, טיפול בו במרכזים מרחביים, שיחליטו בכל רגע מה ילך למיחזור, לשימוש מחדש או להפקת אנרגיה. http://www.hukim.co.il/law/770
מבקש לבדוק הסכם התקשרות , תנאים והטבות