כך אמר עודד ערן, שגריר ישראל לשעבר בירדן ובאו"ם בכנס אקופיס ו-INSS בנושא השפעות שינוי האקלים על מפת המזרח התיכון נערך היום (ה') בתל אביב, סגן השר לשיתוף פעולה איזורי, איוב קרא: "איפה שיש מים, אנרגיה, ומזון – אין הקצנה ואין טרור"
שגריר ישראל בירדן לשעבר: "האזור בדרך למלחמות על מים"
כך אמר עודד ערן, שגריר ישראל לשעבר בירדן ובאו"ם בכנס אקופיס ו-INSS בנושא השפעות שינוי האקלים על מפת המזרח התיכון נערך היום (ה') בתל אביב, סגן השר לשיתוף פעולה איזורי, איוב קרא: "איפה שיש מים, אנרגיה, ומזון – אין הקצנה ואין טרור"
היום (ה') התקיים כנס של אקופיס וה-INSS בנושא סוגיות מים, סביבה ואנרגיה במזרח התיכון בהקשר של שינוי אקלים והיבטים גיאו-אסטרטגיים. בתחילת הכנס נאם ח"כ איוב קרא, סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, "אני חושב שנושא המים ושינוי האקלים אינה רק סוגיה סביבתית המנותקת מקשרים רחבים יותר, ההשפעות של שינוי האקלים צריכים להדאיג כל אדם חפץ חיים ושיתוף פעולה במזרח התיכון".
"האירועים הקשים במזרח התיכון ותופעת הפליטים באירופה ממחישים ומדגישים כמה סוגיות סביבתיות משפיעות על נושאים מדיניים-בטחוניים. רק לפני זמן קצר איש לא האמין שלישראל יהיה עודף מים ועודף גז וכעת בזכות התמורות בתחום המים והאנרגיה, אנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית לשיתוף פעולה אזורי שיוביל ליציבות ושלום. היום יש מלחמה בין אנשים המושכים לעולם החושך למול אנשים שרוצים להישאר בעולם האור, וזה לא משנה באיזה דת אתה, גם בעולם המוסלמי יש אוכלוסיה שברובה לא רוצה את עולם החושך הזה, ואנחנו צריכים לבחור האם אנו נשתף פעולה כנגדם או לא".
קרא המשיך: "אני חושב שאנו הולכים לתקופה בה עולם החושך יוביל אותנו למלחמת עולם שלישית. ככל שאתה משתף פעולה וגורם לאנשים להרגיש טוב, אתה נלחם בקיצוניות הדתית, איפה שיש מים, מזון ולאנשים יש ביטחון – אין הקצנה ואין טרור, איפה שיש בעיה ויש עוני, יש התקוממות ופחות שליטה על הנעשה. אני מזהה שמדינות המפרץ וסעודיה הם הפוטנציאל לשותפים במלחמה בעולם החושך, אנחנו לא יכולים לעמוד לבד בנושא הזה, אני חושב שהאירועים האחרונים הם רק טיפות לפני הגשם, וחובה עלינו לעצור את זה".
לאחר דבריו התקיים פאנל אותו פתח גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון אקופיס: "קרוב לפה בעזה, נמצאים 1.8 מיליון איש אשר נגמרים להם מי השתיה. עקב מחסור בחשמל אין להם יכולת לייצר מים מותפלים, אין להם יכולת לטפל בביוב, ואין יכולת לעצור את ההשלכות הבריאותיות של ביוב הזורם ישירות אל חופי המים המשוטפים שלנו. אף אחד לא יוכל לעצור בגבול מגפות כמו טיפוס וכולרה אשר מתחילות להתפשט באזור. חומות לא יעצרו מגפות, אני לא רוצה לדמיין את ההשלכות של מצב בו הצבא יצטרך להתמודד אל מול 1.8 מיליון אנשים ללא מי שתיה שיתחילו לצעוד לעבר הגדרות של גבול עזה ישראל ומצרים".
ד"ר אורנה מצנר, נציגת המשרד להגנת הסביבה, התייחסה להשלכות שינוי האקלים על מדינת ישראל: "יש קצב עליה ממוצע של שישה מילימטר בשנה בחוף הים התיכון, זה המון עבור מדינת ישראל שכל התשתיות שלה, תחנות החשמל, בסיסי הצבא, מלונות ואחוזים רחבים מתושבי ישראל נמצאים על קו החוף, ואנו צריכים להבין כיצד נתמודד עם זה". עוד הוסיפה מצנר "השריפה בכרמל התרחשה כאשר שמונה חודשים לפניה לא ירד טיפת גשם אחת בכרמל, לכן האזור היה יבש והשריפה התפשטה. חוץ מזה ראינו הקצנה של האקלים בין היתר בחורף האחרון בירושלים, הקיץ האחרון אשר היה החם מבין הקיצים האחרים, כל הדברים האלו קורים כאן ועכשיו, ויש להם השלכות משמעותיות על המשק ועל ביטחון האיזור. יש השפעות פיזולוגיות כתוצאה מכך, יתושים מתנהגים באופן שונה, חיידקים מתנהגים באופן שונה, מאגרי מים הופכים למלוחים עקב עליה בקו הים והמגוון הבילוגי של בעלי החיים משתנה לחלוטין, במרכזי ערים יש לדאוג להצללה ובידוד של חום וכמובן מה יקרה מבחינה ביטוחית? מי מבטח את התושבים כנגד אסונות כאלו?".
ד"ר מוחמד דהאר, ראש נציגות ארגון הבריאות העולמי בעזה, דיבר על השלכות שינויי האקלים והמחסור במים באזור רצועת עזה: "כידוע, מעל 95 אחוז מהמים בעזה לא ראויים לשתיה, היום אנו בודקים את בארות המים של הציבור, יותר מ-95 מבארות המים האלו, אשר הציבור שותה מהם, מכילים מים שאסור לשתות מהם, שאסור לבשל מהם ושאסור גם להשתמש בהם עבור הגיינה ומקלחת. ההשלכות הבריאותיות של מצב זה מוביל לעליה מתמדת בקצב ההתפשטות של מחלות. כיום רוב האוכלוסיה נדרשת לרכוש לקנות מים מחברות פרטיות בעזה אשר מייצרות מים, מחירי המים מהחברות הפרטיות גבוהות ב-2000 אחוז, כאשר המתקנים האלו בכלל לא מפוקחים ו\או רשומים, כך שהרשויות ואנחנו לא יודעים בכלל האם הציבור שותה מים נקיים, ואנו רואים כי מתפשטות מחלות הנוגעות למים".
דייב הרדן, ראש נציגות USAID, הרחיב על הבחירות שעומדות בפני ישראל בכדי להתמודד עם המצב החדש שנוצר: "אני רואה את העתיד להתמודדות עם שינויי האקלים באזור בערבה, בנגב ובאילת, ואני רואה את העתיד בעזה. יש לנו בחירה – יש הרבה פתרונות לפנינו, אנחנו יודעים כיצד להתפיל מים, והישראלים הם המובילים בכך בעולם. יש התפתחות עצומה בחקלאות בעזה עקב טכנולוגיה ישראלית, הפלסטינים מוכרים מוצרים לסופרים בארה"ב. שיתפנו פעולה עם MIT בכדי לייצר מפעל שכולו על פאנלים סולארים בעזה, זה הולך לפעול וזה הולך להיות מעניין. בכל מקום בעולם הערבי אנשים רוצים להתחבר לטכנולוגיה הישראלית, בכל מקום. גם איפה ששונאים את ישראל, אנשים באו אלי בכדי להיות גשר לטכנולוגיה הישראלית. אז באותו הזמן שיש מתרחש אסון הומניטרי עצום בעזה, הקריסה של אקוויפר מי התהום בעזה יקרוס בקרוב, אי אפשר לעצור את זה, ואנחנו לא נספיק לבנות מתקן התפלה בעזה בזמן. אתם צריכים להבין את הבחירה שבידכם, יותר מעשר שנים ושלושה מלחמות ישראל לא מאפשרת את התנאים הדרושים בשביל לטפל בשפכים של עזה, כאשר אנחנו השקענו מאות מיליונים במתקן הזה, ושנים של בניה אבל חסר לנו את החשמל בשביל להפעיל אותו, ובעקבות הכישלון שלנו, תושבי ישראל ישחו בחרא".
עבדאל-חמיד עזאד, ראש תחום המים מזה"ת, הבנק העולמי, "באזור הזה, רוב המדינות מבקשות מאיתנו עזרה בניהול של המים שלהם. יש לנו חזון לבצע שינוי רדיקלי ברמת העוני באיזור בכדי להתמודד עם כוחות קיצוניים. עבורנו אין שום פעולה שאינה אופציה, במיוחד בנושאי מים. מחקר שלנו מראה שאם לא נפעל עד 2014, עוד מאות אלפי אנשים באזור יהפכו לעניים ויסבלו בקרוב. עד כה הבנק העולמי לא מימן שום מתקן התפלת מים, לדעתי יש כל כך הרבה לפעול שכרגע אני לא יודע להגיד האם נממן פרוייקט לניהול".
פרופסור ארנון סופר העוסק בענייני דמוגרפיה ומשברי אקלים: "הגדר בגבול המצרי הצילה את מדינת ישראל, אוכלוסיית המזרח התיכון הכפילה את עצמה מאז 1981 וזו הסיבה המרכזית לחוסר היציבות בסוריה, עיראק ומדינות האזור. בעוד שני עשורים עזה צפויה להיות 3 מיליון תושבים. השילוב של משבר דמוגרפי ומשבר אקלימי מסוכן ומשפיע על כל הסביבה של ישראל. אנחנו עוזרים היום בעזרת עתודות המים העודפות של ישראל לשכנות – לירדן, לפלסטינים. אפשר לעשות יותר. פניתי לביבי וביקשתי להעביר מים לדרום סוריה בכדי להציל את המזרח התיכון כולו, תדמיינו לכם איזה בשורה זו היתה עם ישראל היתה מעבירה מים לסוריה ומצילה את תושבי האזור. מצרים צפויה להיות עסוקה מאוד עם הנילוס ומחסור המים שלה, עוד עשור עוד 100 מיליון איש צפויים לחיות בנהר הנילוס, יש סכנה כי בסיני יתפתח סכנות לישראל כפי שמשבר המים בסוריה הוביל למהפכות והקצנה, כך משבר המים במצרים עלול לסכן את היציבות בסיני."