בישראל רמת הצריכה של אדם ממוצע היא פי שתיים מיכולת הייצור הטבעית של כדור הארץ, וכך נוהג כל העולם המערבי. המשמעות היא, שלמעשה אנו חיים על רזרבות ומכלים את המשאבים הטבעיים המקיימים אותנו. טור מאת חצב יפה

למה בכלל צריך פיתוח בר קיימא?

טור מאת חצב יפה

בשנים האחרונות אנו עדים למספר הולך וגדל של תקנים, מתודולוגיות, וכלים להערכה ודירוג של בנייה "ירוקה", או ליתר דיוק 'בנייה ברת קיימא'. האתגר אליו מכוונים כלים אלו הינו יציאה מגבולות הבניין ויישום עקרונות קיימות מתקדמים במיזמי פיתוח ותשתית כדוגמת: שכונות, אנרגיה, תחבורה, שטחים פתוחים, פסולת וכד'. על כלים אלו למדוד ולהעריך את תפקודם של המיזמים, ולהגביה את הרף בכל הקשור לתכנון, עיצוב, ביצוע ואחזקה בתחום הקיימות.

במסגרת תכנית המחקר זופנס לתשתיות בנות קיימא, שבאוניברסיטת הארוורד. הובלתי יחד עם החוקרת קריסטיה קונטררס ובהנחייתו של ד"ר אנדריאס גורגוליאס, צוות חוקרים שביצעו סקירה והערכה של שנים עשר מיזמי תשתית גדולים באמריקה הלטינית הנמצאים בביצוע או שבנייתם הושלמה בשנתיים האחרונות. זאת כחלק מתחרות IDB 360 Awards 2014.
התחרות שמתקיימת זו השנה השלישית בהובלת הבנק לפיתוח אמריקה הלטינית (Inter-American Development Bank) היא ניסיון ראשון מסוגו לכמת ולהעריך מגוון רב של מיזמי תשתית השואפים למצוינות 'ירוקה' תחת מתודולוגיה אחידה Envision™. Envision נחשב כיום לתקן המוביל בעולם להערכת קיימות במיזמי תשתית אזרחיים, ונעשה בו שימוש נרחב בפרויקטים ומכרזים בארצות הברית וקנדה. בתהליך מיון קפדני נבחרו שנים עשר מיזמים, מתוך כ-80 שניגשו, ועליהם בוצע ניתוח מקיף לרמת המצויינות אליה הגיעו בתחום הפיתוח בר קיימא.

התוצר הסופי של מחקר זה מציג מספר תובנות חשובות בהבנה ובציפיות מכלים ומתודולוגיות לקיימות ככלל, ובפרט להערכת מיזמי תשתית, שמטבעם הינם מורכבים יותר, גדולים יותר ויקרים יותר לביצוע. עוד על מתודולוגיית Envision ניתן לקרוא בגיליון מרץ 2013 של אדריכלות נוף.

Envision הינה מתודולוגיה שנכתבה למיזמי תשתית אזרחית, ומאפשרת הכלה של 60 קריטריונים מרכזיים בקיימות בחמישה פרקים: סביבה טבעית, חברה, ניהול משאבים, ניהול סיכונים ואקלים וניהול פרוייקט. כל קריטריון, מתוך ה 60, מגדיר נושא תכנוני להתייחסות כדוגמת פליטות, שטחים פתוחים, חומרים, תכנון לאירועי קיצון וכד', ונכתב בצורה המאפשרת להכילו על מגוון רחב של סוגי פרוייקט. גמישות המתודולוגיה מאפשרת הכלה של התקן על מגוון רחב של סוגי מיזמים: מוקדיים: שדות תעופה, תחנות כח, לינאריים: רשת קווי מים אנרגיה ותקשורת, ומערכות רב מוקדיות כדוגמת מערכות תחבורה, ניקוז ושטחים פתוחים. התוצר הסופי של הבחינה מאפשר ללמוד על תפקוד המיזם בסביבתו, על מתחים פנימיים הקיימים כחלק מהפיתוח, ואף לעשות השוואה לחלופה תכנונית או מיזם דומה בהקשר מרחבי שונה.

פרוייקטי תשתית במאה ה21 שעושים יותר מייעודן העיקרי

המיזם שזכה בציון הגבוה ביותר היה פרוייקט 'קו מטרו 1 לימה', פרו. מיזם זה מאפיין פרוייקטי תשתית עירוניים בהשפעתם רבת הרבדים על סביבתם. קו המטרו מקשר בין אחד עשר רובעים במטרופולין של 9 מיליון תושבים, מקצר זמני יוממות ב 3/4, מפחית פליטות פחמן בין 40-80% מתחת לתקנים המותרים לפליטה, אך גם בעל השפעה חברתית על שיקום שכונות, התחדשות עירונית, והגברת תחושת הביטחון של התושבים. זוהי דוגמה מובהקת לכך שהשפעת תשתיות המאה ה 21 הן מעבר לייעודן העיקרי, במקרה זה ככלי הסעת המונים.

דירוג בניינים אינו בהכרח מעיד על רמת הקיימות הכוללת של המיזם

בהשוואת שני שדות תעופה בינלאומיים באקוודור ניתן ללמוד שהציון הסופי כמעט זהה, אך החלוקה הפנימית של הנקודות, קרי דגשי הקיימות, שונים. בשדה התעופה בגלפגוס, בניין הטרמינל זכה באות LEED Gold, אך המיזם כולו קיבל ציון נמוך יותר בכל הקשור לממשקים עם הסביבה הטבעית במתחם הפרוייקט. וכך, שדה התעופה בקיטו, קיבל ציונים נמוכים מעט יותר בשימוש בחומרים ממוחזרים אך התמודד טוב יותר עם אתגרים הקשורים בסביבה הטבעית, כדוגמת ניהול נגר באתר, קרקעות מזהמות, מינים פולשים ועוד.

לסיכום

שימוש במתודולוגיות כדוגמת Envision במגוון רב של פרויקטים מייצר שפה משותפת ונקודות ייחוס להשוואה. זהו כלי שמאפשר לשאול שאלות מדויקות יותר על מהות 'הירוק' ובר-הקיימא. כך לדוגמא, בעת בחינת חלופות תכנון, ניתן לראות בצורה הוליסטית את השפעתה של כל חלופה, או לתקשר מורכבות ומחירים אותם אנו משלמים בזמן הפיתוח. לדוגמא, בסלילת כביש מהיר, אם בעבר שיח הקיימות סבב סביב התועלות והעלויות: יצירת קשר בין קהילות ויצירת מקומות עבודה מול פגיעה בטבע, כלים כדוגמת Envision המורכבים מ 60 קריטריונים להערכת הקיימות של המיזם מסייעים בהעלאת רף הקיימות ומאלצים אותנו להתמודד עם שאלות קשות יותר של מהו אופן הפגיעה בטבע, המציאות שתיווצר בסוף תקופת הזכיינות, מהי יכולת הפיצוי, עד כמה הפיתוח ישפיע על רמת החיים של הקהילות המושפעות, מהי היכולות לייצר סינרגיות עם מערכות תשתית שכנות ועוד.

פרוייקט IDB 360 Awards בחן שנים עשר מיזמים שכולם זכו לחותמת 'ירוקה'. אם זאת, המיזמים שונים מאוד באופיים, בסדרי הגודל שלהם, ובהקשרם המרחבי. בקנה מידה זה של פיתוח ההשפעות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות כל כך כבדות שעל מנת לייצר שיח מקצועי על אופי הקיימות יש לעבור מעבר 'לירוק'. כמעצבים, מתכננים ומקבלי החלטות עלינו לאמץ שפה מקצועית-מותאמת, הצובעת כל פרוייקט בצבע שונה של קיימות. צבע המייצג את התועלות, המחירים והמתחים הפנימיים שבהם. בנקודה זו מתחיל שיח עיצוב הקיימות של המאה ה-21.

זמן לקיים- הכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף

אדריכל הנוף חצב יפה ירצה בנושא במסגרת המושב העוסק בחוסן נופי שיתקיים בכנס השנתי של איגוד אדריכלי הנוף בתאריך 29-30 באוקטובר באוניברסיטת תל אביב.

הכנס יעסוק באתגרים העומדים לפתחם של אדריכלי הנוף בעידן של מציאות סביבתית משתנה, דילול משאבים והגדלת העומסים על הסביבה. שינויים אקלימיים וסביבתיים מציבים אתגרים בפני עולם התכנון שחייב להתאים את עצמו באמצעות פתרונות טבעיים/ נופיים של ״תשתיות בנות קיימא״, להתמודד ולהכיל את המצב החדש והמשתנה של העירוניות בת ימינו. מטרת הכנס היא לעורר חשיבה ודיון דרך הצגת מגוון נושאים, סוגיות מרכזיות ופרויקטים להצגת הנושא.

לאורך הכנס יהיו מספר מושבים שבכל אחד מהם ירצו מספר מרצים מהארץ ומחו"ל. המושבים בכנס יעסקו בסוגיות של חוסן נופי, אקולוגיה עירונית, מנהיגות וכלכלה סביבתית ותשתיות ירוקות ויציעו דרכים חדשות לראות את תפקידיו של הנוף, מעבר לאסתטיקה.