מנכ"ל משרד האנרגיה החדש בוועדת הכלכלה: המטרה היא להגדיל את השימוש בגז הטבעי בתעשייה ובתחבורה

ועדת הכלכלה החלה לדון ברפורמה שתקל על חיבור מפעלים לגז טבעי; היו"ר כבל: נפעל לשפר את ההצעה – החיבור לגז לעיתים מפריד בין מפעל מצליח למפעל שנסגר

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ה' מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) – הפרק העוסק בתיקוני חקיקה שנועדו להקל על חיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי.

רכז תעשייה ומסחר באוצר, אמיר רשף, סקר את עיקרי התיקונים בחוק ואמר כי המטרה היא לייצר רגולציה קלה יותר שתאפשר חיבור המפעלים לגז הטבעי, בצורה מאוזנת שתשמור על הבטיחות. לדבריו, אחד החסמים היה הבירוקרטיה בהליכי התכנון והעובדה שאין למי לפנות במקרה שאישור תכניות לא מתבצע לפי לוחות הזמנים המחויבים. לפי הצעת חוק יבוטל הצורך בקבלת היתר בנייה לפריסת רשת החלוקה, אישור התוכניות יבוצע תוך 90-120 יום ויוקם מוסד ערר ארצי בעל סמכות לאשר את התכניות.

"היום כל מפעל שרוצה להתחבר לגז טבעי צריך אישור מהממונה על הבטיחות ברשות הגז וזה נטל רגולטורי בלתי סביר, ולכן יש רק 25 מפעלים שמחוברים לרשת הגז כש-15 מתוכם הם מפעלים גדולים", אמר רשף. הוא הוסיף כי "לא צריך שרשות הגז תאשר כל מפעל, אבל צריך לשמור על בטיחות ולכן האישורים יינתנו על ידי גופים מוסמכים". לדבריו, המהלך צפוי לחסוך למדינה 500-700 מיליון שקל בשנה והיעד הוא לחבר 450 מפעלים חדשים לרשת הגז הטבעי עד שנת 2020.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ביקשה לדעת איזה סנקציה תופעל אחרי 120 יום במקרה שלא מושלם הליך אישור התוכניות. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אמר באשר לנושא האחריות והפיקוח כי צריך לדעת מי הגורם שתפקידו לוודא שהחוק מיושם וצריך שהוא יגיע לוועדת הכלכלה לדווח על כך, הוא הוסיף כי צריך לבחון אם אפשר להשתמש בגז טבעי לחימום במקומות כמו ירושלים.

ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) אמר כי על המטרה כולם מסכימים, אך השאלה היא אם ההצעה באמת תפתור את הבעיות או שיימרח חודש של דיונים על כך. "אני בא ומחוקק חוק שאומר שכל הגורמים יעמדו במתן רישיון תוך 120 יום, ברור שהם יכשלו כי עד שכל גורם יאשר יעברו 10 ימים ואז צריך יהיה לחזור אליו שוב ובסוף נמשיך לדרוך במקום. צריך להגדיר מי אחראי וצריך שיהיה שוט וסנקציות גם על הממסד ולא רק על האזרח", אמר. ח"כ דב חנין הוסיף כי גם הוא לא שותף לאופטימיות. לדבריו, משרד התחבורה ממשיך לקדם שימוש באוטובוסים שלא קשורים לגז טבעי.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך על ההצעה אך אמר כי היא עדיין לא מושלמת ויש לטפל ברישוי המפעלים ברשויות המקומיות. הוא קרא גם לטפל במשאיות המובילות גז טבעי דחוס (CNG) ובמתקני הגז הטבעי הדחוס במפעלים, שלא הוסדרו במסגרת ההצעה.

המדען הראשי של משרד התחבורה, שי סופר, אמר כי המשרד מקדם הנעה חלופית בגז טבעי ובחשמל, והוסיף כי צריך לתת את הדעת גם על הקמת תשתיות לשם כך. היו"ר כבל הגיב ואמר: "לא נעצור בשביל זה את החוק, אך אם נמצא דרך נשלב זאת בהצעה".

עו"ד נעם ברימן, המייצג את חברת החלוקה מרימון גז טבעי, אמר כי ההצעה לא פותרת את הצורך בתיאומים שלא נגמרים עם גופי התשתית.

מנכ"ל פניציה, ערן חיימוביץ, אמר כי הבעיה היא שלא ברור מי אחראי ליישום החוק בסופו של דבר. "זה עקב אכילס של החוק הקודם וגם של ההצעה הזו, כי כל אחד יכול להגיד שזה לא אחריותו לאשר תכניות בזמן, ולטעון שלא הוגשו לו מסמכים, שאין אישורים ושלא נעשו תיאומים – ואז אף אחד לא אחראי שתוכנית אכן תאושר תוך 90 יום", אמר.

סמנכ"ל בז"ן, ירון נמרוד, התייחס לנושא התקינה ואמר כי מתקני בז"ן נבנו לפי תקינה אמריקאית וההצעה לבדוק מתקנים לפי תקינה אירופאית הולנדית. המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, אמר כי מתבצע מהלך במכון התקנים כדי שיהיה תקן ישראלי. לדבריו, התקן האירופי יאושר עד סוף השנה הזו ותקן אמריקאי יאושר עד אפריל 2016. היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי "הגורמים הממשלתיים הם בדרך כלל המעכבים הכי גדולים". הוא דרש מכל הגורמים לבצע במקביל את ההכנות ליישום החוק כבר עכשיו והזהיר: "שלא נמצא את עצמנו במצב שנביא את החוק לאישור בקריאה שנייה ושלישית והתיאומים לא הסתיימו".

מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאול מרידור, אמר כי "המטרה של המשרד היא להגדיל את השימוש בגז הטבעי במשק, בעיקר בתעשייה ובתחבורה, שכן החלופות האחרות פחות זולות ופחות נקיות. הכל תוך שמירה על הבטיחות".

במהלך הדיון היום החלה הוועדה לאשר את סעיפי ההגדרות בחוק, והיו"ר כבל סיכם ואמר: "נעשה כמיטב יכולתנו לשפר את הצעת החוק ולתת את הכלים הטובים ביותר לאנשי המקצוע. צריך מישהו שיודעים לצעוק עליו כשצריך, שיהיה אחראי, כי כשיש 100 גופים שכל אחד אחראי על משהו אחר בסוף אף אחד לא אחראי על כלום". הוא הוסיף כי הוועדה מתייחסת לחוק במלא הרצינות ומייחסת לו חשיבות עליונה לשיפור התחרותיות ואפילו הצלת מפעלים מקריסה, כי לעיתים החיבור לגז הטבעי הזול הוא מה שמפריד בין מפעל תחרותי למפעל שנסגר. בשל כך דרש היו"ר כבל מכל הגורמים "להירתם לצורך השלמת החקיקה באופן מהיר ויעיל".