תחום המים משופע בטכנולוגיות חדשניות היכולת להבטיח סינון מים, חיסכון והתפלה אך כל אלה לא יהיו יעילים ללא מדינה היודעת להפעיל כלים נכונים וחדשניים בנושא המים. טור דעה מאת ריטה גולשטיין-גלפרין, הנספחת הכלכלית במשלחת ל-OECD

עקרונות משילות המים של ה-OECD: חדשנות לא טכנולוגית בנושא המים

טור מאת ריטה גולשטיין-גלפרין, הנספחת הכלכלית במשלחת ל-OECD

חדשנות אינה מושגת רק באמצעות פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך אלא היא קודם כל רעיון חדש והוספת ערך מוסף לצרכים הקיימים ואין מתאים מנושא המים להבין רעיון זה. העתיד של מי השתייה נראה קודם מתמיד והצפי שעד שנת 2050, 240 מיליון אנשים יחיו ללא גישה למים נקיים. כמו בתחומים רבים, גם תחום המים משופע בטכנולוגיות חדשניות היכולת להבטיח סינון מים, חיסכון והתפלה אך כל אלה לא יהיו יעילים ללא מדינה היודעת להפעיל כלים נכונים וחדשניים בנושא המים.

זאת אינה רק בעיה של העולם השלישי אלא גם של העולם המפותח כפי שאפשר לחזות בקליפורניה מתייבשת או בזעיר אנפין, במדינות מערב רבות חוששים התושבים לשתות מי ברז. ארגון ה-OECD טוען שפעמים רבות, משבר המים הוא אינו רק משבר סביבתי המושפע משינוי האקלים אלא הוא בראש ובראשונה משבר משילות כיוון שהמדינה עצמה אינה מפעילה כלים נכונים להתמודדות עם האתגרים החדשים בתחום המים. כפי שטוענים ב-OECD: " הטכנולוגיה יכולה להביא אותנו לבאר אבל לא להבטיח שנמצא שם מים".

טכנולוגיה משנה את חיי האדם, אחראית לרווחתם של מאות מיליונים וליכולת של אנשים ברחבי העולם להרוות צימאונם באמצעות מים נקיים ובטוחים, אך לפני הטכנולוגיה נמצאים אנשים וללא בחינה מעמיקה של ניהול משק המים, אספקת המשאב החשוב ביותר לאדם, נתון בסכנה. ארגון ה-OECD הבודק כיצד ניתן להפעיל כלי מדיניות חכמים יותר טוען שבנושא המים, השאלה "מה עושים?" היא שאלה חשובה אך לא פחות חשוב הוא להפנות את המבט ולשאול קודם כל "מי עושה מה?" "ואיך?". השאלות הללו מכוונות לממשלה עצמה ולכלי מדיניות שהיא מפעילה במשטר המים הלאומי.

מדינת ישראל היא דוגמה נפלאה כיצד ניתן להתגבר על משבר המים לא רק באמצעות חידושיים טכנולוגיים אלא גם בזכות חדשנות ממשלתית לראות את הנולד ולייצר פתרונות חדשניים לבעיה מוכרת. הפתרון הישראלי מייצג חדשנות ממשלתית כיוון שדרך מענה לשאלה "מי עושה מה?", ביצעה ממשלת ישראל רפורמה שלמה במשק המים הישראלי ופעלה במציאת פתרונות טכנולוגיים חדשניים על-ידי עידוד החדשנות הטכנולוגית הישראלית הידועה באמצעות כגון הקמת תכנית בשם Israel New-Tec תחת משרד הכלכלה למציאת פתרונות יצירתיים בתחום המים ויצירת תכנית אסטרטגית ממשלתית על-ידי חיבור השלטון המקומי לנושא המים, שעד כה הסיט תקציבים מסקטור המים לנושאים אחרים, מה שגרם להתבלות תשתיות המים. רשויות המים החדשות הוכיחו את נחיצותם בכך ש-30% מהרווחים חוזרים להשקעה בתחזוקה של תשתיות המים מה שגרם לצמצום בזבוז המים מדליפות. כה פשוט.

ארגון ה-OECD, נאמן לסיסמתו "מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר" מפעיל תכנית אסטרטגית לניסוח עקרונות משילות המים וישראל חברה בצוות ההיגוי של הפרויקט ותורמת מהידע האדיר שצברה בתחום המים ומשתתפת בעיצוב סטנדרטים בינלאומיים ברמה הגבוהה ביותר. עקרונות משילות המים של ה-OECD מתבססים על חדשנות לא טכנולוגית, אלא חדשנות בדרכי קבלת החלטות וכך לתכנן מדיניות התאפשר שיתוף פורה של כלל הגורמים בממשלה, חברה אזרחית, עסקים ובעלי עניין כיוון שלכולם תפקיד חשוב ביתרונות הכלכליים, חברתיים וסביבתיים של משילות מים מוצלחת.

עקרונות המשילות הם:

אפקטיביות: על הממשלה לזהות ולהגדיר מטרות משילות מים ברורות וברות קיימא בכל רמות הממשל.

יעילות: לייצר משילות מים יעילה וברת קיימא אשר תביא רווחה במינימום עלות לאזרחים.

אמון: על הממשלה לבנות אמון ציבורי ולהבטיח הכללה של גופים ציבוריים במשילות המים באמצעות שקיפות והוגנות.
הכלי החדשני של ה-OECD מחזיר את היכולת לחדש לא רק במוצרים טכנולוגיים אלא בכל שרשרת תהליכי ההחלטות ומזכיר לנו לקח חשוב שחדשנות טכנולוגית יכולה לייצר פתרונות לבעיות רבות אך זה לא יהיה יעיל ללא חדשנות ביכולת לקבל החלטות.

תחום המשילות במים במדינות ה- OECD ידון במהלךWATEC ISRAEL , התערוכה והכנס לטכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ואיכות סביבה. התערוכה תתקיים בשבוע הבא, בין התאריכים 13-15 באוקטובר, במרכז הירידים בתל אביב. התערוכה, שמתקיימת אחת לשנתיים, משמשת כפסגת הטכנולוגיה הישראלית והעולמית בתעשיית המים ומהווה במה להחלפת ידע ורעיונות בקרב אנשי אקדמיה, אנליסטים ומומחים בענף המים מהארץ ומהעולם.