מערכת תשתיותהצעת החוק, אותה יזמה עמותת צלול ויוביל בכנסת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, באה להכניס תיקונים משמעותיים בהצעת חוק ממשלתית שנגנזה עם פיזור הכנסת הקודמת. בין היתר – הסדרת חלוקת הסמכויות בין המשרדים השונים במרחב הימי, והחלת חובת התכנון על כל פיתוח במרחב הימי, חובת תסקיר סביבתי אסטרטגי ושיתוף ציבור
הצעת חוק: להחיל את חוקי המדינה על המים הכלכליים שלה ומשאבי הטבע שבהם
הצעת החוק, אותה יזמה עמותת צלול ויוביל בכנסת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, באה להכניס תיקונים משמעותיים בהצעת חוק ממשלתית שנגנזה עם פיזור הכנסת הקודמת. בין היתר – הסדרת חלוקת הסמכויות בין המשרדים השונים במרחב הימי, והחלת חובת התכנון על כל פיתוח במרחב הימי, חובת תסקיר סביבתי אסטרטגי ושיתוף ציבור
עמותת צלול הגישה היום (רביעי) הצעת חוק שתסדיר את הדין במרחבי המים הכלכליים של מדינת ישראל, שבהם מתבצעים רוב קידוחי הגז. הצעת החוק באה, בין היתר, להסדיר את מעמדם של אוצרות ומשאבי הטבע שבמים הכלכליים, להבטיח פיתוח בר-קיימא השומר על הסביבה ומתחשב בדורות הבאים, ולבסס משטר של אחריות על נזקים סביבתיים במים אלה. את הצעת החוק יוביל בכנסת יושב ראש ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) בשיתוף עם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת).
הצעת החוק מבוססת על הצעת חוק ממשלתית שהונחה לקריאה ראשונה ממש לפני פיזור הכנסת ה-19 – אך נגנזה בינתיים. ההצעה הנוכחית של "צלול" מבקשת להכניס תיקונים משמעותיים בהצעת החוק הממשלתית, כדי שהאינטרסים הציבוריים יזכו בה לאיזון, ולצד הפיתוח יושם דגש גם על הגנת הסביבה הימית. קידום הצעת החוק הנוכחית החל כבר בשלהי כהונתה של הכנסת הקודמת, אך נקטע עם פיזורה.
"דווקא עכשיו, בעת שעל הפרק עומד מתווה הגז, עולה הצורך הדחוף בהסדרת המצב החוקי של המים הכלכליים", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"ל צלול. לדבריה, הנושא מקבל אף משנה חשיבות לאור העובדה שהמתווה מזכיר את החוק ונסמך עליו בנושאים מסוימים המוסדרים בו.
"מתווה הגז אינו כולל התייחסות לרגולציה סביבתית, למרות שעלויות של תקלה או דליפה הן סוגיה כלכלית כבדת משקל", הוסיפה יעקבס. "המתווה מפנה בנושא זה לחוק האזורים הימיים – שנגנז עם התפזרות הכנסת הקודמת. לפיכך יש צורך דחוף בקידום החקיקה הזו, כדי שלצד פיתוח תעשיית הגז והמים הכלכליים של ישראל, תובטח גם השמירה על הים ועל האינטרס הציבורי, לפני שסעיף הקפאת הרגולציה במתווה הגז היה משאיר את כולנו בואקום רגולטורי – ועם נזקים סביבתיים שהם בכייה לדורות".
כיום, חוקי מדינת ישראל חלים רק על הפעולות המבוצעות בשטחה של המדינה – השטח היבשתי והמים הטריטוריאליים של המדינה, שמתפרשים מקו החוף ועד 12 מייל מערבה. מטרת החוק היא לתחם גם את האזורים הימיים הסמוכים לחופי מדינת ישראל – המים הכלכליים שבהם מתנהלים מרבית קידוחי הגז – וכן לקבוע את הזכויות, החובות והסמכויות שיש למדינה בהם.
החוק מבקש להרחיב את תחולתם של חוקים שונים קיימים גם על תחומי המים הכלכליים של המדינה, תוך התאמתם למאפייני המרחב. בין היתר מקימה ההצעה מנגנוני תכנון ייעודיים לים ומחילה את חוק התכנון והבניה עד לקצה המים הכלכליים תוך התאמתו למרחב החדש. כמו כן מטילה ההצעה על הממשלה להקים רשות ים – שתרכז את כלל הסמכויות של הפיקוח והאכיפה בנושא הפיקוח וההגנה על הים, ומבקשת לקבוע עקרונות לניהול המרחב הימי של ישראל באופן מקיים, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
הצורך בהרחבת תחולת חוקים מסוימים למים הכלכליים נולד בשל החסר הקיים בחקיקה המסדירה את הפעילות בים, שהיקפה גדל בעשור האחרון באופן משמעותי, תוך יצירת סיכונים שונים. בין היתר, גבר השימוש במשאב הימי לצורך התפלת מי שתייה, תעבורה ימית, הפקת חשמל, נופש ופנאי – ובפרט פעילות החיפושים וההפקה של גז ונפט. השימוש הלא מוסדר גורם לניצול לא מיטבי של המשאב והמרחב, ואף מסכן את המשך הפעילויות.
ההצעה הנוכחית מעגנת למשל את תכנון המרחב הימי במערכת התכנון הקיימת תחת סמכות המועצה הארצית. על פי ההצעה להלן תוקם ועדת משנה מקצועית מדעית שתייעץ למועצה הארצית לתכנון הים, כדי להשלים את פערי הידע בנושא. תוקם ועדה מחוזית חדשה שתהיה אחראית על תכנון הים שבסמכותה כל שטח הים, לרבות המים הטריטוריאליים (כולל פעולות קידוח). סמכויות הולחו"ף יועברו לוועדה זו, כדי להבטיח ראיה רחבה מבחינת הקשר התכנוני בין ים ויבשה.
תיקון משמעותי להצעת החוק הממשלתית מחליף את הפרק שיצר מעקף של מערכת התכנון והעניק את סמכויות התכנון של פעולות קידוח לממונה על הנפט; ההצעה משאירה את הסמכויות במערכת התכנון. הצעת החוק גם מבטלת את ההבחנה בין מתקנים ימיים זמניים וקבועים שהייתה בהצעה הממשלתית ויצרה מצב בעטיו חוקים חשובים, למשל בנושאי בטיחות, לא חלו על מתקנים ימיים על אף פרקי הזמן הממושכים בהם שהו במים.
כמו כן היא מציעה מנגנון הסדרה לחלוקת הסמכויות בין המשרדים השונים במרחב הימי, על מנת לאזן בין האינטרסים הציבוריים השונים; בהצעה מושם גם דגש על הגנת הסביבה במטרות החוק (לצד מטרות אחרות שצוינו בהצעה הממשלתית) ובמסגרת הוראות החוק (שמירה על מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי, קידום מחקר, עמידה בדרישות אמנות בין-לאומיות, קביעת אחריות של בעלי זכויות בים למניעת נזקים וחבות על נזקים).
בנוסף ההצעה קובעת מנגנוני שיתוף ציבור בתכנון המרחב הימי וחובת ביצוע תסקיר סביבתי אסטרטגי לקביעת מדיניות הפיתוח בים. כדי להבטיח פיקוח ואכיפה בתחום הבטיחות והסביבה במרחב הימי ההצעה קובעת חובה להקים בחקיקה רשות ים שאלה יהיו בסמכותה.