מערכת תשתיותחברות ערבה פאוור ואי.די.אף אנרג'י נובל ישראל השיקו את השדה הסולארי מהגדולים בישראל– "קטורה סולאר". הספק ייצור החשמל בשדה הינו 40 מגה-וואט, הוא כולל מעל ל-140 אלף פאנלים סולארים ועלותו עמדה על יותר מ-300 מיליון שקלים
הושק השדה הסולארי קטורה – מהשדות הגדולים בישראל
חברות ערבה פאוור ואי.די.אף אנרג'י נובל ישראל השיקו את השדה הסולארי מהגדולים בישראל– "קטורה סולאר". הספק ייצור החשמל בשדה הינו 40 מגה-וואט, הוא כולל מעל ל-140 אלף פאנלים סולארים ועלותו עמדה על יותר מ-300 מיליון שקלים
שדה קטורה של ערבה ואי.די.אף. קרדיט: EGE
במעמד ראשי רשויות מקומיות, בכירי משק האנרגיה בישראל, נציגים של משרדי ממשלה שונים וראשי חברות ערבה פאוור ואי.די.אף אנרג'י נובל ישראל נחנך היום (יום רביעי 29.6) השדה הסולארי מהגדולים בישראל, "קטורה סולאר" אשר ייצר חשמל בהספק של 40 מגה-וואט.
תכנון ופיתוח הפרויקט החלו ב-2009 עד לאישור הסגירה הפיננסית ב-2013. הקמת המתקן ארכה כשבעה חודשים מתחילת ביצוע העבודות בשטח ועד לסיומן המוצלח, כאשר במהלכן הותקנו באתר 140,343 פאנלים סולאריים, על פני שטח של 542 דונם ובעלות הנאמדת במעל ל-300 מיליון שקל. העבודות לפיתוח ולהקמת האתר בוצעו על ידי שותפות EGE וחברת החשמל לישראל.
אילון וניש, מנכ"ל חברת אי.די.אף אנרג'י נובל ישראל, מסר כי זהו יום חג לחברה אשר החלה בפעילותה בישראל לפני כשש שנים. לדברי וניש היקף ייצור החשמל כיום ב-11 הפרויקטים שברשות החברה בישראל נאמד בכ-110 מגה-וואט, וכי בימים אלו החברה פועלת לסיום העבודות בפרויקט נוסף, "זמורות", כך שבסיום העבודות על כלל הפרויקטים היקף ייצור החשמל של החברה בישראל יגיע ל כ-160 מגה-וואט.
וניש הוסיף כי בשנה הקרובה תמשיך החברה לקדם פרויקטים בתחום הסולארי ואף תרחיב את פעילותה גם בתחום אנרגיית הרוח בישראל, שהינה בעלת פוטנציאל כלכלי למדינה בשל מיקומה הגיאוגרפי ומשטר הרוחות הקיים בה.
ג'ונתן כהן, מנכ"ל חברת ערבה פאוור, מסר כי חיבור פרויקט "קטורה סולאר" לרשת החשמל מעלה את ההספק המותקן של ערבה פאוור כיום למעל מ-100 מגה-וואט. מנכ"ל החברה הוסיף כי הם מציינים את ההישג בסיפוק, אך מבחינתם הוא מוגדר כתחילת המסע, וכי בכוונתם וביכולתם לספק עוד מאות מגה-וואטים של חשמל סולארי לרשת הארצית, לרווחת המשק הלאומי והציבור כולו.
לקראת ועידת האו"ם לשינויי האקלים שתיערך בחודש דצמבר הקרוב בפאריז, ציינו מנכ"לי החברות כי על מדינת ישראל להציב יעדים שאפתניים בכל הקשור לפיתוח אנרגיות מתחדשות. לדבריהם, מדינת ישראל יכולה לעמוד ביעד של 30% שימוש במקורות אנרגיה ירוקה עד לשנת 2030, זאת לאור הניסיון של מדינות הנמצאות כבר היום בהיקף ייצור דומה, וכי עמידה ביעד זה מחייבת לצד הגדלת המכסות בתחום הסולארי באופן משמעותי, ניצול של כל פוטנציאל הרוח ושימוש מוגבר באגירת אנרגיה ע"י מערכות הידרוליות (אגירה שאובה) וסוללות.
בנוסף, ציינו השניים כי רוב הדרכים להפחתת פליטות גזי חממה מבוססות על פיתוח ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, תחום בו יש למדינת ישראל הובלה ברמה העולמית, ושהכלכלה הישראלית תהנה מהגדרת יעדים משמעותיים בוועידה בפאריז.
אי.די.אף אנרג'י נובל ישראל בע"מ הינה חברת בת של EDF Energies Nouvelles S.A, חברת החשמל הלאומית הצרפתית. היא החלה לפעול בישראל בשנת 2009 לצורך פיתוח, הקמה והפעלה של מתקנים לייצור חשמל בהיקף משמעותי באמצעות אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. פירוט הפרויקטים של החברה: גבולות (8.5 מגה-וואט), להב (3.2), נחל עוז (6.0), כרם שלום (6.4) משמר הנגב (7.8), תלמי אליהו (10 מגה-וואט), מצפה רמון (7.0), ברור חיל (8.8), סמר (10.8) וקטורה (40). פרויקט זמורות (50 מגה-וואט) נמצא בימים אלה בבניה והעבודות צפויות להסתיים בתחילת שנת 2016.
חברת ערבה פאוור היא בין חלוצות חברות האנרגיה הסולארית בישראל. החברה נוסדה בשנת 2006 על ידי קיבוץ קטורה, דויד רוזנבלאט ויוסף אברמוביץ, בין שותפיה נמנים חברת הפניקס וקרן קיימת לישראל, כיו"ר החברה משמש אד הופלנד, תושב קיבוץ קטורה. בחודש יוני 2011 חנכה החברה את קטורה סאן, המתקן הסולארי הקרקעי הראשון בישראל. מאז חנכה עוד ששה פרויקטים "בינוניים", כולם בנגב ובערבה. בתחילת השנה רכשה 15 פרויקטים נוספים מחברת סופרגז. "קטורה סולאר" (בשיתוף עם חברת אי.די.אף אנרג'י נובל ישראל) הינו הפרויקט הגדול הראשון של חברת "ערבה פאוור". בימים אלו מקדמת החברה עוד שורה של פרויקטים גדולים ובינוניים שעתידים לקום במהלך השנים הקרובות.
כל הכבוד וברכות לכל העושים במלאכה- כןירבו
כל הכבוד. צריך עוד הרבה חוות כאלה, ובמקביל יש לקצר את תהליך הרישוי והחיבור לרשת. לא מוזכר בכתבה עניין התעסוקה והפעילויות ההנדסיות\טכניות אשר תושבי המדינה אחראיים ומבצעים בפרויקט מסוג זה. פרויקטים מסוג זה יכולים להוות כר דשא נרחב להרבה יכולות הנדסיות וטכניות של מהנדסים\הנדסאים\טכנאים ישראליים בפרויקטים נוספים בארץ ובחו"ל. הניסיון המצטבר בפרויקטים בדרום יכול להניב פירות במקומות נוספים בארץ, חיזוק בסיס הידע בתחום, ו"ייצוא" פרויקטים מסוג זה לחו"ל.
כל הכבוד. צריך עוד הרבה חוות כאלה, ובמקביל יש לקצר את תהליך הרישוי והחיבור לרשת. לא מוזכר בכתבה עניין התעסוקה והפעילויות ההנדסיותטכניות אשר תושבי המדינה אחראיים ומבצעים בפרויקט מסוג זה. פרויקטים מסוג זה יכולים להוות כר דשא נרחב להרבה יכולות הנדסיות וטכניות של מהנדסיםהנדסאיםטכנאים ישראליים בפרויקטים נוספים בארץ ובחו"ל. הניסיון המצטבר בפרויקטים בדרום יכול להניב פירות במקומות נוספים בארץ, חיזוק בסיס הידע בתחום, ו"ייצוא" פרויקטים מסוג זה לחו"ל.
עולות פה כמה שאלות, נתחיל מהטוב,
אחד המניעים הראשונים לאנרגיות החדשות היה תוצר של תפיסה סביבתית שיש לה היבט ציבורי וכתוצאה מזה יש לזה השפעה פוליטית שהיא ברוכה במקרה הזה, עוד סיבות הם למצוא תחליף למשאבי אנרגיה שמתכלות וגם שיפור של העצמאות האנרגטית, כל זה בא מרצון אמיתי וטוב שאותו קידמו גופים שונים כמו הירוקים מהיבט הסביבתי ואחרים במרץ רב,עכשיו מתחיל להגיע שלב ההצלחה הבשלת אותם דברים שקודמו
אבל במבט אחד אפשר להבין שמצד אחד יש פה התקדמות אבל גם נוצרת פה בעיה שיש בה היבט חמור,
והוא לא נוגע רק לירוקים אלה גם לכאלו שגם בא להם שקצת טבע ישאר כי והבעיה תחמיר תוך כמה שנים באופן משמעותי כאשר האנרגיה הסולארית תהפוך לרווחית גם ללא סובסידיה אז יבוא המפץ הגדול, מתוך מבט אחד בתמונה היפה וגם מנסיעה ליד המערכים הוסולארים מתגלה שטח סטרילי באופן מוחלט מגודר שמזכיר קצת גדרות חיצונים של בתי הכלא, התיאור שזה מונח במקום מופר הכוונה בדרך כלל
לשטח שהוקצע לחקלאות בעבר לדוגמא הוא נכון, אבל שטח מופר אינו שטח סטרילי אלה שטח שברובו
מאפשר תזוזה חופשית של חיות מאיזור מחיה לאזורי מחיה אחרים, שטח חקלאי שאינו מגודר מאפשר להרבה חיות פשוט לעבור דרכו זה נשאר כחלק מאיזור המחיה שלהם לפחות עבור חלק מהחיות אבל כרגע הדבר הזה נסגר באופן מוחלט בשטחי השדות הסולארים, לצערינו עכב האופי של המין הומוספינס יש שטחים סגורים כגון גדרות של שטחי מטעים, גבולות שיבנו, ושדה תעופה חדש, כולל שמורות של החיות, כבישים דו נתבים בהמשך סוללת רכבת אימתנית, אבל שיטחי התאים הסולארים הולכים לכסות כל חלקה פנויה, בערבה הדרומית מפסיקים כבר עכשיו להיות שטחים שבהם חיות
יכולות לחיות יותר באופן טבעי מדובר בשינוי של ה 10 השנים האחרונות בלי שאנו בכלל מודעים לזה זה נעלם בהרף עיין, זה המחיר של הקידמה הזאת הוא סוף מוחלט של הטבע הטבעי, וזה צריך להיות ברור
כי זה מה שהולך להיות לא רק בערבה הדרומית, והסיבה היא תוך כ 5-15 שנים לפי התחזיות מחירי היצור החשמל של פנלים הסולארים יהיו זולים יותר מדלקים הרגילים שמשמשים לייצור חשמל והלחץ ליצור עוד ועוד משטחים כאלו על כל שטח "מופרים" יהיה עצום בהמשך גם על שטחים לא מופרים כי ישנו את היעוד שלהם, במיוחד במדינה כמו שלנו שיש עליה איום כל הזמן של חרב החרמות, לא מדובר בחוף יפה שהוא משאב אנושי לפי תפיסתינו זה שדה בור שטח מידברי עם כמה שיחים
וירבוע קטן וחיפושית זבל חסרי חשיבות לא בדיוק משאב מעורר התלהבות שעליו ישכבו הירוקים
מה גם שהם אלו שדחפו שנים לכיוון של השימוש באמצעי האנרגיה הזה כדי למנוע את זיהום האויר,
רצוי למרות העלויות הגבוהות יותר לפני שפונים לשטחים פנוים\מופרים ישתמשו בשטחים שכבר נכבשו באופן מוחלט מהטבע אלו הגגות חניוני הרכבים אולי מעל הכבישים
כל הגגות העצומים של בתי המסחר מפעלים לולים רפתות בתים וכו.. כל גג מחסן צריך לשמש עבור זה גג הוא משאב לאנרגיה סולארית והוא גם צריך להיות בנוי כך במיוחד גג מפעלי מחסן וכו..אלו שטחים עצומים גם אם יותר קשה ויותר יקר לממש את זה כדאי שהסובסידיות יפנו יותר לכיוון הזה, היתי הולך עוד צעד
ומכניס את זה לחוק שגג חדש מפעל מחסן רפת כל משטח מהסוג הזה חייב להיות עם תשתית שיכול
להחזיק פנלים סולארים בהמשך, וזה כדי למנוע את השימוש במעט שטחים פנוים שנשארו לנו לא רק לחיות.
אבל את האמת לצערי אני מעריך שתוך 20 שנה יהיה כיסוי אדיר של שטחים פנוים בפנלים הסולארים
לא רק בישראל אלה בכל העולם.
מרכזים מסחריים, גגות מוסדות חינוך , מבני תעשיה תחנות דלק .