שידור חי ועדכונים שוטפים בכתבה מתעדכנת: רוב המשתתפים מוחים על כך שרק אתמול בלילה הודיעו להם שהם צריכים להתייצב היום בפני השימוע. עד כה נאמו מספר ארגונים חברתיים וראשי חברות הגז- דלק, אבנר וישראמקו

היום הראשון לשימוע הפומבי של מתווה הגז: מחאות על דרך ניהול השימוע

בין היתר נאמו סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים: "כאזרח ההתנהלות בנושא מצערת אותי" | מנכ"ל ישראמקו: "שחקנים בינלאומיים רוצים להיכנס לכמה מאגרים כדי לפזר את הסיכון על כמה חיפושים ולא לסכן הכל על חיפוש אחד" | העמותה לכלכלה בת קיימא: "תפקיד המדינה הוא להסתכל על הדורות הבאים ולא למקסם את הרווחים היום"

היום נערך היום הראשון לשימוע הפומבי בנושא מתווה הפשרה עם מונופול הגז שימשיך מחר בין השעות 12:00-20:00 וישודר גם הוא בשידור חי באתר תשתיות. בשימוע היום דיברו מספר ארגונים חברתיים, אנשים פרטיים ונציגי חברות הגז אדיסון ודלק קידוחים, את דבריהם ניתן לקרוא בידיעות נפרדות.

ראשונה עלתה לדבר עמותת הצלחה שעוסקת ברגולציה כלכלית במגוון נושאי משק ומיוצגת על ידי עו"ד אורי ברעם שמתעסק בהיגבלים עסקיים. טענתה של הצלחה היא שלא צריך להתעסק בפיקוח על המחיר, ולהתוות מסגרת וגבול שבתוכו נותנים למונופול הגז לשחק חופשי – המסגרת היא שיעור רווחיות מוסכם. בוועדת ששינסקי סוכם על 8%-10% שיעור מוסכם, וגדעון תדמור אומר כי הרווחיות שלהם כיום היא 20%. לא משנה מה תהיה הרווחיות, רק חשוב לסכם עליה מראש ולבחון אותה.

סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, רם שפע, עלה להגיש את הטענות והעיר על כך שהאופן שבבו השימוע מתנהל הוא אינו מספק וכי יומיים הם אינם מספיק זמן מאחר והיו 15 שנים להגיע להסכם ראוי. הוא העיר שלדעתו חסרה כנות בתהליך של השימוע כי אין בידו של הציבור להחזיר אחורה את ההחלטות שהתקבלו. "כאזרח זה מצער אותי". שפע אמר כי ההתאחדות מתנגדת למחירי הגז והוסיף כי הממשלה גרמה לציבור להרגיש כאילו הגז הטבעי לא באמת זורם, למרות הגז שמגיע ממאגר תמר. לסיום דבריו הקריא שפע מהספר העץ הנדיב.

ערן סער מנכ"ל ישראמקו ששותפה במאגר תמר אמר כי החברה תומכת במתווה. סער אמר כי רמת המחירים בישראל היא סבירה. לפי סער כבר היום אנחנו נמצאים במצב של פיקוח על המחירים וכי בשנים האחרונות כל המחירים אושרו על ידי משרד האנרגיה. לפי סער הייתה התערבות במחירים ובהצמדות כבר מהיום הראשון. אנחנו לצערנו חווינו פשיטת רגל של מפעיל, אנחנו פנינו ליותר ממאה מפעילים בינלאומיים החל ממפעילים קטנים ועד למפעילים גדולים ולא הגענו עם אף מפעיל למשא ומתן על הרשיונות. שלוש שאלות עלו שוב ושוב: 1. הרבה מאוד מפעילים פסלו על הסף דיאלוג איתנו או כניסה לישראל בגלל ניגוד עניינים עם עסקים שיש להם בעולם הערבי. 2. השינויים שהיו בוועדת ששינסקי ובוועדת צמח – כשאנחנו יושבים מול גורם ביוסטון או באירופה הוא שואל מה יקרה אם הוא ימצא מאגר גדול ואנחנו צריכים להגיד לו שהממשלה תתכנס שוב ותחליט מחדש מה תהיה הכמות שהוא יוכל לייצא. 3. הנושא של ההיגבלים העסקיים- נתקלנו בנושא שבו אם יש לך רשיון חיפוש נוסף יש לך בעיות עם רשיונות נוספים. שחקנים בינלאומיים רוצים להיכנס לכמה מאגרים כדי לפזר את הסיכון על כמה חיפושים ולא לסכן הכל על חיפוש אחד. אנחנו חושבים שיש הכרח שתשמרו על נובל כמפעיל של המאגרים בישראל.

​ד"ר יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה: כשהממשלה מבקשת פטור מהסדר כובל היא מבקשת פטור ממשילות. לאורך השנים כשלימדתי מבוא לכלכלה הדבר הראשון שמלמדים שם זה כשיש כשל שוק כמו מונופול או דואופול אז הממשלה נדרשת להתערב. לדעתי הדרישה של הממשלה לקבל פטור מהסדר כובל זה דבר שלא יעמוד בשום היבט משפטי.

העמותה לכלכלה בת קיימא, ​יהודה בראון: גם כשנייצר אנרגיה מתחדשת המטוסים והמכוניות עדיין יצטרכו דלק ותחנות הכוח יצטרכו דלק או גז כגיבוי ואנחנו עדיין לא רואים מצב שלא נצטרך אנרגיה פוסילית – במצב הזה גם אם יהיו כאן אנרגיות מתחדשות אנחנו נצטרך את מאגרי הגז לעוד 50 שנים לפחות. צריך גם לקחת בחשבון את העובדה שככל ששואבים גז ממאגר כך יותר קשה להפיק את הגז ממנו ולכן הוא עולה יותר, וכך גם יש יותר סיכוי שהמאגר יתמוטט ולכן יש פחות סיכוי שנקבל אותו בכלל. העמדה של העמותה היא להשתמש בגז לצרכי מדינת ישראל – יש הרבה צרכים לגז והצרכים הללו ימשיכו ויעלו ואנחנו בדעה הכללית חושבים שלא צריך לייצא גז בכלל אבל מקבלים את החלטת הממשלה לייצא 40% אבל דורשים שלמדינה יישאר את כמות הגז שהובטח לה וכרגע לפי מתווה הגז זה לא מה שנראה. תפקיד המדינה הוא להסתכל על הדורות הבאים ולא למקסם את הרווחים היום. שמעתי שיש כוונה להוציא את הגז כמה שיותר מהר כי נקבל מסים וכל מה שיוצא בזה. מעבר לכך שזה לא אפשרי – למדינה אסור לחשוב כך. מדינת ישראל חייבת לההבטיח לאזרחים את הכמות של 540 BCM, מומחים אומרים שלא יימצא פה עוד הרבה גז ורוב הגז כבר נמצא. אין אח ורע בעולם לדבר הזה שחברות הגז מקבלות פי 2.5 על ההשקעה שלהן לפני שהן בכלל מתחילות לשלם מס. בדרך הנוכחית העניינים יגיעו לועדת חקירה, אולי אפילו פלילית.

חנוך ארליך, ישראל יקרה לנו: מתוך 51 פגישות של מתווה הגז, 33 פגישות היו בנוכחות מונופול הגז. אנחנו כרגע עורכים שימוע מול הגורמים שניסחו את המתווה ולדעתנו הפגישה צריכה להיות מול גורמים לא תלויים. לא שילבו את משרד הבריאות, את המשרד להגנת הסביבה, את משרד התחבורה – המשרדים האלה מביאים שיקולים אחרים שהם לא כמה מס אלא מה תהיה התועלת הבריאותית מהמעבר של המשק לגז. בעתירה שלנו לבג"ץ צירפנו עתירה של פרופסור קינן מהטכניון שאמר שמשקים שעוברים לשימוש בגז מפיקים תועלת שעולה לאין שיעור על התועלות שמקבלים מהמיסים על המכירה של הגז. מתווה הגז מוריד את כמויות הגז שיש לישראל וגם מעלה את כמות הגז שנייצא מישראל כבר לפני שמאגר לוויתן פותח. עלות הצנרת למצרים היא 2 מיליארד דולר ואנחנו דוחים את תחילת ההכנסות מהגז בשל כך שהולכים לבנות צנרת למצרים. צוות המתווה שאל את ארליך מה היא התועלת הכספית שיפיק משק בית מהורדת מחירי הגז, ולאחר סיום ההרצאה השיבה פעילה מישראל יקרה לנו כי במידה ויעברו למחיר גז של 3 דולרים במקום המחיר כרגע של 5.4 דולרים – התועלת הישירה לכל בית תהיה 90,000 לכל משפחה בישראל.

יוסי אנטורג מדור כימיקלים אמר כי החברה מבקשת יתירות של גז טבעי לטובת פיתוח תעשייה שמבוססת על הגז הטבעי כמו גז טבעי שמשמש למתאנול לנסיעה ולתעשיית פלסטיקה. וזה יכול לקרות מהר במידה ויש יתירות לטווח ארוך. מחירי הגז הטבעי קרסו בעולם בעשרות אחוזים והם להערכתנו גם ייפלו עוד מאחר והטכנולוגיה של הפקת הגז מתפתחת. לכן לדעתנו השוק הטוב ביותר לגז הטבעי הישראלי הוא ישראל.

נועם וקס, מאדם טבע ודין, קבל על הדרך שבה השימוע הציבור נערך – שלושה שבועות לכל השימוע הציבורי מרגע חשיפת המתווה, 20 דקות לכל ארגון בשימוע הפומבי והודעה על מועדי ההופעה מול הוועדה רק בלילה שלפני הוועדה. הוא אמר שהשימוע אמור להתנהל כפינג-פונג שבו הציבור מביע את טענותיו ומקבל מענות, והשימוע הנ"ל נראה כאילו הוא נערך לפרוטוקול בלבד. הוא וקס דיבר על המתווה עצמו ש"נוסח כמשא ומתן ולא כהליך קבלת החלטות ממשלתית". וקס אמר שההרגשה מהשימוע הזה זה "שייראו אותי במצלמות ויראו שנתתם גם לאדם טבע ודין לדבר ונתתם גם לתנועה לאיכות השלטון לדבר כשבפועל רק צד אחד נשמע על ידיכם".

קונסטנטין בלוז ממשרד הממונה על הנפט: "האם הגבתם כשהיה שימוע על הסדר כובל? אתה מדבר על הליך שבו לא היו פרוטוקולים בטוח, היה משא ומתן בין הממונה על ההיגבלים לחברות הגז והיו תוצאות שהסתיימו כשימוע ועל זה אתם לא מתרעמים, כי בסופו של דבר המתווה הזה הוא בא להחליף את ההסדר שהיה".

וקס: "השימוע הוא לא מחויב על פי חוק, גם כאן אני לא חייב להיות – אני רק אומר שאם אתם כבר עושים את זה אז תעשו את זה כמו שצריך. השימוע שהיה עם הממונה על ההגבלים היה הרבה פחות רחב מהנושא הזה שהוא הרבה יותר ציבורי ורחב".

יחיאל פיינגולד דיבר על הסיכון שמאגר לוויתן לא יפותח ושמאגר תמר ימוצה ולא יישאר למשק מספיק גז.