ברגעים אלו בוועדת הכלכלה הודיע ח"כ איתן כבל, יו"ר הוועדה, הודעה דרמטית: בפגישה שנערכה עם שר הכלכלה, שר האנרגיה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא התבקש להעביר את סעיף 52 שעובר על סמכויותיו של הממונה על ההיגבלים העסקיים. כבל טוען כי הוא לא יאשר את העברת הסעיף עד שהכנת המתווה יושלם
דרעי ביקש מיו"ר ועדת הכלכלה להפעיל את סעיף 52 – כבל סירב
ברגעים אלו בוועדת הכלכלה הודיע ח"כ איתן כבל, יו"ר הוועדה, הודעה דרמטית: בפגישה שנערכה עם שר הכלכלה, שר האנרגיה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוא התבקש להעביר את סעיף 52 שעובר על סמכויותיו של הממונה על ההיגבלים העסקיים. כבל טוען כי הוא לא יאשר את העברת הסעיף עד שהכנת המתווה יושלם
אריה דרעי בוועדת הכלכלה. קרדיט: דוברות הכנסת
יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל פתח את ועדת הכלכלה הבוקר בהודעה דרמטית, על פיה אתמול נערכה פגישה איתו לבקשתו של שר הכלכלה, אריה מכלוף דרעי, ולבקשת שר האנרגיה, יובל שטייניץ. בפגישה נכחו גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה.
כבל: "ביקשו להודיע לי ששר הכלכלה מתכוון להגיש אליי בקשה להפעיל את סעיף 52. אני שאלתי את השאלה כמה וכמה פעמים. המשמעות היא שמתייתר הדיון על מתווה הגז במליאת הכנסת. לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט הציג את החלופות השונות, הודענו היועצת המשפטית שכיוון שכל הפעלת סעיף 52 היא ראשונית לכולנו ואנחנו לא יודעים מה לעשות וכיצד לנהוג- הבהרנו שעד שלא יסתיים התהליך (שימוע, בג"ץ וכו') וניסוח המתווה הסופי תסתיים אנחנו לא נעביר את סעיף 52. סברתי שזה לא דבר שאני יכול לאשר מהרגע להרגע אבל בוודאי שאנחנו נצטרך לשקול את הדבר הזה וכיצד לפעול. אני כראש ועדה מודיע ששאני אפעל בכל הכלים שברשותי כדי להתמודד עם השאלה לכשתונח לשולחני".
ח"כ יחימוביץ' הגיבה כי העובדה שמנסים להריץ את האישור במהירות שיא מראה כי לא מתייחסים לשימוע הציבורי ברצינות. היא הוסיפה שזאת יריקה בפרצופו של הציבור.
בתגובה לדברי איתן כבל, אמר שר הכלכלה אריה דרעי: "כפי שהודעתי בעבר לממשלה, אני לא מוכן להפעיל את סעיף 52 ולפיכך הממשלה לקחה את הסמכות להפעלת הסעיף. לאחר שהכנסת לא אישרה את הודעת הממשלה בעניין, הסמכות להפעלת הסעיף נשארה בסמכות שר הכלכלה. ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ הודיעו לשר דרעי כי הממשלה תאשר את המתווה, לאחר מכן יובא לאישור הכנסת ורק לאחר אישור מליאת הכנסת, אשקול האם להפעיל את סעיף 52.
לא ביקשתי מח"כ איתן כבל לקיים התייעצות על סעיף 52. אתמול, בכנסת, התקיימה ישיבה בהשתתפותי עם השר שטייניץ, המשנה ליועץ המשפטי עו"ד אבי ליכט וח"כ כבל ושם נבדקו לוחות הזמנים והאפשרויות המשפטיות הקיימות. צר לי שבתום ישיבה זאת בחר ח"כ כבל להודיע מה שהודיע ואף הבעתי כעת בפניו את מורת רוחי מתוכן דבריו".
מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, התייחס להיבטים גיאופוליטיים ואמר כי "הגז הוא כלי מרכזי לשלום עם שכנותינו. ירדן תקבל יותר מחצי מצרכי האנרגיה שלה ממאגר לוויתן". ח"כ יחימוביץ' אמרה כי "זה מופרך שמנכ"ל של חברה עסקית יסביר לנו את שיקולי הביטחון של מדינת ישראל" וכינתה זאת ,שיבוש מוחלט". היו"ר כבל הגן על זכות הדיבור של אבו ואמר כי "הוא מציג את הדברים מנקודת מבטו ומותר לו גם אם הוא מדבר שטויות". אבו הוסיף והתייחס למחיר הגז ואמר כי מ-2014 ל-2015 ירד המחיר במשק הישראלי ב-10%.
אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ: אם טורקיה לא תרכוש גז ממאגר לוויתן יש ספק שהוא בכלל יפותח. נושא החרם על ישראל הולך ומתעצם וייצוא גז לירדן ומצרים הוא קלף חזק בנושא. אך הוסיף כי יצוא הגז לא יכול לשנות דרמטית את מעמדה האזורי של ישראל. "אני מהבוגרים של המזרח התיכון החדש, שבו חשבנו שהנושא הכלכלי יכול להוביל למציאות אחרת – הנושא הכלכלי לא יכול בפני עצמו לשנות את המציאות האזורית של ישראל".
אלי משגב, מנכ"ל דור חיפושי גז שמחזיקה ב-4% ממאגר תמר, אמר כי אין חיפושי אקספלורציה מעבר למה שנמצא וכי מצאו גז ב-50% מהחיפושים שנעשו. יוסי לנגוצקי, הגיאולוג שמצא את מאגר תמר, השיב לו כי אין יותר מאגרים גדולים למצוא.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, התייחס להבטחה ליציבות רגולטורית של 10 שנים שנכללה במתווה. היא ציינה כי המשנה ליועמ"ש לממשלה עו"ד ליכט התייחס לכך בשתי חוות דעת לשתי ועדות ששינסקי, בהם כתב כי איסור כבילת שיקל הדעת של הרשות המנהלית הוא אחד מעקרונות היסוד של המשפט המנהלי, ולכן אף אחד לא יכול להניח שמדיניות שהטיבה אתו לא תשתנה. לדבריה, לפי חוות הדעת של עו"ד ליכט ניסיון לעגן התחייבות ליציבות רגולטורית אינה מקובלת במדינות מפותחות. לסיכום אמרה עו"ד בנדלר: "התוצאה הסופית עלולה להיות פגיעה במשילות ויכולת מוגבלת להגיב כראוי למצבים משתנים, ככל שיהיו, לשם הבטחת האינטרס הציבורי בצורה מיטבית, ואני מציעה לממשלה לשוב ולשקול אם אכן יש מקום להוראות היציבות בנוסח החריג המוצע ולתקופה כה ארוכה".
ד"ר עודד ערן המשמש חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי אמר כי מבחינה בינלאומית צריך להיזהר מההפרזה בחשיבות הנושא. "אנחנו לא שחקן בינלאומי משמעותי, אנחנו גורם אזורי חשוב ביותר. היו"ר כבל ביקש לדעת האם יחסיה של ישראל עם ירדן ומצרים מבוססים על סיפור הגז, וערן השיב כי היחסים בנויים בעיקר על שיקולים ביטחוניים. עם זאת הוא ציין כי "הגז כמו המים חשובים ביותר ליציבות המשטר בירדן".
נחום גוטנטג מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל אמר כי זה מדאיג אותו שלמתנגדי המתווה קוראים "פופוליסטים ובולשוויקים". לדבריו, "המתנגדים הם מהימין ומהשמאל, צעירים ומבוגרים, עניים ועשירים. מצאנו שהמתווה מנוגד לאינטרסים של העם והמדינה וההוכחה הכי טובה לכך היא העדר השקיפות, ויתור על הגז והמשילות ושימוש בהפחדות".
מנהל מרכז איין רנד בישראל, בועז ארד, אמר כי מי שצועק נגד המתווה סיסמאות כמו שוד, רמאות וגזלנות מעוות את הדיון ומביא לתוצאה הפוכה ממה שהיה רוצה. "הצעקות שהגז הוא של כולנו הן חוסר הבנה של המושג משאב", אמר. בעקבות קריאות לעברו הזדעק ח"כ שרון גל ואמר כי "אי אפשר שכל פעם שמישהו יגיע משהו בעד המתווה יצעקו עליו". ארד סיכם כי הוא תומך במתווה לא כי הוא הכי טוב, אלא כי צריך לשים סוף למחול השדים.
נועם סגל מהפורום הישראלי לאנרגיה אמר כי כל מטרת המתווה זה להכשיר את עניין היצוא. "אחרי ששכנעו שיש אינטרס כלכלי שכנעו שיש גם אינטרס ביטחוני", אמר הוא תהה כי "90% מעתודות הגז בעולם נמצאות בידי איראן, קטאר ורוסיה, ואם נייצא גז ונצטרך משאבי אנרגיה בעתיד האם אפשר יהיה לרכוש גז מאחת משלושת המדינות הללו". ר
אש ענף ביצוע הערכות מצב במועצה לביטחון לאומי, אבנר שמחוני, אמר כי לישראל יש גז לעוד הרבה שנים קדימה וכי המל"ל רואה צורך חיוני בקידום עצמאות אנרגטית קודם כל לצרכי המדינה. גלעד ברנע ביקש לדעת מה עמדת המל"ל באשר לעובדה שמאגרי הגז נמצאים בידיים של חברות פרטיות שלא כולן ישראליות, אולם שמחוני לא התייחס לכך.
פיקוח על מחיר הגז- מחיר הגז צריך להיות 3 דולר כמו בארה"ב. התעשיה בישראל, לא תוכל להתחרות עם התעשיה העולמית עם מחירי האנרגיה גבוהים פי שנים בישראל משאר העולם.
היתכן שאזרחי ישראל ישלמו פי שניים משאר העולם על הגז המופק בשטח הריבוני שלנו. מי שהתעשיה בישראל חשובה לו, צריך להתעלם מאינטרסים של מונופול דורסני לא הוגן.