מערכת תשתיותגדי רייכמן, מנכ"ל חברת מיחזור הפסולת האלקטרונית והשבת ציוד אלקטרוני מקולקל לחיים, התראיין לאתר "תשתיות" ודיבר על עבודת החברה, על חוק מיחזור הפסולת האלקטרונית בארץ, על הצורך להביא את התחום למרכז התודעה בארץ ועל נפילת הבורסה בסין שהביאה לנפילה חדה במחירי המתכות ופגעה בענף המיחזור
מנכ"ל אולטרייד: פסולת אלקטרונית מזהמת מגיעה חופשי לשטחים כאילו אנחנו לא חולקים איתם את האוויר והמים
גדי רייכמן, מנכ"ל חברת מיחזור הפסולת האלקטרונית והשבת ציוד אלקטרוני מקולקל לחיים, התראיין לאתר "תשתיות" ודיבר על עבודת החברה, על חוק מיחזור הפסולת האלקטרונית בארץ, על הצורך להביא את התחום למרכז התודעה בארץ ועל נפילת הבורסה בסין שהביאה לנפילה חדה במחירי המתכות ופגעה בענף המיחזור
בתמונה הראשית: מיחזור פסולת אלקטרונית במפעל אולטרייד. צילום: קובי תשובה
"היקפי הציוד האלקטרוני שסיים את תפקידו בעולם עולים במהרה, מאחר ויש הרבה יותר קטגוריות של מוצרים אלקטרוניים מפעם, ומהצד השני המוצרים מתיישנים הרבה יותר מהר מפעם. מוצרים כמו אייפון חמש הופכים להיות לא רלוונטיים מהר מאוד ויש הרבה מאוד פסולת להתמודד איתה". כך מתאר את הגידול המהיר בפסולת אלקטרונית גדי רייכמן, מנכ"ל חברות אולטרייד שמחזירה לשימוש מוצרים אלקטרוניים עדכניים שהתקלקלו, ואולריסייקל שממחזרת לחומרים ראשוניים מוצרים אלקטרוניים שכבר התיישנו ולא נמצאים בשימוש יותר.
רייכמן (41, נשוי+3), מגיע מדי יום מאיזור השרון אל איזור התעשייה בברקן, בו נמצא המפעל שמייצר את החומרים לשתי החברות. המפעל מעסיק כ-70 עובדים, שעוסקים במיון, תפעול, מחשוב, IT, טכנאים, שירות, ומכירות. "קו הייצור של המפעל הוא אוטומטי לחלוטין והטכנולוגיה היא המתקדמת ביותר שיש היום בעולם", אומר רייכמן, "יכולת המיחזור של המפעל עומדת על 5 טון בשעה ו-30 אלף טון בשנה. זה מאפשר לנו התמודדות עם האתגרים הגדולים שעומדים היום על הפרק מבחינת היקפי הפסולת הקיימים בישראל שלא מטופלים, ובמיוחד עם חיקוק החוק החדש של הטיפול בפסולת האלקטרונית".
תשתיות: מה ההבדל בין מה שהיה נהוג עד היום בתחום הפסולת האלקטרונית לבין מה שאתם עושים?
רייכמן: "הפתרון שהיה נהוג עד היום בישראל הוא הטמנה של הפסולת האלקטרונית, תהליך מסוכן שגורם לזיהומים שונים וגורם למתכות רעילות לחלחל למי התהום שאנחנו שותים אחר כך. עם חיקוק החוק לא ידעו איך להתמודד עם המצב החדש שנוצר אז הקימו גופי יישום שמוציאים לפועל את ההחלטה, וישות משפטית שתתבע את האנשים שלא פועלים על פי החוק – אבל בפועל צריך מישהו שימחזר את כל המוצרים האלה, וכאן אנחנו נכנסים לפעולה".
"הפתרון שלנו הוא מחזור מלא של המוצרים האלקטרוניים האלה חזרה לחומרי הגלם ממנה הפסולת עשוייה. מצד אחד נכנסת מדפסת ומהצד השני יוצאים חומרי הגלם שהרכיבו אותה: מתכת, פלסטיק, רכיבים אלקטרוניים. אנחנו מפיחים חיים חדשים בפסולת כחומר גלם שמפרה את התעשייה מחדש. אנחנו יכולים לייצר פלסטיק שממנו מרכיבים מוצרים חדשים. יכולים לעשות אלומיניום שממנו יכולה חברת כליל לייצר לחלונות ויכולים לעשות ברזל שמפעל יהודה פלדות יכול להשתמש בו למסגרות. שומרים על כדור הארץ וממחזרים חומרים".
"בנוסף המפעל שלנו הוא ידידותי לסביבה, אנחנו לא פולטים עשן מארובה ואין לנו שפכים. כל הטכנולוגיה היא טכנולוגיה יבשה ללא כל זיהום. אנחנו ממחזרים 99.5% אחוז ממה שנכנס למפעל".
תשתיות: ומה לגבי השימוש החוזר במוצרים האלקטרוניים עצמם שאתם מציעים?
רייכמן: "כשיש מוצרים שעדיין יש להם דרישה בשוק אנחנו נותנים שירותים של שימוש חוזר. אנחנו מחזירים לחיים כ-60,000 מוצרי מחשוב וטלפונים בשנה, כאשר המוצרים מגיעים אלינו כשהם שרוטים, תקולים או לא תקינים. הם עוברים דרך פסי ייצור, החלפה של רכיבים שונים, בדיקות QA, שיפוץ פנימי של הרכיבים, שיפוץ אסטתי ואריזה מחדש ושולחים אותם ללקוחות בארץ ובעולם עם שירות מלא למוצר".
בינואר 2014 נכנס לתוקפו החוק למיחזור פסולת אלקטרונית בישראל. החוק מטיל על היצרנים והיבואנים לדאוג ולממן את איסוף ומחזור הציוד הישן. בנוסף, תם העידן בו מוביל המוצר דורש תוספת בעבור פינוי המוצר הישן אל מחוץ לבית, מאחר והחוק קובע כי היצרן של המוצר יהיה מחוייב לקחת את המכשיר הישן והמכשיר יועבד לטיפול באתר מוסדר במקום להיזרק.
תשתיות: שנה וחצי אחרי שנכנס לתוקפו החוק למיחזור פסולת אלקטרונית, הוא מצליח בפועל לבוא לידי ביטוי בשטח?
רייכמן: "יש אתגרים על הפרק ובעיות שצריך לטפל בהן כדי לבצע בפועל את המיחזור שהחוק קובע. יש כמה נושאים דחופים: הנושא הראשון הוא שחסרה הגדרה ל'מה זה מיחזור מוכר?'. למעשה כל מרכז מיון, כל אדם שמחזיק רשיון עסק מלפני שלושים שנה הוא למעשה 'ממחזר', לא שבפועל הם תמיד ממחזרים אבל מכירים בהם כמקומות של מיחזור. המשרד להגנת הסביבה חייב לקבוע מה זה מיחזור מוכר, שבו הרכיבים באמת ממוחזרים. מישהו שרק קיבל פסולת ומכר אותה למישהו אחר הוא לא באמת עשה מיחזור".
"בעיה נוספת היא הבעיה של עצירה של פסולת אלקטרונית שעוברת לשטחים בהיקפים מאוד מאוד גדולים. יש עצימת עיניים שאומרת שאם זה הולך לשטחים זאת לא בעיה שלנו, אבל בפועל אנחנו משתמשים באותו אקוויפר לשתייה ונושמים את אותו אוויר אז חייבים לטפל בפסולת הזאת והמשרד להגנת הסביבה לא עושה את זה".
"אנחנו הולכים להעלות את המעמד של נושא השימוש החוזר במוצרים. בדברי ההסבר לחוק השימוש החוזר קיבל מעמד גבוה יותר ממיחזור, אבל בפועל בעיני החוק הוא ממוקם הרבה יותר נמוך ולכן יש תמרוץ לעשות מיחזור של החומרים ולא שימוש חוזר במוצר עצמו שזה עוול סביבתי, צריך לקבוע מה הוא שימוש חוזר ומה הן הנקודות לעשות את זה".
"מטרת החוק הייתה לאסוף את הפסולת מהציבור, אבל הציבור שמחזיק כ-80% מהפסולת האלקטרונית בשוק עדיין לא ממחזר. אנחנו מצפים שגופי היישום המוכרים יצליחו לאסוף מהציבור את הפסולת הביתית כדי שנוכל לטפל בה. עד היום לא מגיעה אלינו פסולת ביתית אלא מגיעה בעיקר פסולת של חברות ששולחות את המוצרים שלהן ואנחנו מטפלים בהן".
תשתיות: בחודשים האחרונים ההתמוטטות בבורסה הסינית גרמה לנפילה במחיר העולמי של המתכות, איך זה השפיע על הענף?
רייכמן: "סין הייתה הקטר של העולם בשנים האחרונות וצרכה המון המון מתכות לבניית המדינה. עקב המשבר שהיא חווה עכשיו והקריסה בשווקי ההון שלה, שהגיעו לקריסה של 30% בפחות מחודש, היא האיטה את הביקושים וכולם יודעים שברגע שהביקוש יורד יורדים גם המחירים וזאת הטלטלה הנוכחית במחירי המתכות. מקבלים פחות תמורה על המתכות הממוחזרות וזה משפיע על כל שרשרת הייצור. מאז השיא שהיה באיזור 2010 מחירי המתכות נפלו ב-40% 50% והנפילה האחרונה הייתה ב10%-15% והיא גם באה בתקופת זמן קצרה מאוד. מפעלים שהחזיקו מלאים של מתכות ולא גידרו כראוי את המלאי שלהם עומדים בפני סיכון".