מערכת תשתיותהפרופסור לכלכלה דיבר במסגרת ועדת הכלכלה בנושא מתווה הגז. עוד אמר טרכטנברג: "ברור שההעברה של סעיף 52 באה רק כדי לעקוף את הממונה על ההיגבלים ולא מטעמים ביטחוניים". אמנון פורטוגלי: מאגר לוויתן לא יפותח כי אין לאן לייצא את הגז ממנו. המתווה מערער את הדמוקרטיה במדינה
טרכטנברג: מי שטוען שיש פיקוח על המחירים במתווה הגז משקר
הפרופסור לכלכלה דיבר במסגרת ועדת הכלכלה בנושא מתווה הגז. עוד אמר טרכטנברג: "ברור שההעברה של סעיף 52 באה רק כדי לעקוף את הממונה על ההיגבלים ולא מטעמים ביטחוניים". אמנון פורטוגלי: מאגר לוויתן לא יפותח כי אין לאן לייצא את הגז ממנו. המתווה מערער את הדמוקרטיה במדינה
בתמונה הראשית: ועדת הכלכלה הראשונה לכנסת ה-20. צילום: ועדת הכלכלה
הבוקר נערך המפגש השלישי של ועדת הכלכלה בנושא הגז הטבעי. את הוועדה פתח יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל שאמר כי הדיון הבאים ייערכו בנושא הביטחון הלאומי והקשר שלו אל הגז הטבעי כפי שמנסים לקשר זאת בממשלה. כבל: בדיונים הקרובים אני מתכוון לזמן את שר האנרגיה יובל שטייניץ ואת שר הכלכלה אריה דרעי ואת מבקר המדינה, ולזמן גם אנשי ביטחון כדי להבין מה הדחיפות הביטחונית להעביר את סעיף 52 בתירוץ ביטחוני. אילו מההתחלה היו עושים את הכל בשקיפות מלאה היינו מבינים מה שדה המשחק האמיתי שאנחנו נמצאים בו". כבל הודיע כי למרות הפגרה שהכנסת נכנסת אליה, אם תהיה חובת התכנסות יכול להיות שיכנס את הוועדה להתייעצות.
ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג: ברור שההעברה של סעיף 52 באה רק כדי לעקוף את הממונה על ההיגבלים ולא מטעמים ביטחוניים. מי שטוען שיש פיקוח על המחירים משקר.
יוסי דורפמן ממאבק הגז: אנחנו דורשים לעשות מתווה גז חדש, לא על בסיס הקיים.
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: העברת המתווה לא תעמוד במבחן בג"ץ. נתנו לחברות שליטה כלכלית כל כך אימתנית והמתווה כלל הרתעה כלכלית כל כך אדירה שאי אפשר היה לפתוח את המתווה.
אמנון פורטוגלי: המתווה מרסק את היתירות שיש לנו ממאגר תמר על ידי כך שהוא מתיר ייצוא לפני פיתוח מאגר לוויתן, מעבר לכך – זה יכול להביא למחסור. הממשלה אינה מוסמכת לכבול את סמכויות הכנסת וגם הכנסת לא יכולה לכבול את סמכויותיה באשר לחוקק חוקים עתידיים, זה נוגד את מהותה של המדינה כמדינה ריבונית. הם יקבלו וטו על המדיניות שלנו. את הנושא של אי ודאות רגולטורית לוקח על עצמו כל גוף עסקי בכל מדינה ואין אפשרות למנוע את הדברים האלה. זה מוסכמות יסוד של הדמוקרטיה – בוחרים ממשלה חדשה ומשנים חוקים. מישהו שמע ציוץ מנובל אנרג'י ודלק כששינוי המדיניות הרגולטורית הביא להקלה בחוקי המס לטובתם בעשרות מיליוני דולרים? אין הצדקה לפתח את מאגר לוויתן בגלל שאין לאן לייצא את הגז ולדעתי לא יפתחו אותו מבחינה כלכלית אבל צריך לפתח אותו מבחינת אנרגיה.
סיניה נתניהו, המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה: בעבר היה המשרד חבר בוועדת צמח אבל בוועדה הזאת הוא רק קיבל את המתווה כמו כולם החודש. הייצוא ממאגר תמר לא יאפשר לספק את הביקושים למשק. החלטת הממשלה בוועדת צמח קבעה שיש לפעול להקמת צנרת הולכה מתמר לאשקלון לרבות מתקן לטיפול בגז טבעי עד 2016, וקבעו שמרי B ישמש כמתקן אחסון לגז ובמתווה הנוכחי זה בכלל לא מופיע. לא ברור שמטרת הריבון היא לפעול לאספקת הביקושים בארץ אלא לפעול להאצת הכלכלה וכו' ולכן צריך לבדוק מה הביקושים בארץ.
כבל: זה לא תקין שהמשרד להגנת הסביבה לא היה חבר בוועדה שחיברה את המתווה.
דרור שטרום: הדרמה כאן היא לא על כלכלה אלא על שקר. בשנות החמישים האבות המייסדים ראו שהולכת להיות כלכלה ריכוזית ובגלל זה הם קבעו את החוק על ההיגבלים העסקיים. נבחר מודל הגנה מיוחד שכמותו יש רק בארה"ב ובאנגליה. קיימים רק שני מודלים בעולם: המודל הראשון זה שכל משרד מגן על התחרות בתחום שלו, משרד האנרגיה מגן על התחרות באנרגיה. המודל השני זה המודל שיש בישראל- מודל שיפוטי, שכשחברות רוצות להקים מונופול יש רק מקום אחד שבו בוחנים את ההטענות שלהן: בית משפט. הסיבה לזה נעוצה בהרבה מאוד ניסיון מצטבר ממדינות שבו מודל ההגנה נשמר במשרדי הממשלה – משרדי הממשלה לעתים קרובות קרובים לאנשים שהם אמורים לבקר. אני לא נגד המתווה, אני נגד הצורה שבה מקבלים אותו באמירה שאין ברירה ולא הולכים לבית המשפט.
ג'ינה כהן, ששימשה כיועצת לחברות הגז וודסייד ו-BG: יש לי בעיה עם זה שהממשלה מתערבת בנושאים של הגז. יודעים איך נכנסים ולא יודעים איך יוצאים. יש כל כך הרבה בעיות במתווה שאני לא יודעת איך נצא מזה. למשל אם לוויתן עושה הסכמים של ייצוא 120 BCM אז לחברת החשמל יש זכות לצאת מהחוזה ולהוריד את הטייק אור פיי שלה ב-50%. אף אחד לא מבין מה המשמעות של הורדה כזאת. כנראה שהתכוונו ל-ACQ ולא לטייק אור פיי. אם באמת התכוונו לזה זה בעייתי מאוד.
ח"כ שרון גל: מתקיים כאן דיון פוליטי במסווה של דיון כלכלי. אי אפשר לגשר בין תפיסות העולם, שלי יחימוביץ' לעולם לא תסכים למתווה הזה עקב דעות שהיא מחזיקות בהן כבר מספר שנים. אם זה היה תלוי בה הייצוא העיקרי של המשק עדיין היה תפוזים. היו מי שהשקיעו ורצו להגשים את החלום הזה שיהיו לנו משאבים כאלה שהציבור יוכל להרוויח מהם. הרצון שלנו זה לעשות את זה תקין אבל כמה שיותר מהר. זה המתווה הכי טוב שאנחנו חושבים שאפשר להגיע אליו בנסיבות האלה. צריך להסתכל על המשק הישראלי ועל מה נכון לעשות במסגרת התנאים הנוכחיים המורכבים.
קונסטנטין בלוז, רשות הגז: אין מחיר גז עולמי. מחירי גז בארה"ב שכולם מצטטים הם לא מחירים לצרכנים, לא תעשיות ולא חברות חשמל יכולים לקבל מחירים כאלה. 3$ של מחיר הגז בארה"ב זה לא מחיר שנותן תשואה נכונה. יש בו אנשים שמרוויחים 500% ויש הרבה מאוד אנשים שיוצאים מהשוק. למעשה המחיר הזה שרוצים להצמיד אליו את עתיד האנרגיה של מדינת ישראל הוא מחיר לא נכון. הדבר הכי חשוב למדינה זה ביטחון אנרגטי ובגלל זה צריך פיתוח של מאגר לוויתן ומאגרים נוספים. אמורים לקדוח עוד שלושה בארות בתמר ולהוסיף צינור שלישי לאותה אסדה. יהיה שימוש גם בים תטיס אבל כמובן שזה לא נותן פיתרון למשק כמו כניסה של לוויתן ותנין-כריש. יש מקור אחד של תחרות וזה עודף היצע. פיקוח על מחירים לא נותן מחיר נמוך יותר אם יש צרכנים שמוכנים לקנות במחיר גבוה יותר כי אז צריך לשטר כל סעיף בהסכם.