יו"ר ועדת הכספים משה גפני קורא לממשלה לשקול מחדש את הפרטת תעש: "ניתן לצאת בהנפקת מיעוט ולהבטיח שליטה ישראלית בתעשייה הביטחונית"

ועדת הכספים אישרה הלוואה של 275 מיליון שקל לתעש

יו"ר ועדת הכספים משה גפני קורא לממשלה לשקול מחדש את הפרטת תעש: "ניתן לצאת בהנפקת מיעוט ולהבטיח שליטה ישראלית בתעשייה הביטחונית"

בתמונה הראשית: ועדת הכספים הראשונה לכנסת ה-20. מימין: יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, ח"כ צחי הנגבי, יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, ראש הממשלה ביבי נתניהו, שר האוצר משה כחלון. צילום: ועדת הכספים

ועדת הכספים אישרה אתמול בבוקר (ד') למדינה להעמיד הלוואה בסך 275 מיליון שקל לחברת תעש, הפעם דווקא להגנה על הדירקטורים של החברה למקרה שההפרטה לא תצא אל הפועל, או מסיבות שייגרמו לדירקטורים להיות חשופים לתביעות אישיות, מה שיעמיד את רכושם הפרטי בסכנה.

ועדת הכספים אישרה את ההלוואה בדרישה משר האוצר לבחון מחדש את ההפרטה מול האפשרות להנפיק מיעוט מניות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש משר האוצר "להמתין עם 'חדרי המידע' לרוכשים הפוטנציאליים עד למתן התשובה לוועדה". זאת מתוך ההנחה שלאחר העמדת 'חדרי המידע' תהליך ההפרטה יהיה כמעט בלתי הפיך. עוד דרשה הוועדה משר האוצר לבחון את האפשרות שאם החברה בכל-זאת תופרט, אזי שהיא תימכר ל'ידיים ישראליות', בשל האינטרסים הביטחוניים.

גפני: "ההפרטה איננה מחויבת המציאות ונראה שתעש מצליחה להתאושש וצוברת הזמנות. יש למנוע את ההפרטה ככל הניתן ולבחון חלופה של מכירת מניות מיעוט. מדובר בחברה שיש לנו בה אינטרסים ביטחוניים. יש לוודא כמו-כן שהעובדים לא ייפגעו".

משנה למנהל רשות החברות הממשלתיות, מאיר שמרה: "יש חשש שאם החברה לא תופרט בגלל עניינים שונים, הדירקטורים יהיו חשופים לתביעות אישיות ולכן יש לתת להם את הגיבוי של החברה. יש סיכויים רבים שההלוואה לא תתממש והכספים יוחזרו לתקציב המדינה".

שמרה הביע אי נוחות מהרוח החדשה בוועדת הכספים, שבה חברי קואליציה ואופוזיציה, לרבות ח"כים ממפלגת השלטון, מביעים התנגדות להפרטה: "תהליך ההפרטה יצא לדרך וצריך להסתיים לטובת החברה. אנחנו בהליך מכירה ולא רוצים להשחיר את פני החברה אבל גם לא להצהיר שהיא הפכה מאתמול להיום להצלחה מסחררת, כך שלא ניתן לבוא ולומר כעת שבגלל השיפור שחל בחברה אין עוד צורך בהפרטה. 80% מפעילות החברה איננה מסווגות וגם אין מניעה ממכירה לגורם זר".

בתגובה לח"כים אמר: "אין כאן בוננזה בצד המכירה ולא מוכרים את תעש עם נכסיי מקרקעין, אלא מושכים את כל המקרקעין ומעבירים למדינה. כרגע החברה בגירעון בהון החוזר שלה, המצב לא מזהיר. הרוכש יצטרך להקים את מפעלי תעש ברמת בקע. יש חשש לגבי המצב ש- 12 המתמודדים יחזרו בהם ואז אם תהיה תביעה כנגד נושאי משרה הם ייאלצו למכור את הבתים שלהם".

מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) קרא לעצור את ההפרטה. "ההכנסה הצפויה למדינה מהמכירה בקושי 2 מיליארד שקל. לתת לידיים פרטיות שלא יתחשבו באינטרסים הביטחוניים או מהאחריות לעובדים זו טעות קשה. לא רק שמתכוונים למכור בנזיד עדשים גם נותנים ליזם 1.5 מיליארד שקל להעברת המפעל, כלומר נחזיר לו את כסף ההשקעה. עלינו לדאוג לאינטרסים הביטחוניים והעסקיים וכן לעובדים. ההפרטה צריכה להיעצר. לא אאשר את השיפוי כל עוד לא יוותרו על ההפרטה, יש לקיים דיון בעניין כאן בוועדה לפני המהלך" אמר.

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "אני רוצה לחסוך למאיר שמרה השתתפות בוועדת חקירה אחרי המלחמה הבאה שבה תעש אחרי שהופרטה, לא תספק את צרכים הביטחוניים בייצור. זה עניין אסטרטגי לשמור את תעש בידי המדינה. הטענה שהחברה לא היתה יעילה ורק ההפרטה משנה את המצב אינה נכונה. אכן ייבשו את החברה ולא שחררו כסף לייצור. במגזר הפרטי כולם יעילים? נוחי דנקנר כזה יעיל, כשלא מחזיר כספים שהושקעו מהפנסיות של הציבור?".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "יש לעצור את ההפרטה, שכן ממילא כבר מבריאים את החברה ואם יש הבראה ויש הזמנות עסקיות והחברה מתפקדת היטב, אז יש לשמר אותה בידי המדינה, היא נכס אסטרטגי. מבריאים את החברה ואז מוציאים למכירה, זה חלם. אם כבר יש הזמנות ושיפור למה להפריט?".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "הייתי מעורבת בהפרטת אל-על, כולל בניסוח מניית הזהב ואח"כ בניסיון לפרש את מניית הזהב. זה מאוד מורכב בייחוד בחברות אסטרטגיות. לא מתנגדת לחלוטין להפרטה אך יש לעשות זאת בזהירות רבה. שום דבר כלכלי טוב לא יצא מהפרטת אל-על, המדינה לא קיבלה דבר. הרבה יותר נכון לבחון הנפקת מניות של החברה, מניות מיעוט".

ח"כ נורית קורן (הליכוד): "לפני הפרטה, יש לבחון מה ייעשה עם האדמות שייפונו. אין כאן את הידע איך לטהר את הקרקעות. בארה"ב זה לקח שנים וכאן היזמים כבר ממתינים לשיווק מיידי ואגרסיבי. אם ישאירו את זה בידיהם זה לא יקרה ומיליון איש יסבלו ממחלות קשות".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "לפני שנה קיבלנו מתווה מוסכם להפרטה. ואז הוחלט להיכנס לתהליך לקבלת הצעות לרכישת החברה. ואחת השאלות, מי יכול להיות הבעלים של תעש. יש בחברה חלקים פנטסטיים שלא קיבלו אישורים להמשך פיתוח כי הכל היה ב- Hold ועכשיו אם נעצור שוב, נפגע בחברה. יש לקיים דיון מקיף ולהכריע לכאן או לכאן אבל להתקדם".

יו"ר דירקטוריון תעש, אודי אדם: "פועלים בשנתיים האחרונות תחת החלטת ממשלה והחלטת ועדת כספים, כולל צו האינטרסים החיוניים להבטחת האינטרסים של המדינה. אפשר לעצור הכל אבל צריך לשקול טוב טוב. בעיניים מפוקחות לא נכון לעצור את ההפרטה".

מנכ"ל תעש, אבי פלדר: "אנחנו בדיוק בנקודה שהצבנו כיעדים ויש הזמנות חתומות בכ-8 מיליארד שקל. סל המוצרים מעולה והוכיח עצמו בצוק איתן".

יו"ר ועד העובדים, איציק יהודה: "הסכמנו להפרטה מתוך אילוץ, אחרי שכל חודש נלחמתי כאן על הלוואות למשכורות לעובדים. משרד הביטחון לא סיפק הזמנות והמדינה לא סיפקה ערבויות כדי לקבל הזמנות מחו"ל. כיום יש הזמנות של 8 מיליארד שקל, 1,200 עובדים מפוטרים וכוח הנדסי חדש. ניתן לבצע הנפקה. ניתן לדחות את ההפרטה ואם יהיה צורך אז כן. אולי דווקא נפרח?!!! מציע לא למכור לגורם זר אלא לגורם ישראלי שישמור על הנכס הישראלי הזה לדורות הבאים. בצוק איתן אנשים בפנסיה התגייסו כדי לעמוד בהזמנות הבהולות של הצבא".

עמדת מיעוט השמיע ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "לא היה שינוי מהותי במצב החברה מרגע ההחלטה על ההפרטה ויש כאן עניין של רציפות שלטונית. אפשר לקיים דיון נוסף בעניין, אבל בינתיים יש לאשר את מתן השיפוי". לבקשת יו"ר הוועדה גפני, השיג ח"כ פולקמן, את הסכמת שר האוצר להמתין עם 'חדרי המידע' עד למסירת הודעה לוועדת הכספים בשאלה אם הולכים על ההפרטה אם לאו.

גפני: "הוועדה מבקשת מהממשלה להמתין עם חדרי המידע. עמדת רוב החברים נגד ההפרטה. אם יוצאים עם חדרי המידע התהליך יהיה כמעט בלתי הפיך. ההצבעה בכפוף להתחייבות שר האוצר לחזור עם תשובה לוועדה. אפשר גם להחליט שלא מוכרים לגוף זר".