תוכנית סביבתית חדשה של משרד הכלכלה בשיתוף עם האו"ם מנסה לטפל במתודולוגיה העוסקת במעבר לטכנולוגיה ידידותית לסביבה תוך הטמעת כלים חיוניים בתעשייה האזורית כגון: ניהול משאבים יעיל וייצור נקי, מערכות ניהול סביבתית וחשבונאות זרימת חומר מול עלות

ישראל תשתף פעולה עם האו"ם בפרויקט לעידוד המעבר לתעשייה הירוקה

תוכנית סביבתית חדשה של משרד הכלכלה בשיתוף עם האו"ם מנסה לטפל במתודולוגיה העוסקת במעבר לטכנולוגיה ידידותית לסביבה תוך הטמעת כלים חיוניים בתעשייה האזורית כגון: ניהול משאבים יעיל וייצור נקי, מערכות ניהול סביבתית וחשבונאות זרימת חומר מול עלות

בשנים האחרונות סוגרת ישראל את הפער מול המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע להגנה סביבתית, באמצעות חקיקת שורה של חוקים סביבתיים שקודמו ברובם על ידי המשרד להגנת הסביבה. כך למשל נחקקו: החוק לסילוק ולמחזור צמיגים, חוק אוויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק וחוק מרשם פליטות והעברות לסביבה. בתוך כך, השקיעה ישראל משאבים ניכרים לטיפול בנושאים הסביבתיים.

משרדי הכלכלה והגנת הסביבה פיתחו כלי סיוע סביבתיים לתעשייה ורתמו לטובת הנושא יחידות ממשלה שונות ומגוונות, הכוללות בין השאר את: מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, מרכז השקעות במשרד הכלכלה, מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה, המדען הראשי במשרד הכלכלה.

כלים אלו נועדו ראשית לתמוך ולקדם את האג'נדה והראייה הסביבתית בתעשייה ובנוסף לסייע לתעשייה להתמודד עם הרגולציות הסביבתיות וכן לספק יעוץ להתייעלות בנושאי הסביבה והתייעלות אנרגטית, מענקים לצמצום פליטות גזי חממה, מענקים לחיבור לרשת הגז הטבעי, הקצאת קרקע למתקני חלוץ להדגמת טכנולוגיות חדשות, הקמת מרכזים טכנולוגיים – מאגדים – מים וסביבה ועידוד טכנולוגיות ישראליות חדשניות לצמצום פליטות.

חלק מהכלים שפותחו נחלו הצלחה כדוגמת המסלול של מענקים לצמצום פליטות גזי חממה, בו חולקו עד כה כיותר מ-100 מענקים בסכום כולל של 150 מיליון שקלים לארגונים וחברות ממגוון רחב של תחומים. שינוי התפיסה, הרגולציה הסביבתית ומערכת התמריצים הובילו לגל של השקעות בקרב התעשייה בנושאי סביבה.

הוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל הסתכמו בשנת 2012 בכ-3.1 מיליארד שקלים. בשנים 2012-2008 עלו ההוצאות לשמירה על הסביבה ביותר מ-20% – רוב ההוצאות לשמירה על הסביבה התרכזו בתחום ההגנה על איכות האוויר והאקלים (47%) והטיפול בשפכים (25%). השקעות עבור פעולות של פתרון קצה (טיפול בזיהום לאחר שנוצר) היוו ב-2012 כ-87% מסך ההשקעות בסביבה, ורק 13% הושקעו בפעולות של טכנולוגיה נקייה.

במדינות האיחוד האירופי ממוצע ההוצאות לשמירה על הסביבה בתעשייה (כולל ענף גז ואספקת מים) בשנת 2010 היה כ-0.4% מהתמ"ג, הנתון בישראל כ-0.31% דומה לזה שבקפריסין, בליטא ובאוסטרייה ונמוך ממדינות כמו גרמניה ורומניה.

תכנית Switch-Med הוקמה על ידי האיחוד האירופי במטרה לתמוך באמנת ברצלונה ובהחלטות ריו+20 העוסקות במעבר לצריכה וייצור ברי קיימא כחלק משמירה על הסביבה הימית ובכלל במדינות דרום הים התיכון, המאופיין באתגרים סביבתיים ייחודיים. במסגרת התכנית, אליה חברו 21 מדינות מהאזור הים התיכון, נולד פרויקט Med Test – המתרכז בהטמעת מתודולוגיית שמירה על סביבה מאוזנת, במטרה לשפר את התחרותיות והביצועים הסביבתיים-כלכליים של המגזר התעשייתי ובכך להגן על משאבי הסביבה בד בבד עם פיתוח כלכלי.

המתודולוגיה עוסקת במעבר לטכנולוגיה ידידותית לסביבה תוך הטמעת כלים חיוניים בתעשייה האזורית כגון: ניהול משאבים יעיל וייצור נקי, מערכות ניהול סביבתית וחשבונאות זרימת חומר מול עלות.

פרויקט Med Test Israel יצא לדרך בינואר 2015 כחלק מהפרויקט הבינלאומי – סובב אגן הים התיכון – בהובלת משרדי הכלכלה והגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים ונציבות האיחוד האירופי בישראל. בפרויקט יזכו לקחת חלק 7-8 מפעלי תעשייה ישראלים, שיקבלו מימון מלא, ייעוץ, הכשרה וליווי טכני וארגוני, על ידי צוות מהנדסים ואנשי מקצוע (כ-30 ימי מהנדס, אומדן שווי ההטבה 120,000 שקלים). במסגרת התכנית, ניתנת עדיפות למפעלי תעשייה השייכים לענף המזון, המתכת, הפלסטיק, הנייר והכימיה.

במשרד הכלכלה מציינים כי במסגרת תהליך ההצטרפות ל-OECD לקחה על עצמה ישראל מספר התחייבויות סביבתיות, הכוללות: התחשבות בשיקולים סביבתיים בעת תכנון ובמהלך תהליך קבלת ההחלטות, הקמת מנגנון לרישוי כימיקלים תעשייתיים, שיפור אמצעי הרישוי והפיקוח על מפעלים ומקורות זיהום באמצעות בקרה ומניעת זיהומים (וחוק רישוי ירוק לפי עקרונות IPPC), הקמת מרשם פליטות לסביבה – מפל"ס (PRTR), הרחבת שימוש במכשירים כלכליים עבור ניהול של מגוון ביולוגי, קידום ניהול סביבתי תקין של מתקני פסולת, הפיכת מידע בנושאים סביבתיים לנגיש יותר עבור הציבור והכרזה על מחויבות להפחתת פליטות גזי חממה.

המפעלים המשתתפים ייהנו מהגברת תחרותיות בשוק המקומי והגלובאלי, סיוע בעמידה ברגולציה בתחום איכות הסביבה בארץ, הגדלת התפוקה, הקטנת עלויות תפעול וייעול השקעות בטכנולוגיה, הפחתת סיכונים סביבתיים תוך מזער עלויות סביבתיות, וטביעת רגל פחמנית, עמידה בתקנים סביבתיים בינלאומיים כמו גם מוכנות לקבלת הסמכת ISO14001 המאפשרת גישה לשווקים חדשים, אימוץ אסטרטגיית יעילות משאבים המסייעת למתן את ההשפעות של תנודתיות מחירי חומרי הגלם בשרשרת האספקה, היכרות עם שיטות עבודה חדשות וטכנולוגיה נקיה, ובכלל זה גישה למענקים ותוכניות מימון.

צוות היועצים שצפוי לבחור את התעשיות הישראליות שתשתתפנה בתכנית, כולל נציגים ממשרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים, האיחוד האירופי וארגון האומות המאוחדות. בין השאר, יועדפו תעשיות בעלות פוטנציאל להתייעלות בניהול וצריכת משאבים, תעשיות בעלות יכולת ונכונות ליישום ההמלצות, תעשיות בעלות מחויבות אמתית מצד ההנהלה והבעלים לנושא הסביבתי, תעשיות קטנות –בינוניות, תעשייה בפריפריה ובמגזר הערבי וכן עדיפות לפרויקטים ברי שכפול בתעשיות דומות.

דורון אברהמי, מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא: "פיתוח בלתי מבוקר של תעשייה עלול לפגוע במשאבי הסביבה (קרקע, מים, אוויר) ולגרום להרעה באיכות החיים. שינוי האקלים בעולם הדגיש את חשיבות הנושא ותיקף את העובדה שיש לאמץ עקרונות של פיתוח בר קיימא העונים על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם. בישראל כמו בעולם כולו, יש שינוי בתפיסה הסביבה על ידי התעשייה והממשלה ובחשיבות ההשקעה ביצירת תעשייה בר קיימא שמתחשבת בסביבה ושותפה בה. השאיפה לצמיחה כלכלית מתמדת יוצרת אתגר אל מול מגבלות יכולת הנשיאה של הסביבה. כיום, ברור שאין מקום לקיום תעשייה מזהמת ללא התחשבות בסביבה ובגורמים האחרים הקיימים בה. ההגנה על הסביבה הינה יסוד חשוב לפעילות הממשלה בישראל בעשרות השנים האחרונות והנושא קיבל משנה מרץ עם צירופה של ישראל לארגון ה-OECD ב-2010" .

חגית אלפנדרי, מנהלת הפרויקט בארץ: "זוהי הזדמנות פז לתעשייה הישראלית להציב את עצמה בקו אחד עם תעשיות מתקדמות בעולם הן מבחינת ביצועים סביבתיים והן כלכליים. עד היום בעיקר התעשיות הגדולות בארץ נהנו מנהלות את ההשפעות הסביבתיות שלהן שדבר אשר מוביל אותן לייצור יעיל וחסכוני יותר. הפרויקט בא לסייע גם לתעשיות הבינוניות והקטנות להכניס שיקולים אלו לתוך מערכת קבלת ההחלטות בתהליך הייצור".