כך אמר ערן קופל ביום עיון בנושא 'שילוב מונה נטו בתעשייה' שערכה התאחדות התעשיינים. עוד נאמו בכינוס: איתן פרנס מאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ד"ר שי דנציגר ועודד אגמון מרשות החשמל, שאמר: "היום אנרגיה סולארית מספקת 1.5% מהחשמל במשק וזה עולה לנו 800 מיליון שקלים בשנה"

"כשמפעל משקיע באנרגיה סולארית זאת השקעה דפנסיבית שתשתלם לו"

כך אמר ערן קופל ביום עיון בנושא 'שילוב מונה נטו בתעשייה' שערכה התאחדות התעשיינים. עוד נאמו בכינוס: איתן פרנס מאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ד"ר שי דנציגר ועודד אגמון מרשות החשמל, שאמר: "היום אנרגיה סולארית מספקת 1.5% מהחשמל במשק וזה עולה לנו 800 מיליון שקלים בשנה"

תמונה ראשית: עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל. יום עיון סולארי בהתאחדות התעשיינים. צילום: אדיר פטל

יום העיון של התאחדות התעשיינים בנושא 'שילוב מונה נטו בתעשייה' התרחש היום בבניין התאחדות התעשיינים בתל אביב, בנוכחות מרשימה של כ-100 צופים ומשתתפים. במסגרת יום העיון דיברו הנואמים על שילוב מונה נטו בתעשייה הישראלית, אך סטו באופן טבעי לדיבור על מצב האנרגיה הסולארית בארץ בכלל.

ערן קופל, נציג חברת הפאנלים הסולאריים הסינית האנווה סולאר הציג ביום העיון מודל טכנו כלכלי למערכות סולאריות, כאשר הדגש היה להראות לתעשיינים עד כמה הקמה של מערכת של במונה נטו כלכלית עבורם. מעבר לפירוט של המודל, קופל ניתח את המשמעות של התשואה עבור הצרכנים.

"בעצם ההשקעה במערכת סולארית היא השקעה דפנסיבית, היא מאפשרת לצרכן להוריד את בסיס ההוצאות שלו", אמר קופל והסביר: "תעשיינים בדרך כלל מסתכלים על השקעות אופנסיביות  – השקעה בציוד של הרחבת המפעל היא השקעה אופנסיבית שאמנם מאפשרת למפעל להגדיל את המכירות אבל היא גם מגדילה את הסיכון שלו כי יכול להיות שהמכירות לא יתממשו. השקעה דפנסיבית היא נכונה יותר כי כשאתה מוריד את בסיס ההוצאות גם אם תמכור וגם אם לא אתה בטוח שתשפר את הרווחיות. זה הסתכלות חשובה במשקפיים של תעשיינים שרוצים להקטין את הסיכון שלהם. תחת הגישה הזאת, התשואות שמערכות סולאריות במונה נטו מאפשרות הן מצוינות".

אחרי קופל עלה לנאום עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל: "המטרה שלנו ברשות היא להביא למצב שהרזרבה של ייצור החשמל הולכת ומשתפרת, לא רוצים להגיע למצב של 2011-2012, כשהרזרבה נשקה לאחוז עד שני אחוז, זה לא מצב בריא. הבעיה היא שהסיפור של רזרבה במדינת ישראל יעלה לכולם יותר כסף, ברגע שיהיה עוד אחוז אחד של רזרבה זה יביא עלות של כ-0.8% בתעריף החשמל, לכן צריך לתכנן מראש ולא לעבור יותר מדי את יעד הרזרבה שלנו כי זה יעלה לכולנו הרבה".

אגמון תיאר את הבעייתיות של ישראל בתחום המתחדשות: "למדינות אחרות יותר קל כי יש להם אנרגיה מתחדשת יותר זולה – ההידרו, שעולה להם כ-2 אגורות – בעוד האנרגיה הסולארית עולה לנו כ-40 אגורות. וצריך לציין גם שההידרו היא אינטרמידית, כלומר היא לא נכנסת ויוצאת מהרשת כמו האנרגיה הסולארית שמפסיקה כשיש ענן. יש תועלות באנרגיות המתחדשות אבל יכול להיות שזה לא משהו שקשור למשק החשמל בלבד, צריך להקים צוות יותר גדול שידון בכך. התעשייה מחזיקה את החבל משני הקצוות, מצד אחד היא רוצה מחיר חשמל נמוך ומצד שני היא רוצה חשמל ירוק".

למרות זאת, אגמון נתן תקווה לאנרגיה המתחדשת בארץ: "יש כיום צוות בין-משרדי שהתפקיד שלו זה להבין מהו היעד שאנחנו צריכים לכוון אליו לקראת הוועידה בפריז בה ישראל תצטרך להצהיר על המטרות הרשמיות שלה ונדע מה היעד ארוך הטווח. מאמין שנעבור את היעד הנוכחי של 10% כשאנרגיות חדשות יהיו יותר משתלמות ונדע שאפשר לשלב אותן עוד ברשת. כיום יש כ-1.5% של אנרגיה מתחדשת ברמה השנתית ואנחנו משלמים עליהם כמעט 800 מיליון שקלים בשנה. זו פרופורציה גבוהה מדי".

אגמון המשיך: "אנחנו ברשות החשמל אוהבים את ההסדר של מונה נטו, זה מה שאנחנו רוצים לקדם. לא לחינם קידמנו כל מיני מנגנונים כדי לאפשר לזה לקום, למשל- בתחילת הדרך לא היה מחיר רצפה למונה נטו, ראינו שזה לא מתרומם כי מה לעשות שרשות החשמל עושה הסדרים שהם הסדרות חשמל אבל היא לא מסתכלת על משק החשמל אלא מסתכלת על הבנקים – האם הבנקים מוכנים לממן, האם לא יהיה להם סיכון מוגזם. ראינו עוד חסם שמתאים למונה נטו – תעו"ז, היזמים אמרו שאם נוריד את התעו"ז ונעביר את זה לצרכנים בצריכה פרטית זה יאפשר ליותר פרויקטים של מונה נטו לקום".

עוד דיבר ביום העיון גם ד"ר שי דנציגר, יועץ לגופי מימון שערך לקהל היכרות עם הבעיות שנתקלים בהן פרויקטים סולאריים שמנסים לחסוך בעלויות, "הקבלן ינסה לשכנע אתכם לשים חומרים יותר זולים וזה מפתה, אך כשיהיו תקלות ו-PID אתם תיתקעו עם הבעיות האלה. ראינו פרויקטים גדולים שנתקעים בחוסר אונים" אמר דנציגר.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "התעשייה אחראית לשלושים אחוז מצריכת החשמל במשק. עולם האנרגיה משתנה וכיום יש פתרונות וחלופות לייצור הקונבנציונאלי ששוות הרבה כסף למפעלים. גם נושא הכלכלה הירוקה תופס תאוצה וצפוי כי בטווח של מספר שנים תעשייה שלא תתקדם לאנרגיה ירוקה תשלם מחירים כלכליים. מדובר בתחום שתמיד יש בו מכסות ייצור מסיבות כלכליות וגם טכנולוגיות ולכן יש כאן תחרות מי נכנס לתחום ומי לא וצריך לקבל החלטות ולהיכנס לתחום".

[wysija_form id="4"]