הביקור התקיים במסגרת שיתוף הפעולה בין תאגיד מי-רעננה ותאגיד ורצה, ובמסגרתו הוצגו בפני האורחים שיטות העבודה, פיתוחים טכנולוגיים וכן פרויקטים נוספים בהם עוסק כיום התאגיד

שיתוף הפעולה הישראלי-בולגרי בנושא המים נמשך: משלחת הגיעה לביקור בתאגיד מי-רעננה

הביקור התקיים במסגרת שיתוף הפעולה בין תאגיד מי-רעננה ותאגיד ורצה, ובמסגרתו הוצגו בפני האורחים שיטות העבודה, פיתוחים טכנולוגיים וכן פרויקטים נוספים בהם עוסק כיום התאגיד

נציגי העיר ורצה בביקור בתאגיד מי רעננה. קרדיט: גלעד ארצי

השבוע (א') ביקרה בתאגיד מי רעננה משלחת מתאגיד המים של העיר ורצה בבולגריה. הביקור נערך במסגרת הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין שני התאגידים בשנת 2013, במעמד שגריר בולגריה בישראל. הביקור כלל החלפת ידע מקצועי בתחומי התשתיות, טיפול בשפכים, נהלי עבודה ופתרונות טכנולוגיים שונים. במסגרת הביקור הוצגה בפני המשלחת מערכת לקריאה מרחוק של מדי מים, דבר שלדברי המשלחת יסייע להם בהיבט הטכנולוגי.

תאגיד ורצה מספק מים לכ-170,000 איש, אך שטחו גדול כמעט פי עשרה משטח הסמכות של תאגיד מי- רעננה, דבר היוצר אתגרים רבים בתחום התשתית ואספקת המים. במסגרת הביקור, ערכו חברי המשלחת סיור במתקני השאיבה של התאגיד ובמט"ש, שם קיבלו סקירה על העבודות המתבצעות במקום וכן על פיתוחים שונים שמיושמים לאור הניסיון שנצבר במהלך השנים.

לאחר מכן נפגשו האורחים עם יו"ר דירקטוריון מי-רעננה, אריה מאור, מנכ"ל התאגיד, בעז פרידמן, סמנכ"ל הנדסה בתאגיד, רוסקה ניקולייב, מנהל המט"ש, איתי דולינסקי, חברי דירקטוריון ואורחים נוספים. אריה מאור, יו"ר דירקטוריון מי רעננה, בירך את המבקרים ואמר כי כבר כעת רואים את פירות שיתוף הפעולה בין התאגידים.

מילן גריגורוב, המהנדס הראשי של תאגיד ורצה, אמר כי אומנם מקורות המים בורצה שונים, אך אין ספק שהאתגרים ההנדסיים זהים. הוא ציין את ההתקדמות הטכנולוגית של מי רעננה ואמר שהוא מקווה שכבר בשנים הקרובות הם יגיעו להישגים דומים.

עבודות מקיפות במט"ש

אחד המוקדים בביקור הבולגרים היה סיור בעבודות במתחם לטיהור שפכים (המט"ש), שעוסקות בביטול בריכת ויסות השפכים הקיימת, והקמה של מערך איגום מסודר כתחליף לה. מדובר באבן דרך מרכזית בפרויקט שדרוג והרחבת המט"ש, בעלות כוללת של כ-50 מיליון שקלים. בעז פרידמן, מנכ"ל מי רעננה: "מדובר בפרויקט הגדול ביותר של התאגיד, פרויקט זה, יחד עם פרויקטים נוספים, יסייעו לנו לתת את השירות הטוב ביותר לתושבי רעננה".

המטרה המרכזית של המהלך היא להתמודד עם הגידול העתידי באוכלוסייה, ולהכין את המט"ש לכמות האוכלוסייה שתהיה ברעננה בשנת 2030, על פי הצפי העירוני. מטרה מרכזית נוספת היא התמודדות עם מפגעי הריח שהיו בשנים האחרונות, בייחוד בתקופת הקיץ.

הבריכה מרכזת אליה את השפכים בעיר, כך שמטבע הדברים היא מהווה פוטנציאל למפגע ריח. במסגרת העבודות תנוקז הבריכה ותנוקה מהבוצה שהצטברה בה במשך שנים רבות. מדובר במהלך שעלותו מוערכת במיליוני שקלים, והוא מתרחש במסגרת הפרויקט המקיף של שדרוג והרחבת המט"ש כולו.

הפרויקט לטיפול במפגעי הריח החל לפני כשנתיים, לאחר שהתלונות על מפגעי הריח התרבו. בבחינה מקיפה שערך תאגיד מי רעננה, מופו כל התלונות על מפגעי ריח שהיו במהלך השנים, כולל מיקום המפגע ומשכו. מהנתונים שנותחו עלה כי ישנם שני מקורות פוטנציאלים מרכזיים למפגעים: צנרת הביוב בעיר, בה נוצרו תרכובות שיצרו מפגע ריח, ובריכת הלגונה במט"ש. לאור הנתונים החלו בתאגיד ביישום תוכנית וניטור ניטור ושטיפה של צנרת הביוב באופן שוטף במהלך כל השנה. מדובר במהלך שהוביל לירידה דרסטית בכמות התלונות. בנוסף, הוחל בתכנון מהלך לשדרוג מערך קליטת השפכים במט"ש. במסגרת המהלך, המתבצע במקביל לשדרוג והרחבת המט"ש, יוקמו מתקנים הנדסיים לאיגום מוסדר של מערך השפכים, ובהם התקנת מערכת דיפיוזרים קבועה למניעת מפגעי ריח וכן יותקן ציוד מתקדם לנטרול ולניטור מפגעי ריח במט"ש.

תאגיד מי רעננה השקיע כ- 12.6 מיליון שקלים בשיקום, שדרוג ופיתוח תשתיות ומתקני מים וביוב בשנת 2014, וכ- 8 מיליון שקלים, בשדרוג ופיתוח המט"ש. בשנת 2015 מתכנן התאגיד להשקיע כ- 20.5 מיליון שקלים בשיקום, שדרוג ופיתוח תשתיות ומתקני מים וביוב, וכ-29.5 מיליון שקלים בשדרוג ופיתוח המט"ש.

בעז פרידמן, מנכ"ל תאגיד מי רעננה: "מדובר בפרויקט הגדול ביותר של התאגיד. השנה התמלאו התנאים לשיפוץ הבריכה המרכזית ולהסדרת מערכת לאיגום שפכים, ולכן התחלנו כבר בתחילת השנה בפעילויות ההכנה יחד עם הרחבת המט"ש. ניקוי הלגונה והטיפול בה הוא יעד שקבענו לעצמנו וזאת גם במסגרת שיפור השירות, יחד עם בניית תא המגע, ופרויקטים נוספים, שיסייעו לנו לתת את השירות הטוב ביותר לתושבי רעננה".

[wysija_form id="4"]