מחקרים מראים שתעשיית הנפט והגז גורמת לעלייה במספר רעידות האדמה בארצות הברית. האם קידוחים להפקת אנרגיה בישראל, על קו השבר הסורי-אפריקאי, עלולים להפוך גם את ישראל למוקד מסוכן של פעילות סיסמית? טור דעה של ד"ר דניאל מדר

נפאל – אוקלהומה – רמת הגולן?

מחקרים מראים שתעשיית הנפט והגז גורמת לעלייה במספר רעידות האדמה בארצות הברית. האם קידוחים להפקת אנרגיה בישראל, על קו השבר הסורי-אפריקאי, עלולים להפוך גם את ישראל למוקד מסוכן של פעילות סיסמית?

בתמונה הראשית: הפגנה נגד חלחול חומרים רעילים למאגרי המים בקידוחי פראקינג

טור דעה של ד"ר דניאל מדר

לפני כשבוע התרחשה רעידת אדמה חזקה מאוד בנפאל, היא גרמה למותם של אלפי אנשים ולנזק רב במדינה ובכל האזור. במקרה זה אמנם מדובר ברעידת אדמה טבעית, שמקורה בתנועה טקטונית של קרום כדור הארץ, אולם ידוע שפעולות כריה, הפקת אנרגיה גיאותרמית ושלל פעילות תת-קרקעיות גורמות לרעידות אדמה במקומות שונים בעולם. עד כה היה מדובר ברעידות חלשות יחסית, אבל בעשור האחרון עלו בצורה דרמטית מספרן ועצמתן של רעידות אדמה שמקורן בפעילות אנושית – בעיקר בשל פעילות הקשורה בתעשיית הנפט והגז.

מחקר עבר קבע כי פעולות של סדיקה הידראולית (Fracking) באוהיו שבארה"ב הביאו להפעלת שבר גיאולוגי, מה שגרם לרעידת אדמה בעצמה של 3 בסולם ריכטר. מחקרים נוספים מראים כי מדינת אוקלהומה שבארה"ב, שעד לפני עשר שנים כמעט ולא חוותה פעילות סיסמית, נהפכה מאז לנקודה חמה (Hotspot) מבחינת פעילות סיסמית. ב-2004 בקושי היו רעידות אדמה באזור, וכיום יש שם 600 (!) רעידות אדמה בשנה. מספר זה גבוה יותר מאשר בקליפורניה, שנחשבת לאחד האזורים עם הפעילות הסיסמית העשירה שיותר בארה"ב.

ב-2014 התרחשו באוקלהומה 15 רעידות אדמה בעוצמה של לפחות 4 בסולם ריכטר. בנוסף על כך, ב-2011 התרחשה שם רעידת אדמה בעוצמה של 5.6 בסולם ריכטר. רעידת אדמה בעוצמה כזו בדרך כלל אינה קטלנית, אבל גורמת לרוב לפצועים, לנזקים לרכוש ולתשתיות, ועלולה לגרום גם להתמוטטות מבנים ישנים שאינם עמידים בפני רעשי אדמה. על פי המומחים, יש סבירות של 30% שרעידת אדמה נוספת בעצמה זו תתרחש בשנה הקרובה.

גל של תביעות

מחקרים מצאו שיש קורלציה בין תדירות והופעת המקרים לבין הזרקת שפכי תעשיית הנפט והגז אל שכבות סלע תת-קרקעיות בקידוחי הפראקינג. בקידוח עצמו, נפט וגז המעורבבים עם מים מלוחים נשאבים מהקרקע אל פני השטח, שם הנפט והגז מופרדים ממי המלח. מי המלח, שהופכים עתה לשפכים, מוזרקים אל שכבות סלע סופג בעומק האדמה. כאשר סלע זה סופג את המים, הדבר יוצר לחץ על סלעי התשתית (יסוד) שבהם מצויים השברים הגיאולוגיים, ומעורר רעידות אדמה. מחקר חדש אחר מצא קשר בין פעילות תעשיית הנפט והגז אל רעידות אדמה בטקסס, ארה"ב.

לאחרונה התעורר גל תביעות נגד חברות האנרגיה בשל נזקים למבנים ולתשתיות במדינה. באזור אוקלהומה יש מאגרי נפט גדולים שאינם עמידים בפני רעידות אדמה, זאת משום שלא היו רעידות אדמה באזור כאשר תכננו ובנו אותם.

ומה עושים האמריקאים כדי להתמודד עם התופעה? בינתיים הם מגבילים את כמות השפכים המאושרת להזרקה אל סלעים תת קרקעיים ומאשרים הזרקה באתרים המרוחקים משברים גיאולוגיים, או הרחק מסלעי התשתית.

חוקרים מסוימים מתכננים לבצע ניסוי החדרת מים לשכבות עמוקות כדי ליזום רעידת אדמה ולהוכיח שאכן פעילות האדם היא שגורמת להופעת רעידות אדמה מסוג זה. החוקרים מתכננים לבצע את הניסוי באזור נטול רעידות אדמה ודל באוכלוסייה, זאת כדי לוודא שהרעידה שתיווצר (אם תיווצר) אכן התרחשה בגלל הניסוי וכדי שלא תגבה חיי אדם. מחקר דומה בוצע בשנות ה- 1970 בקולורדו, ארה"ב, והראה את הקשר שבין הזרקת מים כזו לרעידות אדמה מעשה ידי אדם.

קידוח על השבר

ומה המצב אצלנו בישראל? אם אכן יקום ברמת הגולן מיזם הנפט השאפתני של חברת אפק, שכבר החלה לבצע קידוחי ניסיון בחודשים האחרונים, ייתכן שהחברה תבקש להזריק את שפכיה אל סלעים סופגים בעומק הקרקע. הטיעון המנצח שלהם יהיה ללא ספק: "ככה עושים בארה"ב". חשוב להבין שלא מדובר בכמות זעומה של שפכים. על כל חבית נפט שצפויה להיות מופקת יתקבלו שבע חביות שפכים. על פי התחזית האופטימית של חברת אפק היא תוכל להפיק מיליארדי חביות נפט – כלומר, מדובר בעשרות מיליארדי חביות של שפכים.

האם ישראל צריכה להסתכן בהחדרה של טריליוני ליטרים של שפכים אל הקרקע, באזור השבר הסורי אפריקאי, שידוע לשמצה בפעילותו הסיסמית? אם באוקלהומה, שכאמור היתה שקטה לחלוטין מבחינה סיסמית עד לפני 10 שנים, יש כיום רעידות אדמה מורגשות כמעט כל יום – איך תשפיע הזרקת השפכים על אזורנו המועד לפורענות?

*הכותב היה יועץ מדעי למדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, כחלק מתכנית ממשק, שמשלבת מדענים במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים נוספים, וכיום משמש כיועץ מדעי עצמאי.

*הכתבה פורסמה לראשונה באתר זווית.

[wysija_form id="4"]