בעיית ה-PID, דגרגציה של תפוקת הפאנלים, יכולה להביא לאיבוד של עד 30% מתפוקת מתקן סולארי, והיא מתרחשת כאשר פאנלים בצד המינוס של הסטרינג עשויים לאבד חלק מיכולת ייצור החשמל שלהם במהלך הזמן למעשה, הבעיה גורמת לפאנל לתפקד בחלקו כקבל, במקום כמתקן שמייצר ושולח זרם חשמלי. הגענו לסקר כנס של חברת PI Berlin בנושא

כנס בנושא בעיות איכות פאנלים סולאריים: ישראל מושלמת להיווצרות מחלת ה-PID

בעיית ה-PID, דגרגציה של תפוקת הפאנלים, יכולה להביא לאיבוד של עד 30% מתפוקת מתקן סולארי, והיא מתרחשת כאשר פאנלים בצד המינוס של הסטרינג עשויים לאבד חלק מיכולת ייצור החשמל שלהם במהלך הזמן למעשה, הבעיה גורמת לפאנל לתפקד בחלקו כקבל, במקום כמתקן שמייצר ושולח זרם חשמלי. הגענו לסקר כנס של חברת PI Berlin בנושא

התופעה של PID נגרמת כתוצאה מהגדלת הפרש הפוטנציאלים בין הפאנל להארקה בצד המינוס, ורוב המערכות הפוטו-וולטאיות חשופות אליה. תופעה זו נגרמת כתוצאה מהגדלת הפרש הפוטנציאלים בין הפאנל להארקה בצד המינוס. הבעיה מואצת על ידי הנושאים הבאים: מתח – ככל שהמתח שלילי יותר, כך הירידה גדולה יותר. טמפרטורה – כשהטמפרטורה גבוהה גם ה-PID גבוה. לחות – כשהלחות גבוהה, כך גם ה-PID. אם התופעה מוזנחת ולא מטפלים בה בזמן, הדבר יכול להביא לירידה בתפוקת החשמל של עד ל-30%.

הגענו לכנס שנערך אתמול (ג') בנושא על ידי חברת PI Berlin, שעושה בדיקה לזיהוי של PID לפאנלים סולאריים, הכנס נערך לחוג מצומצם של גורמים מענף האנרגיה הסולארית בישראל כולל יזמי פרויקטים סולאריים, קבלני הקמה, בנקאי השקעות בפרויקטים הסולאריים וגופי ייעוץ, ושאלנו את בכירי החברה שהגיעו מגרמניה להרצות בכנס בנוגע ל-PID והשפעותיו.

פול גרונאו, מייסד חברת PI Berlin וחבר בדירקטוריון: בעקבות הירידה במחיר בשנים האחרונות פאנלים פוטו-וולטאיים הם אומנם זולים, אבל כשמקימים פרויקט שהוא בסדר גודל של שדה גדול – אנחנו צריכים לקבל בנוסף למחיר גם אורך חיים טוב, ויש פאנלים רעים מאוד בתחום. החברה שלנו בעצם בודקת את הפאנלים כדי לראות אם יש להם PID, שעם הזמן יחמיר ויפגע בתפוקה ובאורך החיים. כיום אנחנו עושים את הבדיקות לפאנלים בשלושה מקומות: במפעל של ייצור הפאנלים, בשדה הסולארי ולרוב במעבדה בתנאים מבוקרים. אבל הבדיקות במעבדה לוקחות יותר מדי זמן והם יקרות מכדי לבדוק איתן את כל הפאנלים של השדה, ולכן אנחנו עושים רוב הזמן בדיקות מדגמיות לפאנלים.

תשתיות: האם זה כלכלי לכל יזם סולארי? הרי גם הבדיקה עצמה גם עולה כסף

גרונאו: כדי שבדיקות איכות יהיו כלכליות לעסק סולארי, העלות שלהן המוצר צריכה להיות מתחת ל-1% מעלות הפרויקט וככל שהעלות של הפרויקט עולה כך יש יותר תקציב וזה יותר הגיוני לעסק. אז אנחנו לא עושים את העבודה לפרויקטים קטנים של גגות סולאריים פרטיים, כי להם זה באמת לא ישתלם, אבל לשדות גדולים זה לא רק משתלם אלא קריטי. עלויות הבדיקות הן חסרות משמעות יחסית לעלות הפרוייקט.

תשתיות: איך האקלים של ישראל משתלב עם ה-PID?

גרונאו: ישראל היא מושלמת ל-PID מאחר והפאנלים מוצבים בה באיזורים שהם גם מדבריים וחמים וגם יש בהם לחות גבוהה וטל בוקר, הדברים שהכי גורמים ל-PID.

לאחר השיחה עם גרונאו פנינו לג'וליאן ברגהולד, ראש יחידות העסקים של טכנולוגיה פוטו-וולטאית ומחקר ופיתוח של החברה, בשאלה איך ענף המחקר והפיתוח משתלב בנושא ה-PID.

ברגהולד: "אנחנו עוסקים ב-PID מאז שנת 2010 ופיתחנו שיטות לבדוק האם קיים PID בפאנלים, פרסמנו מחקרים על שורש הבעיה של ה-PID והראינו איך להימנע מהבעיה, עדיין יש שאלות פתוחות כמו איך הכי טוב לבדוק את ה-PID ואיך הכי טוב להימנע ממנו".

תשתיות: האם ה-PID בהכרח מייקר את העלויות של פרויקטים סולאריים?

ברגהולד: "הוא לא מייקר את העלויות אם אתה מודע לבעיה האפשרית שעלולה להיווצר ובודק את זה לפני. הדבר הכי טוב למפתחים ולבעלי שדות זה להשתמש בפאנלים יציבים. זה לא אומר שזה יותר יקר כי פאנלים שלא רגישים ל-PID הם לא בהכרח יותר יקרים מפאנלים שכן רגישים לזה, רק צריך לבדוק את זה לפני ולעשות בדיקות בקרת איכות".

תשתיות: מה עושים במקרה שבו אתם מוצאים את פגמי ה-PID לא לפני ההקמה – אלא אחרי שהשדה כבר קם ועובד?

ברגהולד: "מצאנו ברחבי העולם כבר בין 50-60 שדות סולאריים שהיו נגועים ב-PID כי הם לא בדקו את הפאנלים מראש, מה שעושים במקרה כזה זה סורקים את השדה בעזרת מצלמות אינפרא-אדומות כדי להבין מה הגודל של הבעיה ואז שולחים פאנלים נגועים למעבדה כדי שיבדקו שם מה קצב ההחלמה שלהם, כי אנחנו יכולים להמליץ על שיקום רק כשאנחנו בטוחים שהפאנלים בכלל יכולים להשתקם – במיוחד אלה שפגועים במיוחד".

לבסוף דיברנו עם צחי הכהן מלר, נציג החברה הגרמנית בישראל, שהסביר לנו על פעילותה הכללית של החברה:

הכהן מלר: "PI זו מעבדה שמתמחה בבדיקות איכות לפאנלים סולאריים, והמנהלים שלה חוקרים פאנלים סולאריים כבר 25 שנה. כיום מבררים באיזה חומר גלם היצרן משתמש ובודקים כבר במפעל של הפאנלים בסין, את הרגישות ל-PID, ולאחר מכן עושים בדיקות בארץ כדי לבדוק אם הפאנלים נפגעו בהובלה. חוץ מזה בודקים גם השפעות על הפאנל של אמוניה, של חול, מחפשים מיקרו-חריצים ובודקים אפילו אם רובוטי השטיפה שהיזם רכש מתאימים לפאנל הספציפי".

בתמונה הראשית מימין: סטיבן שווירב, מנהל את מחלקת שירותי ההנדסה לפרויקטים מסחריים גדולים בחברת PI Berlin; פול גרונאו, חבר בדירקטוריון ויועץ בכיר לחברה; ג'וליאן ברגהולד, ראש יחידות העסקים של טכנולוגיה פוטו-וולטאית ומחקר ופיתוח בחברה; צחי הכהן מלר, נציג החברה בישראל. כנס PID. צילום: אדיר פטל