נורות הלד: בעולם פרס נובל – בארץ משרד הבריאות מביע חששות

משרד הבריאות פרסם נייר עמדה בו הוא ממליץ על הגבלת השימוש בנורות הלד הכחולות לכבישים הבינעירוניים בלבד ובעזרת לדים בעלי אורכי גל כחולים נמוכים באופן יחסי. ההמלצה מגיעה עקב חששות שנבחנים בעולם, אך כולם מודים כי קיים היעדר מידע מדעי מספק כדי לקבוע אם יהיו בעיות בריאות. האם זה מספיק כדי לעצור שוק שלם?

בשבועות האחרונים פירסם אתר "גלובס" שרשרת כתבות בנוגע לנורות הלד הכחולות, ובהן נאמר כי משרד הבריאות המליץ לראשי ערים לא להשתמש בנורות הלד במרחבים הציבוריים ולהגביל את השימוש שלהן למערכות כבישים מאחר ועלו טענות לפיהן הוא עלול לגרום לסרטן ולשיבוש שעות השינה.

למערכת תשתיות הגיעו פניות רבות של אנשים הטוענים כי הנתונים לא מפורשים נכונה וכי נגרם נזק לענף נורות הלד לשווא, מאחר וגם משרד הבריאות כותב במכתב העמדה כי קיים חוסר מידע מדעי מספק כדי לקבוע אם אכן יהיו בעיות בריאות. האם הלד אכן גורם לבעיות בריאות?

רקע: את האור הכחול מוסיפים לאור הלד כדי לגרום לו להיראות לבן לעין האנושית. נורות לד כחולות מתחילות להיכנס היום אל התעשייה הישראלית ולאט לאט מחליפות את נורות הלהט הרגילות, הן נתפסות כאופציה החסכונית והיעילה יותר לתאורה והמדענים שגילו אותן זכו השנה בפרס נובל (פירוט בתחתית העמוד). אבל למרות זאת, יש להן גם חסרונות אפשריים שמחקרים שנערכו בחו"ל לגביהם נחשפו בתקופה האחרונה על ידי משרד הבריאות.

מסתבר שככל שמעורב בנורת הלד הצבע הכחול, ככה היא יותר מעכבת הפרשת הורמון המווסת את שעות השינה והעירנות שלנו. ככל שנורת הלד מפיקה חשיפה ככה מעורב בה יותר הצבע הכחול. נורת לד שמפיקה יותר מכ-6000 קלווין מכילה יותר אורך גל כחול ומהווה לטענת חלק מהניסויים סכנה בריאותית למחזורי השינה של האדם.

על פי משרד האנרגיה האמריקאי נראה כי מרבית ההבדל בהפרשות המלטונין אינו קשור בהכרח למקור האור (לד פלורסנט או תאורה קונבנציונלית) אלא בגוון התאורה, מבחינה לעומק של מחקרים אשר הצביעו על הבדלים משמעותיים בין תאורת הלד לתאורה הקונבנלציונלית, ניתן לראות כי במרבית המקרים ההשוואה נעשתה בין לד בגוון של 6500 קלווין (והיום כמעט ולא משווק) לבין תאורה קונבנציונלית ב-4000 קלווין.

משרד האנרגיה האמריקאי מדגיש כי אם משווים בבחינה של מקורות תאורה שונים באותם תנאי תאורה לא ניתן לראות הבדל מובהק בין תאורה הלד לתאורה הקונבנציונלית. הערכה זו באה לידי ביטוי בנייר העמדה של משרד הבריאות הישראלי כאשר הוא ממליץ לרכוש לדים אשר שיעור אורכי הגל הכחולים בהם נמוך יותר באופן יחסי, דבר המאופיין בירידה בגוון התאורה.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "אנו בוחנים בדאגה מה שנראה כמהלך מתוכנן נגד טכנולוגיה וקדמה. אנו מורגלים מטכנולוגיות אחרות, כגון הפנלים הפוטו-וולטאים, כי כאשר החלו להצליח מיד קמו להן אויבים שטענו לסכנות לציבור, לבריאות וכיוצא בזאת. בכוונתנו לפעול במישור ההסברתי עם מידעים נכונים ומדויקים ולעצור פגיעה אפשרית בטכנולוגיית הלד המבורכת".

כזכור, בחודש אוקטובר 2014 פרס הנובל לפיזיקה הוענק לממציאים של הדיודה פולטת האור הכחולה (LED – Light-Emitting Diode). דיודה אשר בעת מעבר זרם חשמלי דרכה פולטת אור בספקטרום צר. דיודות מסוג זה הן הרכיב העיקרי בנורות לד, והן נמצאות גם בטלפונים סלולריים, בצגי טלוויזיה וצגי מחשב מסוימים, ובמכשירים אחרים.

כשהמדענים היפנים הפיקו לראשונה קרני אור כחולות מחצי-מוליכים בתחילת שנות ה-90, הם גרמו למהפך מהיסודות בטכנולוגיות התאורה. דיודות אדומות וירוקות היו קיימות כבר זמן רב אך ללא האור הכחול, לא היו לנו מנורות לבנות. במשך שלושה עשורים נאבקה הקהילה המדעית לפתח את האור הכחול עד ששלושת המדענים היפניים הצליחו במשימה. המדענים יקבלו על הזכייה שלהם במשותף כ-1.1 מיליון דולר.

בין יתרונותיו של ה-LED אפשר למנות את העמידות המכנית למכות וזעזועים, בניגוד לנורות רגילות. אפשר גם לציין את אורך החיים הארוך במיוחד של הנורות, מאחר ולנורות לד יש אורך חיים של בין 35,000 ל-50,000 שעות עבודה. לשם השוואה, אורך חיי נורת פלואורסצנט הוא 15,000-10,000 שעות, ונורת להט רגילה הוא 4,500-2,500 שעות. כשה-LED מסיים את אורך חייו הוא אף אינו חדל מלפעול באופן חד ופתאומי כמו נורת להט, אלא מספק פחות ופחות אור לאורך זמן.

ה-LED אף נדלק במהירות גבוהה הרבה יותר מנורות אחרות, כשהזמן הדרוש להביא את ה־LED להארה יכול להגיע למיקרו שניות. לשם השוואה, לנורת להט דרוש זמן של עשירית שנייה, ולנורה פלאורוסנטית דרוש זמן של חצי שנייה.

[wysija_form id="4"]