כנס סביבה 2050 נערך היום במלון הילטון בנוכחות קהל מרשים שהגיע מכל קצוות התעשייה הסביבתית, למעט נוכחות דלה שנרשמה מענף האנרגיה המתחדשת. בכנס דנו באתגרים ובאסונות הסביבתיים שפקדו את המדינה בשנה האחרונה והציגו דרכים להתמודד איתם
כנס סביבה 2050: איך עוצרים את האסון הסביבתי הבא?
כנס סביבה 2050 נערך היום במלון הילטון בנוכחות קהל מרשים שהגיע מכל קצוות התעשייה הסביבתית, למעט נוכחות דלה שנרשמה מענף האנרגיה המתחדשת. בכנס דנו באתגרים ובאסונות הסביבתיים שפקדו את המדינה בשנה האחרונה והציגו דרכים להתמודד איתם
לאחר דברי הפתיחה של הכנס עלה לדבר משה לחמני מחברת שיכון ובינוי שהציג את פרויקט בניית הכביש באוגנדה. לפי לחמני בשנים האחרונות יותר חברות מתעסקות בקיימות, ופרויקט אשלים הוא פרויקט שיש לו קיימות לא בגלל שהוא פרויקט של אנרגיה מתחדשת אלא כי הוא לא מפריע לצרכים של הסביבה שקרובה אליו, לבדואים ולמפעלים ולקיבוצים שבאיזור. לחמני סיכם כי קיימות היא בראש ובראשונה אנשים.
האיזכור של מר לחמני לגבי פרויקט האנרגיה הסולארית באשלים היה במפתיע אחת הפעמים היחידות בה דיברו בכנס על אנרגיות מתחדשות, ואף בקהל נרשמה נוכחות דלה של נציגים מענף המתחדשות, למעט נציגים של חברת ברנמילר ואיגוד חברות אנרגיות מתחדשות.
לאחר לחמני עלה לדבר דוקטור דוד תדמור, ממשרד עורכי הדין תדמור ושות' שנתן הקדמה לפאנל על מגמות ברגולציה. תדמור סיפק דוגמה לבעיה רגולטורית: הבעיה היא שמדינת ישראל גילתה אוצר בים. "אם מכפילים 5 דולר ליחידת גז ב-40 TCF מגיעים לטריליון שקל. זה אוצר". לפי תדמור, למרות שמצאנו שהמציאה היא אוצר רציני, לא לקחנו פרויקטור רציני כדי שיתפעל את האוצר הזה, ולכן אנחנו מדשדשים בנושא כבר מספר שנים, וכעת רגולטורים נזכרו לפני הבחירות לטפל בזה.
"מי ששודד תחנת דלק ייכנס ל-14 שנים ומי שגורם לנזק סביבתי כבד יקבל עונש קל מאוד"
את הפאנל שנערך בנוגע למגמות ברגולציה פתח דניאל פיש שופט בית המשפט המחוזי בחיפה שעבד בעברו בארגון הסביבתי אדם טבע ודין: אין לי ספק שרצוי להוסיף נדבך של בדיקה עצמית למערכת האכיפה. יחד עם זאת צריך גם לשכלל ולהפריד את הנדבכים האחרים כדי שיהיה לנו את הבדיקה העצמאית, את הנושא של עיצומים כספיים ואת הדין הפלילי. כך שהעבירות שגורמות לנזק סביבתי כבד ייחשבו לפשע. כרגע נוצר מצב שאדם ששודד תחנת דלק ייכנס ל-14 שנים לכלא ומי שגורם לנזק סביבתי כבד יכול לקבל עונש קל מאוד.
עו"ד דליה דרור, יועצת משפטית למשרד להגנת הסביבה: במהלך התהליך המנהלי יש מודעות. כ-60 אחוז מהמקרים מוסדרים באופן מנהלי ורק אם זה לא מוסדר כך אנחנו מתחילים חקירה פלילית. רוצים ללכת לכיוון של עיצומים כספיים, זה דבר חדש בדין הישראלי אבל כבר קיים ב-9 חוקים סביבתיים.
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: הכנסנו את נושא הבדיקות העצמיות כתנאי לקבלת רישיון. בעל מפעל צריך לעשות היום כל כמה שנים בדיקה עצמית לזיהום. גם במכירת הקרקע הוא צריך.
יחיאל כשר, מנחה הפאנל: עיצום כספי הוא סנקציה שימושית, מהירה אפקטיבית, ואין קלון. אבל מה עם מי שרוצה להישפט דווקא, זאת לא זכות יסוד שלו?
דרור: מי שהטילו עליו עיצום רשאי לערער ולהגיב בבית משפט על העיצום. הליך פלילי זה מאוד לא יעיל ויכול להימשך שנים רבות. אנחנו מטילים עיצום רק על מה שיש לו בסיס עובדתי מאוד ברור. אנחנו מצמצמים מאוד את שיקול הדעת לגבי גובה העיצום כי מי שמטיל אותו זה בסך הכל בנאדם.
פיש: אדם לא צריך לבחור אם להיכנס להליך פלילי אלא מערכת המשפט צריכה להחליט, לאדם היה את החופש כשהוא החליט איך לנהל את העסק שלו
כשר: לדעתי 90 ומשהו אחוזים יעדיפו את ההליך הפלילי, למה לא ללכת לבית המשפט מההתחלה?
ברכה: עבירות סביבתיות הן עבירות חמורות ביותר, והפן העובדתי בהן הוא כל כך ברור.
פיש: אפשר לעשות אופציה של 7 שנות מאסר ואז הבנאדם יכול לבחור אם הוא רוצה לקחת את העיצום הכספי או לבחור להסתכן במאסר.
ברכה: המשרד להגנת הסביבה צריך לקבל הרבה יותר כוח, צריך להוציא תוכניות פעולה לאומית. כמעט בכל התחומים הסביבתיים התועלת עולה על העלות ובלבד שאנחנו יודעים לכמת את הנתונים נכון. צריך לוודא שלא מחשבים רק את התועלת הישירה אלא גם התועלת לטווח הארוך.
מנחה פאנל התעשייה בראי המחר, דוד לפלר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: לאחרונה התפרסם שישראל מובילה בקלינטק אבל פחות מהפסולת, מה צריך לעשות כדי לקדם את הקלינטק בפסולת?
ד"ר דוד גולוב, מנכ"ל החברה לשירותי הסביבה: יש שוק תעשייתי מפוספס של מספר מיליארדי שקלים שהולך היום להטמנה. במשרד הפטנטים, פטנטים של איכות הסביבה נבדקים יותר מהר וצריך להכניס יותר עדיפויות כאלה.
שלומי בסון סמנכ"ל איכות הסביבה ביטחון ובטיחות בקבוצת בז"ן: בתי הזיקוק השקיעו מעל מיליארד שקל באיכות הסביבה. מרגישים שיפור משמעותי בכל נושא הפליטות ובהתנהלות שלנו כמפעל. לטווח הארוך יותר נכון לתעשייה להתנהל נכון סביבתית. אני גר בחיפה וילדיי גרים בחיפה ואנחנו מחויבים לזה ומרגישים שזה נכון. אני מציע לממשלה לעודד ולתת תמריצים (למשל הקמנו מתקן שממחזר את המים המזוהמים במקום לשפוך אותם לקישון), אנחנו למשל מקבלים עזרה מהמשרד להגנת הסביבה, עם עוד חברות ירגישו כמונו זה יילך לכיוון הנכון.
בפאנל התחבורה שנערך לאחר מכן, אמר עוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה: מצב התחבורה הציבורית זקוק לשיפור, רואים את ניצני ההשקעות בירושלים עם הרכבת הקלה והמטרונית בצפון. בקרוב יראו את ההתחלה של הרכבת התחתית בתל אביב. זה לא הגיוני שבנאדם ייסע ברב קו באגד בתל אביב ובירושלים יגידו לו שזה לא תקף, נפעל לשנות את זה בקרוב. צריך לתת עדיפות לתחבורה הציבורית.
סטלה אבידן: היום לקחה לי חצי שעה לעבור חצי קילומטר עם הרכב. צריך לקדם את התחבורה.
מנחת הפאנל: דוח של הכנסת קבע שצריך להשקיע 265 מיליארד שקל עד 2030 כדי לצמצם את הפער בתחבורה שנוצר ביננו לבין אירופה?
יצחקי: אנחנו פועלים רבות בנושא כדי להביא להשקעה שאת מדברת עליה.
מנחה: מה מבטיח שפינרג'י תצליח איפה שבטר פלייס כשלה?
אביב צידון, מנכ"ל פינרג'י: שום דבר (תשובה שהביאה לגלי צחוק מהקהל). האמת היא שאנחנו באים מכיוון טכנולוגי ומנסים לפתור בעיה ובטר פלייס ניסו לבוא מכיוון שירותי של החלפת בטריות. הם ניסו למכור בטריות חשמל ואמחנו מכניסים טכנולוגיה של אנרגיה מאלומיניום.
[wysija_form id="4"]