נשיא התאחדות התעשיינים: בעקבות משבר הגז משקיעים זרים יימנעו מישראל

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, פנה בדרישה חד משמעית ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל, לפתור מיידית את המחלוקת בין הממונה להגבלים העסקיים לבין חברות הגז. ברוש צופה כי אם משבר הגז יימשך, ישראל תיכנס לרשימה השחורה בארה"ב

תמונה ראשית: שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: אדיר פטל, תשתיות

נשיא התאחדות התעשיינים ובעליה של חברת עושרד לשיווק גז טבעי (יחד עם עופר עיני), שרגא ברוש, מתריע כי אם המשבר לא יטופל באופן מיידי תוך ימים ספורים, משקיעים זרים יימנעו באופן כמעט מוחלט, מלהתקרב למדינת ישראל ולעשות בה עסקים. כמו כן לפי ברוש ישנה סכנה כי ישראל תיכנס ל'רשימה השחורה בארה"ב.

"משבר הגז גורם לנזק בלתי הפיך למוניטין של מדינת ישראל, כמקום בו כדאי לעשות עסקים. כבר עתה נוצרה פגיעה קשה באמון של המשקיעים, שמרגישים שלא ניתן לסמוך על הסכמים הנחתמים עם ממשלת ישראל- שכן הם חשופים, חדשות לבקרים, לשינויים על ידי הרגולטור" אומר ברוש.

כמו כן לדברי ברוש, "נוצר לצערנו בקרב המשקיעים הזרים ובקרב התעשייה המקומית, הרושם כי לרגולטורים לא בוער שום דבר ולכן הם מרשים לעצמם לשנות את דעתם כל פעם מחדש. יש לזכור כי הממונה על ההגבלים אישר כבר פעמיים את הסכמי הגז- כעת הוא חזר בו מהחלטתו בנושא בפעם השלישית. זו התנהגות בלתי נסבלת ובלתי נסלחת בעולם העסקי".

ברוש אף מתייחס לחברות הזרות שכבר פעילות בישראל בתעשיית הגז הטבעי ואומר כי "אין ספק כי החברה האמריקאית נובל אנרג'י, שכבר ביצעה השקעות של מיליארדי דולרים בתעשיית הגז הישראלית ועומדת בפני השקעה נוספת של 7.5 מיליארד שקלים, לא תוכל להסכים להמשך המשבר. אם הנושא לא ייפתר באופן מיידי, היא תפנה לתהליך של בוררות בינלאומית, שיכניס את ישראל ל- 'רשימה השחורה' בארה"ב. מצב זה יפגע בכלכלה המקומית ויגרום לחברות זרות שלא להתקרב למדינה. כבר עתה במדד המדינות הטובות לעשיית עסקים של הבנק העולמי לשנת 2015, התדרדרה ישראל למקום ה- 40 וההתנהלות בנושא הגז תביא בוודאות להתדרדרות נוספת. עוד פורסם אתמול כי סוכנות הדרוג S&P קבעה כי החלטת הממונה מציבה סיכוני אשראי למדינת ישראל".

מתחשיב שערכה המחלקה לכלכלת עסקים של התאחדות התעשיינים, עולה כי פוטנציאל החיסכון בעלויות אנרגיה לתעשייה, הודות לחיבור מפעלים לגז טבעי, צפוי להגיע בשיאו ל-1.4 מיליארד שקלים בשנה. חיסכון זה בעלויות האנרגיה צפוי להניב תוספת תוצר משקי בהיקף כולל של כ-4.2 מיליארד שקל בשנה. תוספת צמיחה זו תאפשר קליטת עובדים פוטנציאלית בהיקף של כ- 12 אלף איש.

[wysija_form id="4"]