מענקי פיתוח בסכום של 5 מיליון שקלים הוענקו היום (א'), על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה וסוכנות הסיוע של משרד החוץ, ל-10 יזמים וחברות ישראליות שפיתחו פתרונות טכנולוגיים הנותנים מענה לאתגרים בתחום הבריאות במדינות מתפתחות
טכנולוגיות לטיהור מים בעולם השלישי מקבלות את תמיכת המדען הראשי
מענקי פיתוח בסכום של 5 מיליון שקלים הוענקו היום (א'), על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה וסוכנות הסיוע של משרד החוץ, ל-10 יזמים וחברות ישראליות שפיתחו פתרונות טכנולוגיים הנותנים מענה לאתגרים בתחום הבריאות במדינות מתפתחות
חלוקת מענקי המדען הראשי של משרד הכלכלה. צלם: יוסי זמיר
בעקבות הצטרפות ישראל ליוזמת Grand Challenges העולמית, העוסקת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים בתחום הבריאות במדינות מתפתחות – חולקו היום על ידי המדען הראשי וסוכנות הסיוע של משרד החוץ מענקי פיתוח לבעלי רעיונות חדשניים שהציגו פתרונות שיתרמו לפתרון בעיות בתחום הבריאות הגלובלית וביטחון המזון.
המדען הראשי במשרד הכלכלה בשיתוף מש"ב השיקו לפני מספר חודשים את תכנית Grand challenges Israel, המעודדת פיתוח פתרונות טכנולוגיים או חברתיים חדשניים בתחומי בריאות עולמית וביטחון מזון, בדגש על מדינות מתפתחות. התכנית מעודדת חדשנות טכנולוגית ישראלית לשווקים חדשים ובמקביל מבטאת את המחויבות הישראלית לסייע למדינות אלה.
התכנית הנה חלק מיוזמה בינלאומית הפועלת במדינות כגון ארה"ב, קנדה, הודו, ברזיל ואחרות, ששמה לה למטרה לעודד פתרונות חדשניים עבור אתגרי בריאות ובטחון מזון גלובליים, בדגש על מדינות מתפתחות. ממשלת קנדה חלקה עם ישראל את הידע והניסיון שברשותה לשם הקמה והפעלת תכנית חדשנית זו.
מדינות מתפתחות סובלות מאתגרים מורכבים של תת פיתוח, היעדר משאבים, טכנולוגיות, כוח אדם מיומן ותשתיות מתקדמות, ולפיכך דרושים פתרונות חדשניים המתאימים לסביבה מורכבת זו. בישראל קיימים ידע ויכולות מחקר ופיתוח תעשייתי בתחומי מדעי החיים בכלל, ובתחום בריאות הציבור על היבטיו השונים בפרט. משרד הכלכלה באמצעות לשכת המדען הראשי מסייע לחיזוק ולהרחבת הבסיס הטכנולוגי של התעשייה בישראל על ידי מגוון תכניות תמיכה.
במסגרת התכנית הוקצו עד 500,000 שקלים, לכל מיזם, כמענק פיתוח לצורך הוכחת היתכנות של רעיון חדשני שיתרום לפתרון בעיות בתחום הבריאות הגלובאלית ובטחון מזון.
רשימת הזוכים בתכנית "אתגר" לשנת 2014:
1. פבלו קפלן
כסא נכים בר השגה לילדים:
כסאות של תקווה הינה יוזמה ישראלית עם אג'נדה חברתית בינלאומית שפיתחה, תייצר ותפיץ כסא נכים בר השגה, בעל עיצוב חדשני, קל ועמיד עבור ילדים מוגבלים באזורי פתוח בעולם.
2. יוסף אלן באואר
טכנולוגיה המזהה מזהמים במים בזמן קצר ביותר:
לשתות פיתחה טכנולוגיה המזהה מזהמים במים בפחות מ-4 שניות על ידי זיהוי שינויים בתכונות האלקטרוניות של המים. באמצעות אפליקציה אינטרנטית מתקבל מידע ממכשירים הנמצאים במדינות היעד.
3. יוסי אלדר
מד חום דיגיטאלי המודד חום וקצב נשימה:
דלקת ריאות הנה הגורם העיקרי לתמותת ילדים בארצות מתפתחות. רוב הילדים החולים אינם מאובחנים בזמן, ולכן נמנע מהם הטיפול שעשוי להציל את חייהם. אנו פיתחנו שיטת מדידה פשוטה של קצב נשימה, ומיישמים אותה באמצעות הסבה של מדחום דיגיטלי למכשיר משולב – רספימומטר – שמודד הן את חום החולה והן את קצב הנשימה שלו.
4. האוניברסיטה העברית
פיתוח מזון ייעודי (פורמולה) מבוסס- חומוס לילדים:
1000 הימים הראשנים חשובים להתפתחות תקינה של ילדים ויש לה השפעות לטווח ארוך. תזונה לקויה במהלך השנתיים הראשונות לחייו תקבע את הסיכוי של הילד או המתבגר לאחר מחקר ארוך שנים בתחומי החקלאות, השבחה, מדעי המזון ותזונה, פורמולות על בסיס חומוס, מאוזנות ועשירות מבחינה תזונתית, ובמחיר שווה לכל נפש. הפורמולה עשויה להועיל להתגבר על החסר התזונתי בארצות מתפתחות ועל היעדר האיזון התזונתי בארצות מפותחות.
5. אריאל בארי
גילוי ומיגור סרטן צוואר הרחם באמצעות טלפון נייד:
סרטן צוואר הרחם במדינות המתפתחות היא עדיין מחלה שגובה מחיר יקר בנפש ובהוצאות למרות מערכה אגרסיבית בשנים האחרונות למיגורה. מטרת המיזם היא לצמצם ככל הניתן את הפער הנורא הזה באמצעות אמצעי גילוי מבוסס טלפון נייד לשימוש נותני שירותי הבריאות באשר הם.
6. חברת אופלון
מוצר חד פעמי לטיהור מי שתייה:
אופלון מפתחת מוצר חד פעמי לטיהור מי שתיה אשר עשוי להציל חיי ילדים בערים במדינות מתפתחות. באמצעות Water Safety Strip.
7. ביוגל
בדיקת אבחון מולקולרית מהירה ללפטוספירוסיס:
ביוגל פתחה כלי דיאגנוסטי לאבחון מוליקולרי מהיר של מחלת לפטוספירוסיס. לפטוספירוסוס היא בעיה בריאותית עולמית המשפיעה בעיקר על אוכלוסיות חלשות באזורים כפריים ושכונות עוני עירוניות. לפטוספירוזיס היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידקי לפטוספירה פתוגניים המועברים מבעלי חיים לבני אדם או באופן עקיף ממקורות מים מזוהמים
8. וסטהם
פיתוח שיטה חדשה למלחמה ביתושים נושאי מלריה:
חברת ווסטהאם פיתחה את שיטת ה ATSB (Attractive, Toxic, Sugar Bait) למלחמה ביתושים בכלל וביתושים נושאי מלריה (ומחלות אחרות) בפרט. השיטה מבוססת על צורך של יתושים, זכרים ונקבות, בסוכר כמקור אנרגיה.
9. ננוביישן
מדבקה אשר מאפשרת מדידה של קצב נשימה בצורה אוטונומית לסיקור ראשוני של דלקת ריאות:
ננו-ויישן ג.ש. מתמחה במחקר ופיתוח של חיישנים מבוססי ננו-חומרים לשימושים רפואיים ולשימושים כללים. במסגרת המענק הנוכחי, חברת ננו-ויישן ג.ש. מפתחת מדבקה אשר מאפשרת מדידה של קצב נשימה בצורה אוטונומית לסיקור ראשוני של דלקת ריאות בעולם המתפתח. כאשר יותר ממליון ילדים מתים מדי שנה מדלקת ריאות במדינות המתפתחות, יש צורך קריטי במוצר זה לצורך הורדת קצב התמותה.
10. טירן שיפינג
פיתוח ביוטכנולוגיה לחקלאות- מים ליצירת סרטנים זכרים באפריקה:
המיזם הוא פיתוח ביוטכנולוגיה ליצירת אוכלוסיות כל-זכריות של סרטן הנהרות האפריקני לחקלאות מים ובריאות הציבור. סרטן הנהרות האפריקני הוא הגדול מסוגו באפריקה וניצוד על ידי המקומיים כפריט מזון מבוקש ויקר ערך. כמו כן קיים שימוש חשוב בסרטנים כמדבירים ביולוגיים של חלזונות מים מתוקים, פונדקאים של טפיל הבילהרציה, מחלה שנפוצה בעיקר באפריקה.
המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון: "היוזמות הישראליות מביאות לידי ביטוי את היכולות הישראליות בתחום החדשנות טכנולוגית יחד עם רוח היזמות הישראלית הידועה בעולם. שילוב של עשיית טוב, תרומה לאתגרים הגלובליים לצד חדירה לשווקים חדשים והתנסות במיזמים הפונים לקהלים וצרכים בלתי שגרתיים לתעשייה הישראלית עשויה להביא אותם להזדמנויות עסקיות נרחבות חדשות".
ראש מש"ב במשרד החוץ, השגריר גיל השכל :"תכנית ייחודית זו משקפת את רצונה של ישראל להמשיך ולסייע למדינות מתפתחות בתחומים הרלבנטיים להן, ומהווה את נקודת ההשקה בין הדיפלומטיה והחדשנות הטכנולוגית הישראלית".