הממשלה אישרה הקצאה של כ-17 מיליון שקלים ותוספת כוח אדם לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקום אוכלוסיית בעלי החיים שנפגעו. עמותת אדם טבע ודין הגישה עתירה לבג"צ במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א

תוכנית השיקום של שמורת עברונה אושרה. אדם טבע ודין הגישה עתירה לבג"צ

הממשלה אישרה הבוקר (28/12/2014) את תוכניתו של סגן השר להגנת הסביבה, ח"כ אופיר אקוניס, לשיקום הערבה ושמורת הטבע "עברונה" בעקבות אירוע דליפת הנפט בבאר אורה. על פי ההצעה, תקצה הממשלה כ-17 מיליון שקלים ותוספת כוח אדם לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקום אוכלוסיית בעלי החיים שנפגעו

תמונה ראשית: דליפת הנפט בערבה. צילום: ארנון מעוז, תשתיות

לפי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת התוכנית יושלמו פעולות היערכות המשרד להגנת הסביבה לאירועי חומרים מסוכנים עתידיים. בנוסף, יוקם צוות מיוחד שיבדוק את כל היבטי הסביבה בפעילותה של קצא"א ביבשה ובחופים. בין היתר, יבחן הצוות את שחרור החוף הסגור של קצא"א באילת לשימוש הציבור הרחב ותושבי אילת. במשך עשרות שנים קטע החוף שצמוד לריף הדולפינים סגור על ידי קצא"א על אף שלא מתבצעת בה כל פעילות. בחוף זה קיימים ערכי טבע נדירים ודגים מרהיבים שיזכו להגנת המשרד ורשות הטבע והגנים.

תמונה מנהלת שתפקח על פעולות השיקום והניטור ותגיש דיווח אודות פעילותה, בהתאם לתכנית שתאושר על-ידי המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תכלול סקרים סביבתיים לבדיקת השפעות סביבתיות בערבה ובמפרץ אילת, טיפול בטכנולוגיות מתקדמות לשיקום הקרקע, טיפול בבעלי חיים בסכנת הכחדה שהושפעו מהדליפה ובניית גשרי מעבר לבעלי חיים מעל כביש הערבה. בנוסף יאותרו שטחים סביבתיים באזור שמורת עברונה שייהוו פיצוי סביבתי לשימוש בעלי החיים וציבור המטיילים, כך שיתאפשר שיקום האזור שנפגע מהדליפה.

כחלק מפעולות המניעה וההיערכות לארועי סביבה עתידיים ירכוש המשרד להגנת הסביבה ציוד ייעודי לתגובה ראשונית, ביצוע דיגומים, והכל במסגרת תפקידו של המשרד כ"מגיב שני" בארועי חירום אחרי שרותי הכבאות. האוצר יעמיד תקציב לאמצעים ומשאבים להשלמת ההיערכות לטיפול ולניהול תקריות זיהום ים בשמן ולהבטחת קיומו של ציוד מתאים, לרבות כלי שייט מצוידים כראוי, וכח אדם מקצועי.

עמותת אדם טבע ודין הגישה עתירה לבג"צ נגד קצא"א

'אדם טבע ודין' עתרה לבג"צ במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א מאז 1968. במסגרת העתירה מבקשת 'אדם טבע ודין' גם לקבל מידע מלא אודות הדליפה בבאר אורה ונסיבות התרחשותה, לרבות לעניין אמדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות.

בעתירה מציינת 'אדם טבע ודין' כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה.

עוד נכתב בעתירה כי הליכים תכנוניים וחובות שקיפות והעמדת מידע לציבור, חלים היום באופן נרחב על רובם המוחלט של הגופים הציבוריים בישראל, ובהם גם גופים העוסקים בנושאים בעלי רגישות ביטחונית אסטרטגית לא פחותה מזו של פעילות קצא"א וביניהם- חברת החשמל, מתקני התפלה, רשות המים ומערכת הביטחון.

במקביל להגשת העתירה ב'אדם טבע ודין' תקפו את הצעת המחליטים לשיקום עברונה שאושרה היום בממשלה ואמרו: הצעת המחליטים מתעלמת מהאחריות הישירה של חברת קצא"א לאסון האקלוגי, היא מתכחשת לעקרון המזהם משלם ואינה מטילה חובת ערבויות ובטחונות למניעת מקרים מסוג זה בעתיד.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "החברה פועלת תחת מעטה ערפל שקשה למצוא שני לו במדינה". בעתירה טוענת 'אדם טבע ודין' כי החיסיון ממנו נהנית קצא"א הינו גורף וחובק כל, והוא חל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי. על פי העתירה, מכוח החיסיון שממנו נהנית החברה משנת 1968 מוסתר מן הציבור מידע על תהליכי הרישוי של החברה, סיכונים סביבתיים, תוצאות חקירות, ממצאי מבקר המדינה ועוד"

"אין חולק כי פעילותה של קצא"א הינה בעלת השלכות רחבות היקף על בריאות הציבור, הסביבה, ואיכות החיים, וטומנת בחובה סיכונים בעלי פוטנציאל הרסני. לפיכך, מן הראוי ומן המתבקש היה דווקא כי המידע הנוגע לפעילות החברה ולהתנהלותה, יהיה שקוף לעיני הציבור, הן על מנת שיוכל לקבל החלטות מושכלות והן במטרה להבטיח פיקוח אפקטיבי על פעילות החברה", נכתב בעתירה.

'אדם טבע ודין' מציינת בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות, ובעטיו הוסתר מידע אודות תהליכי הרישוי של החברה, אודות סיכונים סביבתיים, אודות תוצאות חקירות, אודות ממצאי מבקר המדינה ועוד.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "החברה פועלת תחת מעטה ערפל שקשה למצוא שני לו במדינה. האסון האקולוגי בדרום הציב זרקור על אפלה האופפת את פעולתה של קצא"א וחושף את העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך . מן הראוי היה שהממשלה תסיר את החיסיון כבר לפני עידנים ומשהדבר לא נעשה, אנו נאלצים לפנות לבג"צ".

עו"ד ברכה התייחס להצעת המחליטים שעולה היום להצבעה בממשלה ואמר: "הצעת המחליטים מתעלמת מהאחריות הישירה של חברת קצא"א לאסון האקלוגי, היא מתכחשת לעקרון המזהם משלם, אינה מטילה חובת ערבויות ובטחונות למניעת מקרים מסוג זה בעתיד ומותירה על כנה את המשך ההתנהלות החסויה של קצא"א, כך שאסון זהה או חמור יותר עשוי להתרחש שוב מחר בבוקר והפעם בקרבת ריכוזי אוכלוסין" .עו"ד ברכה התייחס לגוף ההצעה עצמה ואמר כי אין כל פרופורציה בין ממדי האסון שאירע בעברונה לבין סכומי הכסף והתקנים המועברים לשיקום האזור. "הצעת המחליטים כוללות שורה של הצעות סביבתיות חשובות הנוגעות לחינוך סביבתי ולשיקום קרקעות, אך מדובר במדיניות שוטפת של המשרד להגנת הסביבה שאינה נותנת מענה אמיתי לאסון האקולוגי שהתרחש לפני מס' שבועות בערבה".

סגן השר להגנת הסביבה, ח"כ אופיר אקוניס אמר היום על אישור התוכנית: "הממשלה אימצה את עמדתי שבנוסף לעיקרון המזהם-משלם שיופעל על קצא"א, יש לנקוט בצעד ראשון ומיידי בתיקון העוול שנגרם לציבור כולו, לחי ולצומח בערבה. התוכנית שאושרה היום בממשלה תאפשר שיקום מהיר של אוכלוסיות בעלי החיים הייחודיות בערבה שנפגעו כדוגמת הצבאים שייהנו משטחים נרחבים יותר ובמקביל מתניעה מהלך להשלמת היערכות המשרד להגנת הסביבה לאירועי חומרים מסוכנים עתידיים כדי להבטיח את בריאות הציבור"