חברת אנלייט הפכה לחלוצה מרכזית בתחום האנרגיה הירוקה בישראל אבל גם ראשיה מבקשים להבהיר: לולא יציבות רגולטורית, מירב משאביה יופנו לשוק הבינלאומי. בינתיים היא שוקדת על פרויקטי הרוח והשמש הגדולים במדינה

לא הכל מואר: ראיון עם מייסדי חברת אנלייט

חברת אנלייט הפכה לחלוצה מרכזית בתחום האנרגיה הירוקה בישראל אבל גם ראשיה מבקשים להבהיר: לולא יציבות רגולטורית, מירב משאביה יופנו לשוק הבינלאומי. בינתיים היא שוקדת על פרויקטי הרוח והשמש הגדולים במדינה

תמונה ראשית: פרויקט חלוציות של אנלייט. צילום: אלבטרוס צילום אויר בע"מ

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין סיכום שנת 2014 של תשתיות. להרשמה למגזין לחצו כאן

מאת: איתי שטרן

קצת משונה לחשוב שחברת אנלייט נוסדה רק לפני 6 שנים. משונה מכיוון שנוכחותה במשק האנרגיות המתחדשות נראית כה דומיננטית עד שניתן היה לחשוב שהיא מלווה אותנו זה עידן ועידנים. החברה, שהוקמה על ידי 3 יזמים שאפתניים, גלעד יעבץ, צפריר יואלי ועמית פז, נכנסה לשוק הסולארי כשהתעריפים שחולקו דאז נראו כמו פרת מזומנים חולבת. עם זאת, ובניגוד לחברות רבות שעמדו בקו הזינוק של התעשייה הטריה, אנלייט רשמה עלייה מתמדת בהכנסות וברווחים גם כאשר התעריף ירד משמעותית. היא המשיכה לצבור תאוצה כשחקנית מרכזית במשק האנרגיה הירוקה, הן בארץ והן באירופה כשהיא מפתחת פרויקטים בענף הסולארי, ענף הרוח ולאחרונה גם בזה של האגירה השאובה.

עד היום הקימה "אנלייט", שמשתייכת לקבוצת יורוקום, פרויקטים בסך 1.6 מיליארד ש"ח. אם תבקשו את תפריט הביצועים הוא יראה כך: סך הכול מחזיקה החברה ב- 137 מגה וואט מניבים, 101 בתחום הסולארי וכל השאר בתחום הרוח במסגרת חוה שהקימה בפולין. החלוקה בתחום הסולארי היא של 85 מגה וואט פעילים או בשלבי סיום הקמה בישראל וכ-15 נוספים מניבים באיטליה. מתוך הנתח הסולארי תופס פרויקט חלוציות נתח של 55 מגה וואט. המדובר בפרויקט ענק שהחל לקרום עור וגידים כבר ב-2013 (בעל אישור תעריפי של כ-62 אגורות) והוא עתיד להתחבר לרשת בחצי הראשון של שנת 2015.

גלעד יעבץ, מנכ"ל החברה וצפריר יואלי, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי שלה, נתבקשו על ידינו לקריאת ביניים של המפה הישראלית בתחום האנרגיות המתחדשות. אחרי הכול, השניים אמונים על פיתוח הפרויקט הסולארי הגדול במדינה, וניכר כי אין להם שום עניין להסתפק בו. עם זאת, לצד הסיפוק הגדול, יש גם חששות לא מעטים. יעבץ: " אנחנו רואים את הבעיה שנובעת מהקיפאון שיש במשק החשמל וברפורמה וזה משפיע עלינו בצורה ישירה ועקיפה. יש בעיות בקצב ההתקדמות בפרויקטים ובעיות בקבלת רשיונות . הקיפאון הזה הוא מצב קטסטרופלי למשק, זה משפיע בטווח המיידי בהיבטים של האטה, מה שמייקר את העלויות ובכלל, כל נושא חוסר הוודאות הוא בעייתי למדי".

אתם חוששים מהתעקשות של חברת החשמל שלא לחבר אתכם ברגע האמת?

יואלי: "אנחנו בהחלט מזהים את ההשפעה של דיוני הרפורמה של חברת החשמל גם על הפרויקטים שלנו. חברת החשמל היא חברה מאד מקצועית, גם בהשוואה לחברות מקבילות בעולם אבל יש את ההקשרים הרגולטוריים – זה מייצר חיכוך ועיכובים גם בתחום שלנו וזה מתווסף לעוד מגמות אחרות שהופך אלטרנטיבות אחרות שיש לנו בחו"ל ליותר אטרקטיביות על פני ההשקעות בארץ".

יעבץ: "בפרויקט חלוציות העסקנו מאות עובדים באתר, בסביבות ה-350, בעוטף עזה, רובם המוחלט ישראלים מהפריפריה. אם תסתכל על הפרויקט שלנו בפולין, זה פרויקט שמעסיק כמות דומה של אנשים ואם תעשיית הרוח הייתה מבשילה פה קודם, ובאמת שאין סיבה טובה לעיכובים, אז אותו הדבר היה קורה בארץ".

ניכר שמתנהל תהליך חריף של קונסולידציה במשק הסולארי. אתם מקשרים גם את ההליך הזה לקשיים הרגולטוריים ?
יעבץ: "יש בתהליך שאתה מתאר צדדים חיוביים ושליליים. בכל שוק חדש מתקיים תהליך טבעי של אבולוציה או ברירה טבעית, כאשר הרבה יזמים עומדים על קו הזינוק ולאחר תקופה מסוימת נותרים מן הסתם פחות יזמים כי לא כולם שרדו. כחלק מהתהליך מתרחשים מיזוגים ורכישות ולעתים נפילות של חברות מסוימות אבל כאמור, זה תהליך טבעי. לצד זאת, יש תהליך שלילי שנובע מחוסר הוודאות הרגולטורית. העובדה שהמדינה הגדירה יעדים ברורים לאנרגיות מתחדשות משכה יזמים שהסתמכו על החלטות הממשלה להיכנס לשוק ולבצע השקעות בסיכון. בסופו של יום כאשר אנו כל כך רחוקים מיישום יעדי הממשלה, הדבר גרם לכך שהרבה שחקנים שיכלו להישאר בשוק לא שרדו וזה חבל".

יו"ר רשות החשמל הצהירה לאחרונה שכניסתן של האנרגיות המתחדשות ימתנו את הורדת מחירי החשמל. איך אתם מתמודדים עם הטענה הזו?

יעבץ: "אנחנו מסתכלים על זה בדיוק מהזוית של יוקר המחיה ומסתמכים בהקשר הזה על המדינה. מאחר והייתה ועדה רשמית בראשות יוג'ין קנדל שקבעה מה היא העלות הכלכלית למשק , ומכיוון שאנחנו נמצאים כבר בסביבת התעריפים הזאת גם בשמש וגם ברוח, כבר יש לנו את ההוכחה הניצחת ביותר שאנרגיה מתחדשת היא כלכלית. אסור לתת לרגולטורים כאלו ואחרים להעלות את יוקר המחיה. ועדת קנדל נסמכה על תחשיבים של משרד האנרגיה ושל חברת החשמל, לא של היזמות הפרטית. יתרה מזאת, אם מסתכלים על עלות החשמל השולית בישראל בכל שעה ביממה, כפי שהיא מתפרסמת באופן רשמי באתר חברת החשמל, מבינים שהעלות הזו גבוהה בהרבה מתעריפי קנדל, ומגיעה פעמים רבות עד ל-2.5 ש"ח לקוט"ש. מכאן ברור שהסתכלות על עלות הייצור של אנרגיות מתחדשות בראייה הצרה של חשבון החשמל נכונה אולי עבור מי שאמון על חשבון החשמל אבל איננה נכונה למשק בכללותו".

יואלי: "אי אפשר לנתק את הדיון בתעריפי האנרגיות המתחדשת מהמגמות העולמיות של הטמעת הטכנולוגיות הירוקות. ישראל הרי לא המציאה פה כלום והיא נסמכת על הטמעה של טכולוגיות באירופה וטוב שכך. יש הרבה מאד ידע איך אנרגיות מתחדשות משתלבות בתוך תמהיל האנרגיות הכולל ויש היום נתונים מדהימים: עד 2016 אנרגיות מתחדשות יעברו את אחוז הייצור באירופה מאנרגיה גרעינית וגז טבעי, ועדת האקלים של האיחוד האירופי החליטה לאחרונה להעלות את היעדים של מניעת פליטות מ-27% ל-40% עד שנת 2030. זו תעשיה שמעסיקה באופן ישיר מליוני עובדים בשנה רק באירופה. לא מדובר בקהילה של מחבקי עצים אלא בנושא ליבה בכל מדינות המערב. אי אפשר לעצום את העיניים לנוכח השינויים האלו ולמנוע אותם בגלל עלייה אופציונלית של חצי אגורה בתעריף החשמל".

בוא לא נשכח שבאירופה תעריפי החשמל גבוהים משמעותית מאלו הישראלים.

יעבץ: "זה נכון מאד אבל זה גם מעלה את השאלה של הדרך בה מחשבים את עלויות ייצור החשמל בארץ ואת חובות המיליארדים שצברה חברת החשמל. צריך להסתכל על ישראל גם לפי מה שקורה בעולם. מתרחשת כיום מהפכה ביישום אנרגיה מתחדשת בכל העולם. רק לשם המחשה במהלך 2013, מתוך הספק מותקן של 35 ג'יגה ואט שנבנה בכל האיחוד האירופי שנבנו, 25 מתוכם הם של אנרגיות מתחדשות. זה נתון שהוא לא ייאמן וישראל רחוקה ממנו מרחק רב".

אתה מדבר על מדינות שסובלות ממחסור חמור בגז בעוד שלישראל יש כעת גז בהספק של 20 שנה לפחות.

"הייצור באנרגיות מתחדשות משתלב עם משק הגז הטבעי ותומך בו. פריסה רחבה יותר של אנרגיות מתחדשות תאפשר שמירה של רזרבות הגז והעצמאות האנרגטית של ישראל על פני תקופה ארוכה יותר. יותר מכך, על ידי יצור חשמל באנרגיות מתחדשות, נוכל לאפשר ייצוא גדול יותר של גז שהוא בפני עצמו קטר צמיחה כלכלי משמעותי מאד למשק. אנחנו רק משתלבים עם התגליות של הגז בהקשר הזה".

אולי הממשלה לא באמת רוצה אתכם כאן.

יעבץ: " אינני בטוח שקיימת אג'נדה מסודרת כנגד אנרגיה מתחדשת. יש הרבה אנשים חכמים בכסאות הגבוהים שמבינים שני דברים. אחד: גם בהינתן זה שיש לנו גז טבעי, המשק מסתמך על שתי אסדות גז שמועבר למשק דרך צינור אחד והם מבינים איזה ערך בטחוני ואסטרטגי בטחונית יש לנושא ביזור וגיוון מקורות הייצור. שנית, העלות הכלכלית אליה מגיעה האנרגיה המתחדשת,ש רק מחזקת את הנכס האסטרטגי עוד שנים קדימה. לכן אינני בטוח שקיימת אג'נדה סדורה כנגד אנרגיה מתחדשת, אלא להיפך.

הכל נכון, אבל בעולם הפופוליסטי שבו אנחנו חיים ובו ממשלות לא שורדות הרבה יותר משנתיים, אין לגורמים הרלוונטיים את החשיבה לטווח הארוך. הם מבחינתם רוצים להוריד את מחירי החשמל כאן ועכשיו.

יעבץ: "זה אולי נכון וכאן תפקידנו לבוא ולהראות שמדיניות כזו תוביל את השוק לשני מקומות: הראשון הוא שיוקר המחיה יעלה ודבר שני היא תוביל לקטסטרופה במשק החשמל".

יואלי: "עבורנו, העובדה שפעלנו בחו"ל, לצד ההתכנסות העריפית לאזורי הגריד פריטי היא בשורה טובה כי זה אומר שיש לנו שוק יותר גדול ואנחנו מובילים את העשיה שלנו לאירופה בעקבות זאת. הכאב שלנו נובע מזה שאנחנו חברה ישראלית והלב של החברה שלנו הוא כאן. היינו רוצים לפתח פה שוק משמעותי שיתרום דרמטית למשק החשמל".

גם באירופה אתם נתקלים בבעיות דומות, רגולטורים קשים?

יעבץ: "בכל העולם יזמים מתמודדים עם רגולציה ובירוקרטיה וצריך גם להבדיל בין השניים. בעוד שרגולציה אמורה לייצר איזון בשוק שעובר תקופות דינמיות, בירוקרטיה היא דבר אחר לגמרי וזה הדבר שהכי קשה לנו איתו בישראל. בתחום הבירוקרטיה אנחנו מתמודדים עם 16 גורמים שונים ומי שספרה לנו אותם היא לא אחרת ממנכ"לית משרד התשתיות, אורנה הוזמן בכור, שמבינה את הקשיים איתם מתמודדים היזמים. ההתארכות של קבלת האישורים היא בלתי נסבלת. אנחנו בין המדינות האיטיות בעולם בתהליכי אישור של תכנון ובנייה. תחום נוסף הוא ההקשחה של הרגולציה בניגוד להצהרות הממשלה וראש הממשלה. ראש הממשלה ושר האנרגיה התבטאו לא אחת כי בתקופה של האטה יש לפעול לדה-רגולציה בעוד שבפועל בתחום שלנו קורה דבר הפוך. כשמסתכלים על זה, הרבה מהרגולציה מעמיסה על המגזר הפרטי ומאטה את הצמיחה במשק, וזה לפי דעתנו דבר שצריך לטפל בו בעדיפות גבוהה".

כאמור, אנלייט פועלת זה מכבר לא רק בתחום הסולארי והחלה לתפעל חוות רוח בפולין בהספק של כ-36 מגה וואט. עם זאת, דווקא ישראל מהווה את ראש החץ העסקי שלה גם בתחום זה עם תכנון מתקדם לחוות הרוח הגדולה ביותר שעתידה לקום כאן, בעמק הבכא שברמת הגולן. המדובר בחווה שאמורה לתרום 102 מגה וואט לרשת ונראה שעל אף העיכובים הקשים מהם סובל ענף אנרגיית הרוח בישראל, יעבץ ויואלי שומרים על אופטימיות.

"מדובר על 34 טורבינות בהיקף של כ-3 מגה וואט לטורבינה ואנחנו מקווים להגיע להספק הנקוב. אנחנו מייעדים את תחילת ההקמה של הפרויקט לשנת 2015. אחד הדברים שמעכבים את כל התהליך אלו השימועים של רשות החשמל בנושא התעריף. מה שניתן כרגע הוא 46.7 אגורות ורשות החשמל יצאה בשימוע להורדת התעריף בצורה דרמטית ל-39.7 אגורות ואחרי זה ל-36 אגורות במדרגה תעריפית של שנה או שנתיים לאחר מכן. כל זה אחרי שתהליכי הצמדה רגילים אפשרו ירידה תעריפית בשנת 2011 מ-54 ל- 46.7 אגורות לקוט"ש. הירידה הנוכחית עשויה להסב נזק אדיר לתעשיית הרוח כי בעוד ש-46 אגורות אנחנו יודעים קייקיימת היתכנות כלכלי להקמת פרויקטים, ב-40 אגורות לקוט"ש התעריפים עלולים שלא לאפשר הקמה של שדות חדשים במקומות רבים בארץ".

יעבץ ממשיך ומבהיר כי "יש לנו ויכוח מאד גדול עם רשות החשמל על רמת המחירים הנכונה וגם על רמת הנצילות של הטורבינות הרלוונטיות לישראל כאשר בפועל ההורדה של רשות החשמל נסמכה ברובה על הנחות מאד לא שמרניות. הרשות מסתמכת על מחקרים שמדברים כביכול על כך שהנצילות של הטורבינות עלתה, אלא שככל שאנחנו בדקנו והוכחנו, מחירן של הטורבינות החדישות בעלות הנצילות המשופרת עולה על המחיר הממוצע שמצוטט בדו"ח של בלומברג והדבר לא נלקח בחשבון. לצערנו, אנו חשים כי אחד החסמים הגדולים בהקשר הזה הוא חוסר אמון מצד הרשות באשר לנתונים שאנחנו מספקים".

טוב, זה רק טבעי. האינטרס שלכם כיזמים הוא רווח גבוה בעוד שהאינטרס שלהם כרגולטור הוא להמנע מהשתת הרווח שלכם על הציבור.

יעבץ: "גם בעולם העסקי קיימים לא פעם אינטרסים סותרים בין שני צדדים. במקרה כזה מה שעושים זה לשבת ולנסות להבין מהו האינטרס המשותף ולבנות על זה את העסק. בסופו של דבר האינטרס המשותף הוא לעמוד ביעדי הממשלה של 800 מגה וואט אנרגיית הרוח ולעשות את זה מהר ככל שאפשר בכדי להוריד את העלות השולית של החשמל ובכך את יוקר המחיה . כשהיינו באזורי התעריפים של השני שקלים לקוט"ש , ברור למה הרשות חששה והייתה עם היד על הדופק אבל אנחנו כבר מזמן לא שם. יש היום יזמים רבים שמסוגלים להרים פרויקטים במחיר כלכלי למשק וזהו האיטנרס המשותף לכל הצדדים, המגזר הציבורי, הרגולטור והמגזר הפרטי.

מה על פרויקטים עתידיים. מה אתם מחזיקים במגירה?

יעבץ: "אנחנו נמשיך להתרחב לתחומים ושווקים נוספים, ופרויקט של האגירה השאובה לגביו התקשרנו לאחרונה הוא דוגמה טובה לכך. גם תחום הביומסה הוא תחום שאנו רואים בו הזדמנות. אנחנו מאד מקווים שנוכל להמשיך ולפתח את מירב העשייה שלנו בשוק הישראלי ושהשוק הישראלי יזכה לראות יותר ויותר אנרגיה מתחדשת".

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין סיכום שנת 2014 של תשתיות. להרשמה למגזין לחצו כאן