הכנס משך אליו משלחות ודוברים מכל העולם, שמציגים את החברות שלהם בפני קהל יעד מגוון. הכנס מחולק לאולמות לפי נושאים ואף כולל אולם של פגישות היכרות עסקיות

נפתח כנס החשמל העולמי של מכון הייצוא

הכנס משך אליו משלחות ודוברים מכל העולם, שמציגים את החברות שלהם בפני קהל יעד מגוון. הכנס מחולק לאולמות לפי נושאים ואף כולל אולם של פגישות היכרות עסקיות

הכנס נערך כולו בשפה האנגלית לטובת האורחים הרבים שהגיעו מחו"ל. בין המדינות ששלחו נציגים, בין אם באופן רשמי או לא, ניתן היה למצוא את סין, נורווגיה, איטליה, ארה"ב, צרפת, בריטניה, הונגריה ועוד. הכנס התחלק

בין הדוברים הבולטים בכנס היה ד"ר אילן יער שדן בשאלת אנרגיית הגרעין הישראלי והאם היא תהיה פתרון אנרגטי אפשרי למדינה מעבר ל-2030. התשובה של יערי הייתה שחוץ מהבעיות הביטחוניות הברורות והעובדה שישראל יושבת על השבר הסורי-אפריקאי ויכולה לקרות בה רעידת אדמה רצינית, יש את בעיית המיקום. כרגע יש רק מקום אחד בישראל שמאותר כמקום אפשרי להקמת תחנת כוח גרעינית, הוא כרגע שטח אימונים של הצבא "אז לפחות אנחנו יודעים שאף אחד לא יכול לקנות אותו".

בין האישים הבולטים האחרים שנאמו בכנס אפשר היה למצוא גם את עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה, וסבין סגל, סמנכ"ל עסקים בינלאומיים במכון היצוא הישראלי.

הכנס עוסק ב-4 אתגרים מרכזיים של חברות חשמל כיום עם מבט אל העתיד:

-. אנרגיה חכמה
-. אנרגיות מתחדשות
-. חדשנות ואפליקציות גריד
-. קיימות בחברות חשמל

בכנס אף נערך פאנל אשלים, שבמסגרתו הציגו חברות האנרגיה המתחדשת המובילות את שלושת הפרויקטים המרכיבים את פרויקט הענק של אשלים את ההתקדמות שלהן. גבריאל קופמן (משמאל בתמונה), סגן הנשיא של מחלקת ההנדסה הישראלית של ברייטסורס הציג את פרויקט הענק של החברה באשלים ודיווח שהחלו העבודות באתר ההקמה, ודידי פז מנגב גז טבעי ורועי וורצברגר מחברת כלל סאן הציגו את הפרויקטים הדומים שלהם. כשנשאל קופמן האם הפרויקט של ברייטסורס יהיה דומה לתחנת הכוח הסולארית שהחברה הקימה בקליפורניה הוא הגיב שהתחנות הן זהות. קופמן אף אמר כי הפרויקט של ברייטסורס יכול להפיק 130 מגה-וואט אך הרגולציה מגבילה אותם ל-121 מגה-וואט.

הכנס נערך ברקע של שוק החשמל העולמי שעובר תהליך התייעלות משמעותי. חברת החשמל עדיין מייצרת חשמל מחומרים מזהמים כמו פחם ומזוט, ומתקשה לתקשר באופן ישיר עם לקוחות הקצה. הרגולציה בעולם פועלת על מנת להפחית בעתיד את השימוש בפחם לייצור חשמל. כדי להשיג את זה היא מעודדת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, לא מאפשרת להקים תחנות כוח פחמיות חדשות ובעצם מאלצת את חברות החשמל להתנהל בצורה חדשנית ומאוד מאתגרת. בעקבות כל השינויים הללו נפתחות הזדמנויות גדולות לשוק האנרגיה, התקשורת, האבטחה והתוכנה בישראל ובכלל.

רשת החשמל החכמה (Smart Grid) תכיל אמצעי תקשורת שיאפשרו לחברת החשמל לתקשר עם הלקוח הסופי ובכך לחזות ביקושים בצריכת החשמל וליצור שוק תחרותי למסחר בחשמל (למעט בישראל), תדע לשלוט במכשירי החשמל של לקוחות הקצה ולמנוע הפעלה שלהם בשעות עומס, תתמודד עם כמויות מידע אדירות (Big Data) ובצורך להוציא את המידע הרלוונטי, תתמודד עם בעיות אבטחה (Cyber security), ותעבוד מול מכשירים טכנולוגיים מעולמות אחרים (internet of things).

בנוסף, חברת החשמל תצטרך לדעת לעבוד טוב יותר מול החשמל שמופק מאנרגיות מתחדשות –חשמל שכיום לא "יציב" כיוון שהפקתו תלויה בשמש/רוח וכמובן להתמודד עם שאלות הקיימות שניצבות בפניה.

עדי בוקובזה, מנהלת ענף קלינטק, מכון היצוא: "מכון היצוא מזהה הזדמנות מצוינת לחברות הישראליות בתחומי האנרגיה, התקשורת, התוכנה והסייבר לפעול בשוק המתפתח הנ"ל, המוערך בכ 90 מיליארד דולר ואף יגדל בעתיד , יש האומרים שזו תהיה מהפכה בשוק החשמל העולמי בדומה למה שקרה בשוק הסלולר לפני כעשור. מטרתו של הכנס היא לחשוף את הקהל הישראלי להזדמנויות בשוק הזה ולאפשר להם להיפגש עם כמה שיותר נציגים בכירים מתעשיית החשמל על מנת לייצר הזדמנויות עסקיות רלוונטיות"