לאחר שהקימה את השדה הסולארי הראשון בישראל והפכה לגורם בכיר בשוק, "ערבה פאוור" מחפשת נתיב נוסף בעולם הקוגנרציה. שחר בן מויאל, סמנכ"ל השיווק של החברה, מסביר מה הקשר בין הנסיון שלהם בתחום הסולארי לתחנות הכוח המפעליות שהם מבקשים להקים בשנים הקרובות
מעבר לערבה: ערבה פאוור עוברת לקוגנרציה
לאחר שהקימה את השדה הסולארי הראשון בישראל והפכה לגורם בכיר בשוק, "ערבה פאוור" מחפשת נתיב נוסף בעולם הקוגנרציה. שחר בן מויאל, סמנכ"ל השיווק של החברה, מסביר מה הקשר בין הנסיון שלהם בתחום הסולארי לתחנות הכוח המפעליות שהם מבקשים להקים בשנים הקרובות
תמונה ראשית: שחר בן מויאל, סמנכ"ל השיווק של חברת ערבה פאוור. צילום: רותי דותן
"התעשייה הסולארית עוברת משלב היזמות והפיתוח, לשלב התפעול והבגרות של השוק. מה שקורה כאן, כמו שקרה במדינות אחרות, זה שאחרי שנגמרו שלבי הפיתוח, ההקמה ותחילת התפעול, ישנה כניסה של גופים ומשקיעים פיננסיים", מסביר שחר בן מויאל, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב"ערבה פאוור", החברה הראשונה שחנכה בישראל שדה סולארי קרקעי, פרויקט קטורה סאן, ב-2011 שסיפק שמספק 4.95 מגה-וואט של חשמל ירוק. "עוד ועוד חברות סולאריות נעלמות ואת מספר השחקנים בענףכיום,אפשר לדעתי לספור על יד וחצי. זה ענף שעבר קונסולידציה מהירה וחדה – מענף שהיו בו עשרות ואולי מאות חברות לענף עם חברות בודדות".
בן מויאל (40), נשוי פלוס 3, החל את עבודתו בערבה פאוור לפני כ-3 חודשים אך חי את עולם האנרגיה בישראל כבר 10 שנים. תחילת דרכו בתחום הייתה כמנהל פיתוח עסקי ועוזר למנכ"ל פז לשעבר, מודי בן ש"ך. בשנת 2009 החל לעסוק ביזמות של פרויקטים ב'שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת' ולאחר מכן עבר לעבוד בקרן הליוס,המשקיעה בפרויקטים סולאריים מניבים ובתחומים אחרים הקשורים לאנרגיה מתחדשת, בארץ ובחו"ל.
"הרגולציה בישראל עוד לא סגורה אך ככל הנראה הולכת למקום של מכרזים ותעריפים כלכליים בעקבות מסקנות ועדת קנדל שבחנה את המחיר הכלכלי של אנרגיה מתחדשת. התעשייה הזו עומדת בפני עצמה. ברגע שהמדינה תשחרר את הפלונטרים ותצהיר מה היא רוצה – כי כבר 18 חודשים אנחנו בעמדת המתנה וקיפאון – נוכל לממש צבר פרויקטים בהיקף של כ-150 מגה-וואט שרק מחכים להסדרות. לפי הבנתנו המצב מתקדם לקראת פיתרון".
באפריל חנכה ערבה פאוור 6 שדות סולאריים נוספים בערבה ובנגב, שמספקים חשמל נקי בהיקף כולל של 36 מגה-וואט. יחד עם חברת EDF מקימה החברה בימים אלה שדה סולארי גדול, גם הוא בקטורה, בשטח של 600 דונם ובהיקף ייצור של 40 מגה-וואט. השדה החדש יספק יותר משליש מצריכת החשמל בשעות השיא של העיר אילת.
רשות החשמל מציגה: יעדים לא רלוונטיים
ב-2006, עם עלייתו ארצה מארצות הברית, ייסד יוסף אברמוביץ את 'ערבה פאוור' בקיבוץ קטורה, עם שותפיו אד הופלנד מקיבוץ קטורה ודיוויד רוזנבלט מניו ג'רזי. "כיום ערבה נמצאת בבעלות קק"ל, קיבוץ קטורה, הפניקס (שמחליפה את סימנס, עקב החלטתה של האחרונה להפסיק את פעילותה העולמית בתחום האנרגיות המתחדשות) ומשקיעים פרטיים. ב-2009, עם פרסום ההסדרות ועם כניסת סימנס כמשקיעה, החלה החברה ביישום והקמת הפרויקטים", מוסיף בן מויאל.
החברה חרטה על דגלה את המחויבות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית כמרכיב חשוב ומרכזי, וכמו כן את יצירתם של מקומות עבודה רבים והשקעה של מיליוני שקלים בקיבוצים ובמושבים בנגב ובערבה.
"סביבת התשואות כיום היא מאתגרת. זה לא קל ולא טריוויאלי למצוא נכסים שהם גם בטוחים וגם מעניקים תשואות סבירות עם תזרים יציב ברמת ודאות גבוה. לכן, גופים פיננסיים שמחפשים השקעות בתחומים יחסית רגועים ויציבים, נכנסים לפרויקטים סולאריים פעילים", מסביר בן מויאל.
איך בכל זאת מתפתחים במציאות המתוארת?
"נושא ה-PV, התחום ממנו באנו, הוא ליבת העסקים שלנו ויש לנו צבר פרויקטים מאוד משמעותי שמחכה להכשרה. כשתהיה פה רגולציה שתאפשר זאת, אנחנו נרוץ ונקים פרויקטים מאוד משמעותיים בהיקף של עשרות מגה-ואט, בתקופה קצרה מאוד. בנוסף לכך יש כאמור את הפרויקט החדש בקטורה שנעשה בשיתוף עם EDF שבנייתו תושלם במהלך 2015, ואת התפעול והתחזוקה השוטפים של הפרויקטים שלנו שכבר מייצרים חשמל לרשת ושהינם בעלי רישיון קבוע.
במקביל, מבוצע פיתוח של פעילויות נוספות, כמו תחום הקוגנרציה שאנחנו כרגע מעוניינים להיכנס אליו ובשנה האחרונה עמלים על כך לא מעט. כמו כן, יש טכנולוגיות נוספות באנרגיה מתחדשת כמו ביומסה, רוח וכד', ואנחנו נמצאים גם שם. אפיק נוסף הוא השוק המשני (secondary market) שחלק ממנו הוא ההתמודדות שלנו במכרז חברת סופרגז, שמוכרת את המתקנים הסולאריים שבבעלותה. יזמים שהתחום הסולארי אינו בליבת העסקים שלהם,מוכרים ומתקדמים הלאה".
בן מויאל מציין כי "כיום אנו לא נדרשים למדיניות התעריפים. היינו שמחים שיהיו תעריפים מתמרצים כדי שהתחום הסולארי ימשיך להתקדם ולהתפתח אבל בסופו של יום אנו זקוקים רק לסביבה רגולטורית שתאפשר ודאות ואופקלהמשך פיתוח הפעילות".
מדוע בחרתם דווקא בתחום הקוגנרציה כנתיב עסקי לחברתכם?
"תחום הקוגנרציה הוא חלק מהאסטרטגיה של החברה להתפתח לכיוונים משיקים לכיוון הסולארי, כאשר הכוונה היא לנצל את ההיכרות המעמיקה שלנו ביזמות ופיתוח של פרויקטים יחד עם ניצול ההיכרות שלנו עם עולם התעשייה הקיבוצית, שהרי ערבה פאוור צמחה בקיבוץ קטורה".
מתקן קוגנרציה מאפשר לייצר חשמל יחד עם ייצור אנרגיה תרמית לשימושים תעשייתיים. התעשיות הנדרשות לאנרגיה תרמית כוללות בין היתר את בתי הזיקוק, מפעלי מזון וייצור נייר ותעשיות כימיות שונות כגון מפעלי ים המלח, מכתשים-אגן ועוד.
מתקנים מודרניים לייצור חשמל בקוגנרציה עושים שימוש בגז הטבעי. התקנות החדשות קובעות סף נצילות מינימאלי של 70% למתקנים כאלה, מעבר לסף הקודם שעמד על 60%. "הסף החדש מקשה על הקמת מתקני קוגנרציה קטנים שכן כמעט לא קיימים צרכנים שפרופיל צריכת האנרגיה שלהם (חשמל וחום תרמי) תואמים לסף המינימלי שנקבע בתקנות", אומר בן מויאל.
כיום פועלים בישראל תחת רישיון מתקני ייצור חשמל בקוגנרציה בהספק כולל של כ-480 מגה-ואט, המהווים כ-3.5% מהספק החשמל המותקן. עוד כ-800 מגה-ואט של מתקני ייצור חשמל בקוגנרציה נמצאים בתהליכי תכנון והקמה. כל המתקנים הם יצרנים פרטיים הסמוכים למפעלי תעשייה גדולים בהם נדרשת אנרגיה תרמית להליכי ייצור.
בן מויאל: "זה אך הגיוני שבאזור תעשייה תהיה כזאת תחנת ייצור קטנה או בינונית. הקמת מתקני קוגנרציה יכולה להתאים גם למפעלים קטנים ולא רק למפעלים גדולים. "אנו מוצאים מפעלים קטנים ובינוניים עם פרופיל צריכה אשר מצדיק הקמת של מתקן בהספק של 8-12 מגה-ואט הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט ההנדסי. עם זאת, מסיבות היסטוריות, בתוך רשת החלוקה ישנה הפרדה בין מתקנים שהספקם גדול מ-5MW לבין מתקנים שהספקם קטן מ- 5MW כאשר לאחרונים ישנן הקלות מסוימות מבחינת רישוי, הגשת דו"חות, קנסות והיבטים סטטוריים. אחת ההקלות המשמעותיות היא שיצרן בעל רישיון אספקה לא נדרש להוכיח תאימות בין פרופיל הייצור לפרופיל הצריכה של צרכניו".
"אנו כיזמים חושבים שיש להחיל את ההקלות על כל המתקנים המחוברים לרשת החלוקה, כפי שמתקיים במדינות אירופאיות. הרחבת תחולת ההקלות תעודד הקמת מתקנים יעילים הנדסית וכלכלית בהספק התואם את ביקוש הצרכנים. ההצעה שלנו תמנע מצב בו נתקלנו לאחרונה שבו פורסם מכרז להקמת מתקן קוגנרציה באזורתעשייה בצפון והמכרז הוגבל ל-5 מגה-וואט וזאת למרות שהצריכה בשעות השיא עומדת על 9 מגה-וואט".
"ייחוד המתקנים מסוג זה הוא הצריכה המקומית של האנרגיה התרמית והחשמלית ולכן להערכתנו יהיה נכון יותר להעביר את הקו המפריד בין תחנת כוח לבין מתקן לייצור חשמל, לסוג הרשת אליה הוא מחובר – רשת חלוקה אזורית או רשת ההולכה הארצית. גם מבחינה סטטוטורית יש בכך הגיון מכיוון שמתקנים המחוברים לרשת החלוקה הינם בעלי נראות זהה כמעט ללא תלות בהספק, בעוד מתקנים המחוברים לרשת מתח עליון מצריכים תחמ"ש ועל כן הנראות שלהם שונה, כמו גם השפעתם והחותמת הסביבתית שלהם".
"הבשורה המרכזית במתקנים בהספקים אלו היא הסרת חסמי הכניסה של המפעלים הקטנים למודל בו הם נהנים ממחירי אנרגיה מוזלים בדומה למפעלים הגדולים אשר הינם בעלי יכולת מיקוח מול יצרני החשמל ומול ספקית הגז הטבעי".
"כיום הרגולציה הכרוכה בתהליך פיתוח והקמה של מתקן כזה היא מאוד מורכבת אך אנחנו מסתכלים קדימה. ברור לנו שבעוד כמה שנים בהינתן שהרגולציה תאפשר זאת, ושרשת חלוקת הגז הטבעי תיפרס ותגיע לאן שהיא צריכה להגיע, תקום ותפותח כאן פעילות כזאת".
מחיר ה-CNG לקוגנרציה: לא כלכלי
"פעילות הקוגנרציה יכולה לקום בסמיכות למקום הצריכה ואף בשטח הפנים מפעלי. אנו יוצאים בהצעה מסחרית לבעל המפעל או לאזור תעשייה בכל השיטות האפשריות, כשבגדול אנו אומרים: 'תקצה לנו את הקרקע הדרושה, בין 1 ל-3 דונמים – תלוי בגודל המתקן – ואנחנו נפתח את הפרויקט על חשבוננו ובתמורה תהנה מתחנת ייצור בסמיכות למקום הצריכה במחירי חשמל וקיטור תחרותיים".
"לפתח פרויקטים כאלה זה לא עניין פשוט וטריוויאלי – ההנדסה מורכבת, הרגולציה מאוד מסובכת, הסטטורטיקה מורכבת ולמעשה כל אחת מהחוליות של פיתוח הפרויקט מורכבת ומסובכת. גם הנושא המימוני מורכב מאוד, והפרופיל או האיתנות הפיננסית של המקום שבו אתה מבצע את הפרויקט גם היא מאוד חשובה. בשונה מתחום ה-PV, בו אתה יודע שיש לך הסכם עם חברת חשמל, כאן יש לך הסכם עם מפעל או מספר מפעלים, וגורם מממן יצטרך להסתכל ולבדוק מי המפעל הזה כדי שמחר בבוקר, אחרי שהושקע כסף, לא יתגלה שהמפעל חדל מלהתקיים".
"הרווח של חברות כמו ערבה פאוור, שיובילו את הפרויקט, נמצא במכירת החשמל למפעל עצמו ו/או ללקוחות סמוכים. הרכיב הקריטי שנמצא בסימן שאלה בכדאיותם והיתכנותם של הפרויקטים, לדברי בן מויאל, הוא עלות הגז הטבעי. "אני יכול להגיד שלפי מה שדובר בכנס "תשתיות" ביולי האחרון, לגבי CNG,כשמגיעים לעלות של 14$ ל-Mbtu, המודל לא עובד".
"ההצעה המסחרית שלנו למפעל היא הנחה במחיר החשמל שנייצר אצלו. במקום שמפעל ירכוש חשמל מחברת חשמל במחיר התעו"ז, אנחנו נייצר את החשמל אצלו או בסמוך אליו ונוריד עוד מהמחיר. עלות הקיטור, על פי רוב, תישאר במחיר הנוכחי שלו".
מהו הערך המוסף שאתם מביאים לתחום?
"יש לנו יכולת מוכחת בייזום, פיתוח, הקמה וסגירת מימון של פרויקטים. בתחום ה-PV סגרנו פיננסית פרויקטים בהיקף כולל של 750-800 מיליון שקל חוב בכיר. בהיבט של הנהגת פרויקט משלב היזמות ועד שלב הסגירה – במקום הזה יש לנו יתרון מאוד מהותי. התהליכים שנצטרך לעבור אינם שונים משמעותית מאלה שכבר עברנו, למעט העובדה שהם יקרים ומורכבים יותר.
"לסגור עם המפעל, להוציא רישיון, לממן את הפרויקט, לשנות את ייעוד הקרקע אם נדרש – אלה תהליכים שנראים פשוטים, אך בתחום הקוגנרציה,הם אינם כאלה. ערבה פאוור ביצעה למעלה מ-20 תב"עות (תוכנית בניין עיר) במסגרתן היא התקשרה בהסכמים עם קיבוצים ומושבים ביחסלקרקעות בעלות בייעודי קרקע שונים ומגווניםשל שדה חקלאי או תעשייה, והעבירה אותן לייעוד סולארי, בלוחות זמנים חסרי תקדים. יש לנו כוח אדם שמתמחה ברגולציה, תכנון ובנייה, מימון, הנדסה והקמת פרויקטים".
"לכן, הגענו למסקנה שאנו יכולים ליישם את היכולות הללו בתחומים נוספים. בימים אלו יש שימוע בתחום הקוגנרציה: רשות החשמל יצאה בקול קורא לקבלת מידע והיא נמצאת בתהליך בחינה של הנושא. לדעתי יש כאן פוטנציאל, שכמובן יצטרך להתבסס על סביבה רגולטורית מאפשרת. אנחנו לא באים ומבקשים מכסות תמיכה ורשת ביטחון, אנחנו רק צריכים ודאות הנדרשת על מנת לקדם פרויקטים וכרגע, גם בתחום הזה, אין ודאות אך נראה שקיים רצון טוב, ואף יותר, לקדם את תחום הקוגנרציה מצד רשות החשמל ומצד גופים רלוונטיים נוספים".
אילו מפעלים ירוויחו מהקמת מתקן קוגנרציה?
"כמובן שהמפעל האופטימלי מבחינתנו הינו צרכן חשמל במתח גבוהעם צריכה יציבה, ולכל הפחות בעל צריכה של 2 MW. בנוסף, על המפעל להיות בעל צריכת אנרגיה תרמית – על מנת לעמוד בתקנות הקוגנרציה. ככל שצריכת האנרגיה יציבה יותר, כדאיותו הכלכלית של המתקן גבוהה יותר".
"מפעלים יכולים לנצל את האנרגיה התרמית המופקת ממערכת קוגנרציה לייצור קיטור ומים חמים. ניתן גם לנצל את החום השיורי לחימום ישיר של אוויר או מוצרי תעשייה ולחימום שמן תרמי. אלה יכולים להיות לדוגמה מתקני טיהור שפכים שיכולים להשתמש בחום השיורי לצורך תהליכי הטיפול בשפכים.בנוסף, מפעלים מתחומי המזון, נייר ואריזה, תרופות, תעשייה פטרוכימית ועוד. בעלי מערכות קירור ומקררים גדולים עם צריכת חשמל גבוהה יכולים גם הם לנצל את החום השיורי המופק מן המתקן".
שניים באחד: הסבה מפעלית והקמת מתקן קוגנרציה
"בישראל, נכון להיום, ישנורק מתקן קוגנרציה קטן אחד שיעבוד על גז טבעי ומעוגן בחוזה. המתקן עומד לקום במפעל שניב עלידי חברת 'טלמניע'. כמוכן, קיימים מספר מתקני קוגנרציה קטנים, העובדים על ביוגז, במתקנים לטיהור שפכים. מתקני קוגנרציה גדולים של עשרות מגה-ואט, הפועלים על גז טבעי,פרוסים ועובדים במספר מקומות בארץ. לעומתם, במספר מפעלי מזון וסיבים הוקמו מתקנים גדולים, אך אלה עדיין אינם פעילים".
מתי נוכל לראות כאן מתקני קוגנרציה קטנים העושים שימוש בגז הטבעי, פועלים?
"אנחנו מחפשים לקוחות שרואים את הגז הטבעי מגיע אליהם ואני מניח שהצעד הראשון שהם יעשו, חלקם, זה הסבה לגז טבעי. גם אנחנו יכולים לעשות את התהליך הזה עבורם, כך שהשלב הראשון יהיה הסבה ולאחר מכן מעבר להקמת מתקן הקוגנרציה. ביכולתנו לתפור את הפיתרון הכולל עבור תחנה כזו המכילה כרגע הרבה מאוד נעלמים. לעומת זאת, הסבה לגז טבעי זה דבר שיכול להתבצע עכשיו".
"אני מעריך שבחודשים הקרובים מבחינת הרגולציה תהיה תשובה אם רשות החשמל והגורמים הרלוונטיים תומכים בתחום ומקדמים אותו. מרגע שיהיה קו ברור, אני מעריך שהפרויקט יארך כשנה וחצי עד שנתיים, תלוי באיזה אזור חלוקה נמצא הפרויקט, אם יש בו כבר גז טבעי, ואם לא – מתי הוא יגיע אליו".
"מצד אחד, אנחנו מעדיפים לעשות את שני התהליכים, ההסבה והקמת המתקן, במקביל. מצד שני אנו מבינים שהלקוחות ירצו לפזר את חוסר הוודאות. למשל – אם המקום דורש שינוי תב"ע, יכול להיות שלא יאשרו אותה. אז אנחנו פועלים בכל האפשרויות בתחום הזה.אני יכול לומר שאנחנו כבר נמצאים במשא ומתן במקום שכבר עשה הסבה ומחובר לגז הטבעי ועכשיו שוקל להיכנס להקמה של תחנה די גדולה".
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין תשתיות, אוגוסט 2014. לקריאה של המגזין אונליין לחץ כאן