התנועה לאיכות השלטון: ועדת ששינסקי צריכה להעלות את התמלוגים באופן משמעותי

בתמונה: איתן ששינסקי. צילום: יח"צ

'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון הגישו היום (א') את הערותיהן למסקנות הביניים של ועדת ששינסקי. בנוסף, צורפו להערות גם חוות דעת משפטיות-כלכליות מפורטות בנוגע לחובת שקיפות במידע הכספים המגיעים ממשאבי טבע, וכלים כלכליים להבטחת תמורה הולמת לציבור על שימוש במשאבי הטבע.

לעמדת הארגונים, ועדת ששינסקי נקטה בעמדה שמרנית אשר עלולה להוביל להחמצת שעת הכושר הנדירה לרפורמה כוללת במדיניות בענף משאבי הטבע. "מסקנות הביניים של הוועדה ממשיכות את המגמה הנוכחית אשר בה רווחי העתק המגיעים מהשימוש במשאבי הטבע לא יגיעו לכיסו של הציבור הישראלי, הבעלים האמיתיים של משאבי הטבע", כתבו הארגונים לוועדה. "כך ממשיכה גם מגמת ה'כרטיס הפתוח' שניתנת ליזמים לבוא ולנצל את המשאבים וזאת ללא הגבלות או מדיניות אסטרטגית לטווח הארוך. כמו כן, המשך עלויות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים הנגרמים מניצול המשאבים ממשיכים ליפול אף הם על כתפי הציבור".

עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע ב'אדם טבע ודין': "על הוועדה לנהוג באומץ ולשנות באופן משמעותי את מסקנותיה מתוך ראיית האינטרס הציבורי והצורך הקריטי לתקן את העיוות ההיסטורי שנעשה במהלך השנים בשימוש המשאבים. אימוץ עמדתנו תבטיח את מטרת הוועדה שהינה הגדלת חלקו של הציבור בשימוש במשאבי הטבע וניצולם לטובת הציבור בלבד".

עו"ד נילי אבן חן, מנהלת מחלקת כלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון: "בדומה לוועדת הריכוזיות שהתעשתה אחרי מסקנות הביניים והבינה כי היא צריכה לשנות כוון על מנת להשיג את יעדיה, כך גם כאן היינו מצפים שהוועדה תבין כי עליה להעלות באופן משמעותי את גובה התמלוגים על מנת להבטיח בוודאות כי החברות תשלמנה עבור משאבי הציבור. לצערנו אנו נוכחים פעם אחר פעם כי שימוש בכלי של גביית מס על רווחים מהווה כר פורה לתכנוני מס יצירתיים שסופם ישאיר שוב את קופת הציבור מדולדלת".

מה שכחה ועדת ששינסקי לקחת בחשבון?

הטענה המרכזית של התנועה לאיכות השלטון ו'אדם טבע דין' מתבססת על העובדה כי המדיניות הפיסקאלית אשר עליה המליצה ועדת ששינסקי, נקבעה תוך התעלמות ממידע קריטי הנוגע למשאבי הטבע וללא מדיניות אסטרטגית לניהולם. בין השאר, בשעת קביעתה את נוסחת המס, התעלמה הוועדה ממידע חיוני הבוחן את כמויות עתודות משאב הטבע הזמינות, קצב הכרייה, איכות משאב הטבע, הטכנולוגיות הקיימות, נדירות המשאב, כמויות הייצוא, כמויות הייבוא (אם קיים), צרכי המשק הישראלי בהווה, תחזיות לצריכה עתידית של המשק הישראלי ועוד.

על פי הארגונים, בטרם קביעת מדיניות המס, יש לגבש תשתית מידע כוללת, ולאחריה לקבוע מדיניות בניהול משאבי טבע לטווח הארוך ומתוך מטרה לגרום לחברות לנצל את המשאבים ביעילות מירבית. "רק לאחר קביעת מדיניות ניהול משאבי טבע יש לקבוע את המערכת הפיסקאלית באופן שתממש את המדיניות שתקבע", כך על פי הארגונים.

מה צריכה לדרוש הוועדה? מהחלת חובת המכרזים ועד לעקרון "המזהם משלם"

בהמשך חוות הדעת, מפורטות שורה של בעיות במסקנות הביניים של ועדת ששינסקי. הארגונים טוענים כי אין להפחית את שיעור התמלוגים, כפי שקבעה הוועדה, אלא להגדיל אותם באופן משמעותי, כיוון שאין בתמלוגים יכולת 'משחק' בידיהם של החברות. כמו כן, מזהירים בתנועה לאיכות השלטון וב'אדם טבע ודין מהסתמכות על מס רווחי היתר ככלי המבטיח את התמורה ההולמת לציבור, משום שדרך זו פותחת פתח לתכנוני מס ומניפולציות חשבונאיות שיגדילו את הבסיס ממנו מחשבים את התשואה הנורמטיבית ובכך יקטינו את בסיס המס הכולל.

בנוסף, קוראים הארגונים להחיל את חוק חובת המכרזים בשימוש משאבי הטבע הלאומיים על מנת להבטיח תחרות אמיתית על המשאב ומתן תמורה הולמת לשימוש בנכס הציבורי.

בכל הנוגע לסוגיות העלויות הסביבתיות שבהפקת משאבים, דורשים 'אדם טבע ודין' והתנועה לאיכות השלטון לתת ערך כלכלי לעלויות החיצוניות לסביבה, על בסיס כימות הנזקים הסביבתיים, ולהפנימן כמרכיב מהתקבולים. "צעד זה מתחייב הן מתוקף עקרון "המזהם משלם" על פיו יוצר הזיהום נדרש לשאת בעלות הנזקים מפעילותו. בנוסף, הפנמת העלויות תבטיח מחיר שוק ריאלי למשאבי הטבע והגברת יעילות ניצול המשאבים והיעילות הכלכלית של משק משאבי הטבע", נכתב בפנייה לוועדת ששינסקי.

במסמך ההערות המלא שהוגש לוועדת ששינסקי מתייחסים הארגונים לעוד שורה של המלצות ובהן: מיסוי מוצרי ההמשך של כי"ל, הוראת המעבר שניתנה למי"ה (מפעלי ים המלח), מיסוי בענף חומרי החציבה וסוגיית המים המינראליים.