לנדאו: "ש סכנה בביטול תוכניות לפיתוח תיירות עממית שכבר אושרו ובכך להביא לייקור מחירי הנופש בישראל"; מגמה ירוקה: "לבניית עשרות יחידות נופש עם בריכה במרחק 80 מטר מקו המים לא ניתן לקרוא תיירות עממית. כל מה שהתיקון לחוק מציע הוא למנוע אישור אוטומטי של תכניות בנייה ישנות ולעשות להן בחינה מחודשת לפי הנורמות התכנוניות של חוק החופים שלנדאו עצמו קידם"
מדוע שר התיירות, מיוזמי חוק החופים, מתכוון להצביע נגד החלת החוק על עשרות תוכניות בנייה ישנות?
בתמונה: המאבק נגד הבנייה בחופים. צילום: מיכל שוקרון, מגמה ירוקה
הכנת הידיעה: רותי דותן
שר התיירות, עוזי לנדאו, שיזם בזמנו את חוק החופים, מתכוון דווקא להצביע נגד התיקון לחוק החופים בהצבעת ועדת השרים לענייני חקיקה שנדחתה למחר (ב'), כך נודע ל"תשתיות". המאבק הציבורי לעצירת הבנייה על החופים אמור היה להגיע היום (א') לשיאו בהצבעה של ועדת השרים לענייני חקיקה על הצעת החוק לתיקון חוק החופים. אולם כאמור, עקב האירועים הבטחוניים נדחתה ההצבעה למחר. חוק החופים אשר נחקק בשנת 2004 אוסר על בנייה במרחק 100 מטר מקו המים, ודורש אישור מיוחד לבנייה ברצועת ה-300 מטר מהים, התיקון לחוק החופים בא להסדיר פרצה בחוק הקיים, כך שהחוק החדש יחול גם רטרו-אקטיבית על עשרות תוכניות בנייה ישנות.
גם שר השיכון, אורי אריאל, מתכוון, על פי המידע, להתנגד לתיקון. יש לציין כי התיקון לחוק זכה לתמיכה יוצאת דופן בכנסת על ידי מספר שיא של 76 חברי כנסת מכל סיעות הבית. בין השרים שמתכוונים להצביע בעד: יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, ציפי לבני, שר התקשורת גלעד ארדן ושרת הבריאות יעל גרמן. פעילי מאבק החופים רואים בשר הפנים גדעון סער, האחראי על התכנון והבנייה בישראל, כשר האחראי לחופים.
פנינו ללשכת השר עוזי לנדאו בבקשה להבין את המפנה בעמדתו. להלן תגובתו: "שר התיירות ד"ר עוזי לנדאו אכן היה ממציעי חוק החופים המקורי. התיקונים המוצעים שונים מכוונת המחוקקים, עלולים לשנות את רוח החוק ולפגוע באוכלוסיות מוחלשות. הסכנות בתיקון המוצע הן בשיבוש הפיתוח המאוזן והמקיים של תיירות עממית מגוונת שמטרתה להציע קמפינג זול, חניוני לילה, כפרי נופש מוזלים ואלטרנטיבה שתכליתה להוזיל מחירים ולתת מענה לדרישת הצדק החברתי ולהוזלת יוקר המחיה. יש סכנה בביטול תוכניות לפיתוח תיירות עממית שכבר אושרו ובכך להביא לייקור מחירי הנופש בישראל, או להעדפת התיירות בחו"ל. בנוסף, חוסר פיתוח מאוזן של חופי הים, בשילוב משבר כלכלי עתידי, עלול להביא להשתלטות על חופים מצד גורמי נדל"ן, באופן שאינו מאוזן, כפי שראינו בכמה איזורים בארץ".
מבדיקה שביצעה 'אדם טבע ודין' לקראת ההכרעה על עתידו של החוק, עולה כי בישראל קיימות למעלה מ-50 תוכניות בנייה על חופים שאושרו לפני יותר מ-8 שנים. כ-31 מהן מהוות איום של ממש על האינטרס הציבורי, לטענת העמותה. המדובר בתוכניות למלונאות מסוגים שונים, למגורים ולתשתיות. במפה המצורפת למטה תוכלו לראות את התכניות ותפרוסתן על פני כל חופי הארץ.
יש לציין כי רוב הציבור, 81.4%, סבור כי בישראל יש מספיק בנייה על החופים ואין צורך בבנייה נוספת של בתי מלון, כך עולה מסקר שערך בשבוע שעבר ארגון מגמה ירוקה באמצעות מכון שריד. עוד מראות תוצאות הסקר כי 82% מהציבור סבורים כי אין להתיר בנייה על חופי הארץ ברצועת ה-300 מטר מקו המים.
"אני לא מכיר מלון עממי שנבנה לאורך חופי הים ב-20 השנה האחרונות"
אחת מתוכניות הבנייה הישנות שהתיקון, באם יעבור את אישור השרים, יחול עליהן, היא תוספת למלונאות במרינה הרצליה. דירת נופש של 55 מטר במרינה הרצליה, נמכרת כיום בסכום של 1,800,000-2,400,000 שקל ומושכרת בחודשי בקיץ בכ-4,000 דולר. בהחלט לא סכומים הקיימים בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
"אני לא מכיר מלון עממי שנבנה לאורך חופי הים ב-20 השנה האחרונות", אומר ל"תשתיות" עופר קוך מ"או.קיי נדל"ן" העוסק בהשכרה ומכירה של דירות באזור המרכז ובמרינה הרצליה אשר מסר את הנתונים הנ"ל לתשתיות. קוך, בעברו בעל ניסיון של 20 שנה בתחום התיירות, מציין כי גם בבית המלון החדש בהרצליה, שנבנה מעל קניון "ארנה" ונפתח לפני כשנה, יועדו חלק מן הדירות לשמש כדירות נופש.
מגמה ירוקה: "שר התיירות לא מחובר לציבור"
ממגמה ירוקה נמסר: "שר התיירות לא מחובר לציבור, לבניית עשרות יחידות נופש עם בריכה במרחק 80 מטר מקו המים, כמו שקורה בימים אלו באשדוד – בנייה שלא ניתן לקרוא לה תיירות עממית. כך גם לא לכפרי הנופש בפלמחים, בצת, נחשולים ועוד. מגמה ירוקה כמי שמייצגת את ציבור הסטודנטים והפעילים בארץ מברכת על קידום תיירות עממית. לצערנו, אין באף אחת מתוכניות הבנייה הנ"ל שום מענה על הצורך המבוקש. עוד לפני שנתיים היו נסיונות חוזרים ונשנים לדון עם משרד התיירות בנושאים הללו על מנת ללבן את העניינים, לצערנו נעננו בשלילה ונוכחנו לדעת שמשרד התיירות ושר התיירות לא קשובים לצרכי הציבור.
דירות נופש – השקעה ציבורית שנכנסת לכיסו של היזם
"תופעת "דירות הנופש" – דירות מגורים במסווה תיירותי – הייתה ללא ספק אחד הזרזים המרכזיים לבינוי המואץ וחסר הרסן לאורך החוף במהלך שנות ה-90' (וגם לאחר מכן – ר.ד). בשנים אלו נמכרו או שווקו אלפי דירות מגורים במסווה של 'דירות נופש' בכל הפרויקטים שהוקמו לאורך החוף (מצפון לדרום): סול מרין בנהריה, פנינת הים בעכו, מגדלי חוף הכרמל בחיפה, כפר הים בגבעת אולגה, מלון כרמל בנתניה, מרינה הרצליה, "סי אנד סאן" בת"א ומרינה אשקלון. לתופעה של בנייה למגורים במסווה מלונאי באמצעות דירות הנופש יש מספר השלכות חמורות: דירות הנופש הנמכרות למגורים נרכשות על ידי קבוצות אוכלוסייה מצומצמות של בעלי יכולת ואינן זמינות לציבור הרחב, וכך הופכים נתחים משמעותיים של החוף, שייעודם הוא תיירותי ואשר נועדו לשרת את כלל הציבור לדורותיו, לנחלתן של קבוצות מצומצמות, ונעשית חלוקה בלתי צודקת של משאבי החוף; מכירת דירות למגורים במתחמים שייעודם הוא תיירותי, מונעת את השימוש המקורי בשטח ומכלה את עתודות הקרקע לפיתוח עתידי של ענף התיירות, תוך דחיקתו לעיתים לשטחים הפתוחים; התרומה של דירות הנופש הנמכרות למגורים לפיתוח העירוני נמוכה בהשוואה לתרומה של המלונאות; בחלק ניכר מהפרויקטים הללו מעורבת השקעה ציבורית, בדמות מענקים אשר מעמיד משרד התיירות לפרויקטים מלונאיים. אלא שהשקעה ציבורית זו אינה מממשת את יעדה, יורדת לטמיון ונכנסת לכיסו של היזם". (מתוך אתר החברה להגנת הטבע)
יש לציין כי כיום, רוכשי דירות נופש רשאים לגור בה לכל היותר חצי שנה מתוך שנה שלמה והיא אינה רשומה על שמם בטאבו.
מה שעשו בעלי זרוע בחופי הכנרת נגד החוק (עד שהתופעה הופסקה) עושים כאן היזמים ומשקיעים בגיבוי שר התיירות!!