אמר בכנס ביוגז של תשתיות מנהל תחום אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, יובל זהר; "המועצה הארצית לתכנון ובנייה עשויה לבקש בימים הקרובים מהעורכים של תמ"א 10 לקדם תמ"א ייעודית לתחום הביוגז ואנו במשרד האנרגיה ניתן כתף לעניין", הוסיף זוהר

"ההצדקות להפקת חשמל באמצעות מתקני ביוגז חוצות מגזרים"

בתמונה: יובל זהר, מנהל תחום אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה

"ההצדקות של תחום הביוגז חוצות מגזרים", אמר אתמול (ה') בכנס ביוגז של "תשתיות" יובל זהר, מנהל תחום אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה. "בשעה שניתן להתווכח ונשמעים טיעונים של בעד ונגד לגבי סוגים שונים של אנרגיות מתחדשות, בתחום הביוגז יש הצדקות רבות: ראשית, ברמה האנרגטית מדובר באנרגיה רציפה בהשוואה לאנרגיות המופקות מן השמש והרוח שאינן רציפות ולכן היא מאוד מבוקשת ומבורכת ובעלת יכולת השתלבות גדולה ברשת החשמל. אנרגית מביוגז גם לא סובלת מבעיות ה- intermittency  המאפיינות את אנרגית השמש והרוח. יש גם הצדקה סביבתית: הן הטיפול בפסולת אורגנית שיש לו ערך כשלעצמו והן צימצום פליטה טבעית של גזי חממה לאטמוספירה – למי שלא יודע, המתאן נחשב רעיל בערך פי 20 מפחמן דו חמצני. מעבר לכך קיים הפן הכלכלי, כאשר מעבר להפקת החשמל, היזמים יכולים להנות ממקורות הכנסה נוספים כגון ממכירת חומרי דישון לרבות קומפוסט ותוצרי לוואי אחרים מתהליך הפקת חשמל מביוגז".

זהר סקר בקצרה את התפתחות ויעדי שוק האנרגיות המתחדשות בשנים האחרונות: "יעד הממשלה עד שנת  2020 עומד על 10% מסך הביקוש לחשמל ממקורות של אנרגיות מתחדשות ועל פיו הותוו מכסות ומכרזים ע"י הממשלה. כיום כ-500 מגה-ואט מייצור החשמל מופק ממקורות של אנרגיות מתחדשות בשעה שהיעד צופה קרוב ל- 3 גיגה וואט (קצת פחות) הספק מותקן ב- 2020. ליבת השוק של המתקנים באנרגיות מתחדשות שמחוברים כיום בפועל לרשת החשמל היא אנרגיית PV  המופקת מכ- 250 מגהוואט PV קטן וכ- 230 מגהוואט מתקני PV  בינוני. השוק התחיל כמעט מ"אפס" ב-2010 וצמח מאז לכאחוז אחד מצריכת החשמל. אני מעריך שאת שנת 2014 נסיים עם מעל 2%".

זהר אמר כי שוק המתחדשות אינו צומח באופן לינארי והוא מאמין שהחל מ-2016 תתרחש קפיצה באחוזים של סך האנרגיה המיוצרת ממקורות מתחדשים מתוך סך צריכת החשמל. "יש גם פרויקטים תרמו-סולאריים גדולים שיחוברו עוד מספר שנים כך שסה"כ השוק צומח ומתקדם", אמר זהר, "ההערכה היא שבהתאם לסך המכסות והמכרזים ועל פי תחזית קצב התממשות המתקנים המוקמים בצד הקשיים התכנוניים והסטטוטוריים,  נגיע ל-2020 עם קרוב ל- 8% ובמשרד האנרגיה בוחנים בימים אלו עדכון למדיניות לרבות בהקשר לתמהיל הטכנולוגיות והתאמת מכסות, כדי להביא למימוש יעדי הממשלה". בהקשר זה הזכיר זהר את הביקורת  שנשמעה לאחרונה מכיוון גורמים יזמיים באשר לנוסח האחרון של תמ"א 10/ד'/12 – תמ"א יעודית לנושא הקמת חוות רוח להפקת אנרגיה.

"על פי החלטת הממשלה משנת 2011, לתחום ייצור אנרגיה מביוגז בתהליך של עיכול אנארובי, הוקצו 160 מגה-ואט. בפועל מתוך המתקנים שפועלים היום במסגרת הסדרה זו, אנו לא עוברים את ה-8.5 מגה-ואט, שזה מעט מאוד והיזמות צריכה להיכנס לתמונה בצורה יותר משמעותית. בנוסף, יש עוד 5-6 מגה-ואט שמיוצרים במתקנים שאינם נחשבים מתקני עיכול אנארובי על פי ההגדרות הנוכחיות ושלא נהנים מתעריפי ההסדרה אלא מתוגמלים עפ"י רכיב ייצור בתוספת פרמיה על צימצום פליטות".

"קיים סיכוי שהמכסה של 160 מגהוואט לביוגז תצטמצם לכיוון ה-100 מגהוואט משום שהמשרד להגנת הסביבה ביקש להסיט מהמכסה לטובת מתקני PV. בינתיים הבקשה לא אושרה והחלטות וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות מפברואר 2014, מוקפאות בגלל ערר שהוגש בנושא. מבחינת המשרד להגנת הסביבה, נראה לנו שהסיבה לבקשתם לצמצום המכסה נעוצה בניתוח פוטנציאל הפסולת בישראל המיועד להפקת אנרגיה בהתאם ליעדים וסדרי העדיפויות של הטיפול הפסולת כפי שמתווה המשרד להגנת הסביבה".

"על מנת לקדם את נושא הקמת מתקני ביוגז גם מן ההיבט הסטטוטורי, יש מחשבה מתקדמת לקדם תמ"א ייעודית – במסגרת שינוי לתמ"א 10/ד'/8 – לתחום של הקמת מתקני ביוגז, משום שהיום הנושא חוסה בצילה של תוכנית מיתאר ארצית כללית שמדברת על מתקנים מ-5 מגה-ואט ועד 250 מגה-ואט – טווח הספקים שלא מותאם למתקני ביוגז שהם קטנים ברובם ורלוונטים יותר לאזור של מבני משק. לכן, אנו רואים בחיוב את האפשרות שבקרוב, יתכן שכבר בימים הקרובים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה עשויה לבקש מוועדת העורכים של תמ"א 10 לקדם תמ"א ייעודית לתחום הביוגז ואנו ניתן כתף ותמיכה לעניין זה".