בראיון ל"תשתיות" מספרים מנכ"לי חברות הסולאר על עשרות מגה-ואטים שהותקנו לאחרונה במסגרת הסדר מונה נטו, בעיות המימון שנפתרו והמגזר התעשייתי שהולך ותופס תאוצה בתחום
"השוק הסולארי בישראל מתעורר" – ראיון אופטימי עם מנהלי ענבר, סולארפאוור ו-RCS SOLAR
מאת: רותי דותן
"השוק הסולארי מתעורר. בתנאי השמש ועלויות החשמל בארץ, מערכת סולארית היא מאוד כדאית ומספקת עד 30% חיסכון בהוצאות החשמל", אומר בראיון ל"תשתיות", שי פורת, מנכ"ל ענבר אנרגיה סולארית, אחת החברות המובילות בארץ בתחום מערכות סולאריות על גגות.
בחלוף הרבעון הראשון של 2014, יצאנו לבדוק האם חלה התעוררות בשוק הסולארי. לפני פחות משנה אישרה מליאת הרשות מכסה כוללת של רישיונות בהיקף 200MW לייצור חשמל פרטי במסגרת "מונה נטו", מתוכם אושרו עד היום 38MW. כזכור, הסדר "מונה נטו" אשר נקבע על ידי רשות החשמל לפני כשנה, מאפשר לכל צרכן בעל מונה תעו"ז לייצר חשמל באנרגיה מתחדשת בחצר ביתו, וכך לחסוך בחשבון החשמל שלו. ההסדר מותאם הן לצרכנים ביתיים בעלי תצרוכת חשמל נמוכה והן לצרכנים הגדולים במשק, ופוטר את הצרכן מהתהליך הבירוקרטי הכרוך בהתקנת מערכת סולארית.
בחודש ינואר האחרון הכניסה רשות החשמל עדכונים להסדר "מונה נטו" שלטענתה "יאפשרו הקלה במימון והקמת מתקנים פרטיים ויאיצו באופן מיידי ומשמעותי את כמות המצטרפים אל ההסדר". עדכון אחד שערכה הרשות קבע תעריף "רצפה" בסך של 33.32 אגורות שתשלם חברת החשמל לכל צרכן שיצטרף להסדר מונה נטו לתקופה של 10 שנים מרגע החיבור להסדר. העדכון השני איפשר לראשונה לכל צרכן למכור במסגרת ההסדר עודפי ייצור חשמל לחברת החשמל עבור תשלום, זאת בניגוד לתוואי ההסדר הקיים כיום, המאפשר קיזוז עודפי ייצור עבור קרדיט עתידי בחשבון החשמל הרלוונטי בלבד.
"התחילו הרבה פרויקטים. מה שהשתנה זה שבעיות המימון נפתרו, בעיקר מתוך כך שהבנקים מעוניינים לעבוד עם גופים בטוחים יחסית, כמו מפעלים וקיבוצים עשירים אשר צורכים הרבה חשמל. ברגע שאפשר לממן פרויקט כזה ויש כדאיות כלכלית אז אנשים פשוט רצים ומקימים" מספר פורת. "כל השוק של התעשייה מתעורר בצורה מאוד חזקה. הרבה מהקיבוצים שעשו שינוי בתשתית החשמל שלהם מתוך הצורך להפוך למחלק משלבים את החשמל הסולארי בתכונית השינוי שלהם".
"היום יש הרבה פחות חברות בשוק הסולארי אך הן רציניות וגדולות והן יודעות לעמוד בהתחייבויות כך שאין חשש שלא יקימו את הפרויקט. ההתעוררות איטית, לא כל כך מהירה, אך מצד שני מי שהחליט זה קורה הרבה יותר מהר כי התהליך יותר פשוט עכשיו".
אלון תמרי, מנכ"ל משותף בחברת סולארפאוור אומר כי "למרות שבאופן רשמי השוק התחיל באפריל, מעשית הוא התחיל באוקטובר ולכן לא ראו בשנה שעברה הרבה פעילות. ברבעון הראשון השנה הייתה קפיצה מאוד גדולה. אני לא חושב שיותקן כל היקף המכסה – 200 מגה-ואט – אבל כן תהיה כמות התקנות נכבדה".
"דבר נוסף שרואים שקורה בחודשים האחרונים זו גלישה של ההסדרה גם לתחום התעשייתי. רוב, אם לא כל הרישיונות למערכות שהוציאו בארץ, התחילו בקיבוצים. המגזר התעשייתי נכנס בחודשים האחרונים. כיום הוא המגזר שתופס צובר תאוצה בצורה הכי משמעותית. יחסית לאשתקד השוק במצב יותר טוב, כי שנה קודם מהיום לא היו הסדרות ולא מכסות. המונה נטו תפס יפה והוספת תעריף המינימום שעשתה רשות החשמל עוזר לבנקים לתת מימון ונותן כרית ביטחון ואנו רואים יותר פרויקטים שמשיגים מימון לאחרונה".
כמה מגה-ואטים מותקנים עתה להערכתם בישראל במסגרת הסדר מונה נטו? מהו היקף הפעילות של החברות שלכם כיום?
פורת: "ההערכה שלי היא שזה מתקרב היום ל-100 MW. אנחנו מתקינים בימים אלו מערכות בהיקף של כ-2 מגה-ואטים כשישנם עוד 10-15 מגה-ואט שעומדים לפני סגירה. זה שונה מאוד מהמצב שהיה בשוק לפני חצי שנה".
תמרי: "לאחרונה חיברנו מערכת גדולה בקיבוץ זיקים בהיקף 630 קילו-ואט שלפני כמעט חודשיים חוברה לרשת. זו אחת ממערכות מונה נטו הגדולות בישראל.המערכת התעשייתית הגדולה בישראל באורמת טכנולוגיות – בהספק 1.25 MW – נמצאת לקראת סיום, ואנחנו עובדים על עוד מספר מערכות".
מה לגבי החזר ההשקעה כיום?
פורת: "ברוב הפרויקטים מדובר על 8-10 שנים, על מערכת שתייצר חשמל לפחות 25 שנים. היום ניתן גם לקבל הלוואות ל-15 שנים".
מה לגבי לוח הזמנים? האם התהליך נעשה פשוט יותר?
פורת: "היום מרגע שמחליטים על הקמה יש תהליך של הוצאת היתר בנייה שנמשך בין מספר שבועות למספר חודשים, זו הדרישה העיקרית. אין כבר צורך ברישיון ייצור – במקנים הבינוניים היה צריך רישיון ייצור ועכשיו לא. היום הצרכן עצמו מקים בשביל עצמו, לא צריך רישיון ייצור רק היתר הפעלה והיתר בנייה מצומצם אז זה יכול לקרות הרבה יותר מהר. קודם להסדר מונה נטו התהליך יכול היה להימשך שלוש וארבע שנים".
גם רועי נאון, מנכ"ל RCS סולאר, חברה המפיצה פאנלים וממירים סולאריים בשוק הבינלאומי, מדווח על ההתעוררות בשוק: " יש כיוון חיובי ויש גידול במכירות בישראל. יש יציבות במחירי הפאנלים שמגיעים לישראל כתוצאה מאכיפה של היטלי ההיצף באירופה על פאנלים סינים. גם הירידה הקרובה שתהיה במחיר המינימאלי שבו מותר לקנות פאנלים סינים ולהכניסם לאירופה הולך לרדת מ-56 יורו סנט ל-53 יורו סנט, גם זה לא משפיע משמעותית על היציבות במחירי הפאנלים."
נאון אף מדווח על כיוון עסקי חדש של החברה: "בגלל שאנחנו מזהים את השינויים בפרטי הרגולציה אנו עושים את צעדינו הראשונים ביזמות של מונה נטו. אנו בודקים אפשרות ש-RCS תהיה שחקן של יזמות בשוק. הכיוון הזה יצר שיתופי פעולה חדשים – גם SMA הגרמנית וגם רנהסולה הסינית הכריזו עלינו כמפיצים רשמיים שלהם בישראל – זאת בנוסף לשיתוף ארוך הטווח המוכר שלנו עם HANWHA הסינית (שנמצאת תחת בבעלות קוריאנית)".
עדיין לא הבני למה ההתעקשות הזאת על החזר השקעה של עד כ-30% !!!
אם נצא מתוך הנחה שמשתמשים בכל החשמל שהמערכת מייצרת,ו…את העודפים !!! מוכרים לחברת חשמל
(אמנם בסכום מאוווווד נמוך,אבל ברכה והצלחה על השינוי המבורך),אז החזר השקעה עומד על יותר מ-100%
תלוי כמה מעודפי היצור מוכרים לחח''י !!!
כלומר:שימוש מלא בחשמל המיוצר = 100% !!!
+ מכירת כך וכך עודפי החשמל = כך וכך % וביחד זה החזר השקעה של יותר מ-100% !!!
אם טעיתי בחשבון אשמח אם מישהו יעמיד אותי על טעותי !!!
קיימים מדדים מקובלים לחישוב עלות חשמל משוקללת, שלוקחת בחשבון את ההשקעה הראשונית, עלויות תפעול שנתיות, עלויות דלקים (בסולארי אין), ועלות ההון. בהתאם לחישוב זה, עלות משוקללת של קוט"ש ממערכת במונה נטו היא בין 30-35 אגורות לעומת 49-57 לחשמל מחברת החשמל.