כך קובע דוח" שהוכן בהתאחדות התעשיינים. 45% מן המשאבים הוקצו לטובת שיפור איכות האוויר ומניעת גזי חממה

התעשייה בישראל השקיעה 3 מיליארד שקל בשמירה על הסביבה ב-2013

בשנת 2013 השקיעה התעשייה הישראלית כ-3 מיליארד שקל ביישום הסדרה סביבתית כש-45% מתוכם הוקצו לטובת שיפור איכות האוויר ומניעת גזי חממה, כך עולה מדו"ח שהוכן בהתאחדות התעשיינים. ההשקעות המרכזיות הן ביישום חקיקה בתחום האוויר, טיפול בשפכים וקרקעות והשקעה בהרחבת דיווח על פליטות בהתאם לדרישות חוק חובת דיווח ומרשם פליטות (PRTR).

כ-26% מסך ההשקעות הסביבתיות של התעשייה הוקצו לעמידה בדרישות בתחום השפכים התעשייתיים, בהן תשלומים לתאגידי המים בגין חריגות מוסכמות וכן בטיפול בשפכים, וכ-20% מסך העלויות הושקעו ביישום דרישות הנוגעות לטיפול בפסולת ופסולת מסוכנת.

מדו"ח של איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, עולה כי בשנת 2013 השקיעו מפעלי התעשייה בישראל כ-3 מיליארד שקל ביישום הסדרה סביבתית.

"ההשפעות של תהליכי הייצור על הסביבה פחתו באופן משמעותי בשנים האחרונות ועל כך יעיד השיפור המשמעותי של איכות האוויר בישראל", אמר דני חן, יו"ר איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים אשר הכין את הדו"ח. "אולם, על מנת שהתעשייה בישראל תוכל להמשיך ולהתפתח, להיות מקור לגאווה ונדבך מרכזי בכלכלה הישראלית, יש להתוות מדיניות רגולטורית מאוזנת, כזו שלוקחת בחשבון גם שיקולי חברה וכלכלה, ולא רק שיקולים סביבתיים". 

חן הוסיף כי "התעשייה הישראלית מגלה מחויבות אקטיבית לנושאים סביבתיים, ומשקיעה משאבים כספיים וניהוליים רבים על מנת להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ולציית להוראות החוק. להבדיל מהמקובל במדינות מפותחות, ממשלת ישראל וכנסת ישראל אינם בוחנים באופן מקצועי את "תג המחיר" של הרגולציה הסביבתית, בהקשר של הפסד מקומות עבודה, הפסד יצוא וכדומה".

חן ציין בדבריו כי בהשוואה לישראל, במדינות מערביות מבינים שקידום חקיקה חדשה ללא בדיקה מקצועית של השפעתה הרוחבית על המשק מסבה נזקים כבדים, בשל קביעת דרישות סביבתיות מרחיקות לכת, כאשר הנפגעים האמיתיים הם האזרחים שמשלמים את העלות המוגזמת הכרוכה ביישום חוקים מבלי שיזכו בהגנה סביבתית אמיתית. כך, במדינות החברות בארגון ה- OECD נהוג לבצע ניתוח של השפעות הרגולציה המוצעת בתהליך המכונה RIA (Regulatory Impact Analysis), במטרה לנתח את ההשלכות הצפויות של יישומה – בדגש על ההשלכות הכלכליות של המהלך.