פלדמן מחברת קפיטל נייצ'ר הנחה את הפאנל המסכם בכנס תשתיות ה-5 לאנרגיות מתחדשות שעסק בפן הטכנולוגי של התחום ופיתוחו בארץ

אבי פלדמן: "יש עניין גדול מבחוץ בטכנולוגיה הישראלית"

בתמונה: משתתפי הפאנל. צלם: ניר פלטה

כתבת: איריס פוטרוך

פאנל מקצועי תחת הכותרת "ולמרות הכל העתיד של האנרגיה המתחדשת טמון בטכנולוגיות חדשות" חתם את כנס תשתיות ה-5 בנושא אנרגיות מתחדשות, שנערך בשבוע שעבר.

אבי פלדמן מחברת קפיטל נייצ'ר הנחה את הפאנל ועם פתיחתו סיפר על החברה, גוף השקעות שהוקם לפני 3 שנים. מאז הצליחה החברה לצבור 7 חברות בתחום האנרגיה המתחדשת ובעתיד צפויות להכנס חברות חדשות.

פלדמן ביקש מאבי ברנמילר, מייסד ברנמילר אנרגיה, לספר על הפרוייקטים שהוא מוביל כעת. ברנמילר סיפר כי החברה בנתה בחמש השנים האחרונות ארבעה פרוייקטים של 50 מגה-וואט. הוא סיפר כי "מה שחסר לאנרגיה החלופית זה שהיא תהיה זולה יותר וזמינה גם כאשר השמש לא זורחת והרוח לא נושבת. בשל בעיית הזמינות היא מהווה יותר כאב ראש ולא חלופה אמיתית. פיתחנו מערכת בשם bCell, שאוספת את האנרגיה כשהשמש זורחת ומייצרת ממנה חשמל בכל שעות היממה."

פלדמן שאל את גיל שאקי ממשרד המדען הראשי כיצד הממשלה יכולה לעזור ליזמים. שאקי השיב כי "יש לנו סט של כלים לתמיכה במחקר ופיתוח בשלבים שונים, החל מהיזם הבודד ועד לחברות. יש לנו קרן מחקר ופיתוח שכל חברה יכולה להנות ממנה. המדינה יכולה להשתתף בין 30-40% מעלות המחקר. אני רוצה לשים פוקוס על התוכנית מול אירופה, תוכנית 2020 עם אופק של 7 שנים קדימה. האיחוד האירופי מקצה כספים וכל חברה ישראלית יכולה להגיש תוכנית מו"פ לקבלת מימון מהאיחוד האירופי. אחד הדגשים המרכזיים שהאירופיים שמו זה ייצור אימפקט כלכלי אמיתי, ואיך הדברים עומדים ברמה של scale, כמערכת, ומייצר פתרון שניתן ליישם אותו. יש כסף בתחום הזה, לא לכל דבר שזז אבל בהחלט יש כסף, ויש תוכניות עבור פרויקטים איכותיים. תפנו אלינו ונסייע במה שנוכל."

ד"ר גדעון פרידמן, ראש תחום טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת במשרד האנרגיה, אמר כי גם למשרד האנרגיה יש תוכניות שונות המספקות תמיכה. "אנחנו מעודדים את התעשייה הזו. גם תמיכות ברמה של מלגות לסטודנטים שיהיה כוח עבודה מוכשר לתחום, תמיכה בחברות אנרגיה ובחברות הזנק ותוכנית מתקדמת שתומכת בפרויקטי הדגמה. בנוסף, יש לנו מסלול מכסות חלוץ, במסגרתו ניתן להקים אפילו מגה-וואט."

פלדמן אמר בתגובה לדבריו כי "זה מביא אותי בדיוק לשאלת ההמשך – בשנת 2013 הגישו לכם קרוב ל-40 בקשות למתקני חלוץ אך התקציב אישר 3 פרויקטים בלבד. האם במספרים כאלה אנחנו בכלל עוזרים לתעשייה לפרוץ ולהגיע למימוש?" פרידמן השיב כי הוא מסכים וכי מספר הפרויקטים שנתמכו בתחום האנרגיות המתחדשות אינו גדול, ואמר כי "אנחנו מוגבלים על-ידי מה שהממשלה מקצה."

פלדמן שאל את אלי קלצ'קין מחברת ווינפלקס ווינד על החשיבות של חברה צעירה בישראל בתור יזם מתחיל. קלצ'קין השיב ואמר כי הוא אינו חושב שיש אופציה אחרת מאשר להתחיל את הדרך פה. "אם זה מבחינת כוח אדם הנדסי, מבחינת היכולת שלנו כישראלים לאלתר, והנה, בכל זאת דברים קורים פה. אני מקווה שיהיה יותר טוב אבל זה מקום טוב להתחיל בו."

פלדמן אמר "אנחנו מדינה שמתגאה במותג של אומת הסטארטאפ שרוכב על ענפים מסויימים. ליאור הנדלסמן, אתם די הצלחתם לחבר בין התחומים של טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת. למה אנחנו לא רואים יותר חברות כאלה? הנדלסמן, סמנכ"ל פיתוח בסולאר אדג', השיב כי בתחום האנרגיה הירוקה ישנן טכנולוגיות שאינן ICT קלאסי וזה חלק מהסיבה.

פלדמן שאל את הנדלסמן אם ישנו משהו בדנ"א של התחום הזה שמחייב התנהלות אחרת כדי להצליח. הנדלסמן השיב כי "פרויקטי אנרגיה הם מראש ארוכי טווח ולכן נדרשת הוכחה של יציבות, אמינות, מימון. העצה היחידה שלי זה למצוא את הנתיב הכי קצר. חברות מתות רק מסיבה אחת – נגמר להם הכסף."

פלדמן שאל את דני כפתורי מג'נראל אלקטריק כיצד ניתן למשוך תשומת ליבן של חברות בינלאומיות. כפתורי השיב כי "כל החברות הגדולות מעריכות מאד את מה שקורה בארץ מבחינת הייטק, טכנולוגיות, חברות הזנק. לכל החברות יש קבוצות פיתוח שיושבות בארץ. איך יזם תופס את תשומת הלב של GE? אם יש לך טכנולוגיה טובה מאד אך לנישה מאד מסוימת סביר להניח שזה לא יעניין את GE  כי יש לנו סדרי עדיפויות. כיזם עליך לזהות את תחומי העניין של החברה הגדולה והיכן היא מחפשת את העתיד שלה ברמה האסטרטגית. אנרגיה ירוקה למשל היא תחום חם מאד, כך גם בקרת חשמל. על יזם לבוא אלינו עם הצעות ספציפיות שיכולות לעזור לחברה גדולה בתחום בו היא מחפשת פתרונות, אך יהיה לו קשה מאד להגיע עם הצעה למשהו שלא קיים היום."

פלדמן שאל את סטיב אלבז המייצג את חברת שניידר אלקטריק על המודל אותו הם מחפשים לשיתוף פעולה עם חברות ישראליות. אלבז בתגובה ייעץ ליזמים "תעשו שיעורי בית על החברות שאתם מגיעים אליהם. לימדו מה הם השווקים שלהם ואילו מוצרים יש להם. ברגע שאנחנו משקיעים אנחנו מנסים למצוא סינרגיות עם הפרטנרים שלנו, אפשרות ל-OEM'S, שיתופי פעולה בתחום המחקר והפיתוח. אנחנו מציעים ללכת יד ביד ותמיכה הדדית בפיתוח המוצר יחד. ערוץ נוסף זה ה- OEM'S שמוכנסים למוצר של שניידר אלקטריק שיופצו בכל העולם. אם חברה גדולה משקיעה בחברת הזנק, דרושה השקעה חכמה שתפתח לכם דלתות ושווקים ולא באמת כולם יכולים לעשות זאת אבל אני מאמין שזו הדרך הנכונה לתעשייה הזו".

פלדמן פנה שוב אל אבי ברנמילר ושאל אותו על הרגולציה הישראלית: "אתם נמצאים בבדיקה של מתקן חלוץ ומסתכלים על כניסה למכרזים נוספים. איך אתה תופס את הרגולציה הישראלית? האם הרגולציה מעודדת את היזמות?"

ברנמילר השיב כי "אין דבר כזה רגולציה שתומכת. במקרה הטוב אפשר לראות אנשים שתומכים. אני מתחיל לראות סימנים של אווירה תומכת. אני מתחיל להרגיש שיש פידבק טוב מאנשים שרוצים לעזור בתחום הממשלתי אבל זה מאד קשה כי הכל קורה לאט. חברות מאד גדולות, אם לא הייתה להן חדשנות וראייה קדימה הן ייעלמו. כמדינה של חדשנות עלינו לעודד זאת וזה בנפשנו."

פלדמן חתם את הדיון וסיפר "היינו בשבוע שעבר בכנס קלינטק עם משלחת חברות מישראל. יש עניין גדול מבחוץ בטכנולוגיה הישראלית ויש רצון לחבר אותה לחברות. מסתכלים עלינו בעניין לראות מה אנחנו מפתחים ומה אנחנו יכולים להביא לשוק."