רן דרסלר ממנהל התכנון: "מקווה שבעוד שבועיים נוכל להגיש את התוכנית ונצא לדרך חדשה. רוב הבעיות ייפתרו באישור של התמ"א"

יזמי אנרגיית רוח בישראל: צריכים את הסיוע של הרשויות והרגולטורים

בתמונה: משתתפי הפאנל בנושא אנרגיית הרוח בישראל, שנערך במסגרת כנס תשתיות ה-5 לאנרגיות מתחדשות

כתבת: איריס פוטרוך

"אנרגיית הרוח בישראל היא הזולה ביותר ממבט גלובלי. אנחנו רואים בעולם גידול בצמיחה. ישראל נמצאת על המפה, קיימת כבר הסדרה לאנרגיית רוח של רשות החשמל",  אמר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל במהלך כנס תשתיות ה-5 לאנרגיות מתחדשות שנערך אתמול (ה') בתל אביב. פרנס הנחה פאנל בנושא אנרגיית רוח  שבוחן "לאן נושבת הרוח" בתחום, בישראל 2014.

משה שטרית מרשות החשמל סקר את מצב אנרגיית הרוח בארץ: "המגמות בענף הרוח בעלייה, אך הקמת חוות רוח היא תהליך מאד מורכב: דרושה קודם כל קרקע להקים עליה את חוות הרוח, צריך משטר רוחות מתאים על אותה קרקע, שהקרקע לא תהיה בנתיב ציפורים, נתיב טיסה או של חיל אוויר, שלא יפריע לשכנים ויתאים לתוכניות סטטוטריות ולרשת חשמל, ולכן זה תהליך מאד מורכב. היום יש סך הכל מספר פרויקטים בודדים בהיקף של 50 מגה-ואט בעלי רשיונות, כשהמכסה העקרונית היא 730 מגה-ואט. השינוי במגמות שאני מתכוון אליו הוא ברשיונות ייצור קבועים. כל הפרויקטים שנמצאים בשלבים מתקדמים צפויים לייצר כ-500 מגה-ואט, לא בטוח שכולם יגיעו לכך אבל זה מעיד על התקדמות וכניסה של חוות נוספות לתחום הייצור. העצה שלי היא לבוא אלינו בהקדם כדי לקבל את אותו רשיון מותנה שהינו ההיתר להקמת המתקן".

רן דרסלר ממנהל התכנון סיפר על התמ"א של אנרגיית הרוח: "רצינו להיות עם תמ"א מאושרת היום. אני מקווה שעוד שבועיים נוכל להגיש את התוכנית ונצא לדרך חדשה. אני מקווה שהתוכנית תסדיר גם את ההליך של ההיתרים ואת נושא התוכניות. עברנו תהליך הבשלה עם הגופים השונים ושורה של משרדי ממשלה וגם הם הבינו את התהליכים והתשומות הנדרשים. כל הגופים ערוכים יותר טוב להשתתף בתהליך הזה ורוב הבעיות ייפתרו באישור של התמ"א".

דרסלר סיפר על הצוות הבין משרדי שהוקם לטיפול בנושא. "החלטנו להקים את הצוות הבין משרדי. קיבלנו 150 מתחמים לבדיקה, שזו בהחלט נקודת פתיחה לא רעה ואנחנו נעקוב אחריהם ונבדוק את ההתקדמות במתחמים".

גיא רובינשטיין, מנכ"ל חברת אבירם, סיפר על האתגרים איתם הוא מתמודד. "התחלנו בשבוע שעבר פרויקט של 16 גיגה-ואט בסקוטלנד. טורבינות מהדור הבא. אנחנו שם בגלל הרגולציה הישראלית. אני מעריך אתכם באופן אישית, אבל ההחלטה הכי נכונה עבור יזם רוח ישראלי היא לא לפעול בישראל. במיוחד בשלב הזה כשהבנו איך פועלים בארץ עם החי והצומח והתמ"א ואחרי כל התהליך הזה הרגולטורים רוצים להוריד תעריפים, כשבסקוטלנד יש היום 40% ייצור חשמל מרוח".

אבנר ארד, מנהל פיתוח עסקי בחברת EDF-EN בישראל, סיפר כי החברה הגיעה לישראל לפני כ-3 שנים ורוב הפעילות שלה כאן הייתה בתחום ה-PV, הם ראו כי אותו התהליך מתחיל לקרות פה גם בתחום הרוח והיו רוצים להיות במקום אחר, אך הקשיים היו צפויים. ארד אמר "הייתי רוצה פה עוד ודאות. גודל המכסה או חוסר האופק הוא כבר היום סוג של חסם". בנוסף ציין ארד כי "היצרנים צריכים להבין את עלויות הכניסה לשוק".

אבי יופר, האחראי על פיתוח פרויקטי רוח באפקון החזקות,סיפר על חברתו ועל המורכבות של פרויקט רוח. אפקון היא קבוצה פעילה בתחומי הקבלנות, אנרגיה מתחדשת, גז טבעי ועוד בישראל. לחברה שני פרויקטי רוח עליהם היא עובדת כ-10 שנים. יופר פירט כמה מהאתגרים העומדים בפניהם: "אין מדידות מספיק לאורך ההסטוריה בנושא הרוח. יש המון מיקרו סייטים שבהם תנאי רוח שונים. הרשויות לא יודעות אילו היתרים לדרוש ורואים חוסר ידע. הרגולציה משתנה ולא מתאחדת. אנחנו היחידים שנמצאים ברמה של פרויקט בישראל ואנחנו צריכים את הסיוע של הרשויות והרגולטורים, אנחנו סוחבים ומזיעים בשביל השוק ואף עבור חברות זרות. צריכה להיות פה דרישה חזקה יותר לשימוש ברוח".

לסיום שאל פרנס את בני פירסט מן המשרד להגנת הסביבה על נושא המגוון הביולוגי המהווה אתגר גם הוא בתחום הרוח. פירסט הסביר כי ההקמה של טורבינות רוח היא אינטרס סביבתי כיוון שכך יפחת השימוש באנרגיה אחרת, מזהמת יותר. זהו אתגר לא רק של היזמים אלא גם המדינה. "בישראל ישנם שני תנאים שלא מתקיימים באף מדינה: המרחב מצומצם מאוד מחד, ומאידך המגוון הביולוגי הוא גדול פי כמה מזה של מדינות אירופה וזה אתגר אמיתי עבורנו. יש פה גם היבט גיאו פוליטי: אנחנו חתומים על אמנות לשימור מינים של בעלי הכנף". פירסט הוסיף ואמר כי "הטכנולוגיה קיימת בעולם, אבל אנחנו רוצים שפה תוקם הטכנולוגיה הטובה ביותר, שגם תייצר רוח וגם לא תפגע בבעלי הכנף".