אליסיה פארג,מכון GTI, ארה"ב: "המכון שיתף פעולה עם חברת נורטק הישאלית בפרויקט בירד, אז נעשה שימוש בטכנולוגיית GPS כדי לנהל מעקב". צפו בסירטון מהוועידה
הפתרון לבעיות בטיחות בתשתית הגז הטבעי: רגולציות חכמות, תוכניות בקרת איכות וטכנולוגיה מתקדמת
בתמונה: אלישיה פארג מאוניברסיטת GTI, ארה"ב. צילום: גונן גלין
כתבת: איריס פוטרוך
בסדנת מומחה שנערכה במסגרת ועידת גזטק ישראל שהתקיימה בשבוע שעבר בתל אביב, עסקה אליסיה פארג, מנהלת תחום גז טבעי במכון למחקר לטכנולוגיות גז (GTI) ביחסים בין ניסיון, הטמעת תשתיות, גז טבעי ובטיחות.
פארג סקרה את מבנה תעשיית הגז בארה"ב והסבירה על תהליכי הרגולציה: המנהלה לבטיחות צנרת וחומרים מסוכנים (FHMSA) מספקת את הרגולציות בנושא הגז וכל מדינה בארה"ב יכולה לספק חוקים נוספים במידת הצורך. ארגון זה אוסף מידע על מקרי אסונות הכוללים את סיבות השורש והתוצאות. פארג ציינה, כי בעוד הרגולציות מתעדכנות וחוקים חדשים מתווספים בכל מספר שנים נוספות, כמות האסונות אינה פוחתת וכי אין זה בשל הרגולציות אלא בשל תשתית ישנה מאוד שמזדקנת. "הצנרת למשל עשויה להיות מיושנת מאוד וזה אך טבעי שיהיו דליפות ואסונות", אמרה.
בחינת הסטטיסטיקה לבעיות השורש השונות עשויה להיות מטעה: הסיבה המובילה לכשלים היא נזקי חפירה, השנייה היא קורוזיה, והשלישית היא "אחר" – כשאין בטוחים מה גרם לאסון. 5.2% מהמקרים נגרמים בשל טעויות אנוש שעשויות להיות למעשה הגורם מאחורי הסיבות המרכזיות: נזקי חפירה, אי זיהוי של בעיות קורוזיה ו"אחר". "למעשה, טעויות בהתקנה של צנרת הן הסיבה המובילה לרוב הכשלים, בייחוד באזור המחברים – כמעט כל בעיות המחברים קשורים לטעות שעשה מבצע".
"מדוע ישנה עליה במקרים של טעויות מפעילים?", שאלה פארג'."התשתית ישנה מאד ופרויקטים רבים להחלפת התשתית מתנהלים כעת בכל רחבי ארה"ב בזמן קצר מאד. השילוב של עומס הפרוייקטים, הזמן הקצר ואובדן הידע יוצרים לחץ על העובדים עצמם. בנוסף, יש שימוש רב יותר בקבלנים ופחות בפקחים".
הפתרונות: רגולציות חכמות, תוכניות בקרת איכות וטכנולוגיה
"יש להגדיר רגולציות חכמות בנושא ההכשרה הדרושה למפעילים. עבור משימות מסוימות חייבים לעבור הכשרה מסוימת. הממשלה הפיקה כללים מסודרים לגבי עבודתם של אופרטורים ופרוטוקולי בדיקה שעבודה לפיהם תפיק תוצאות אחידות.
"תוכניות בקרת איכות: יש נסיון לייצר תחושת אחריות כבר ברמה הנמוכה יותר של המפקחים, אך הרגולטורים חושבים שבדיקות אלה אינן רשמיות מספיק וקורות בתכיפות נמוכה מדי.
"הטכנולוגיה מספקת מספר פתרונות למניעת טעויות ולהחלפת דרכי הבדיקה המסורתיות. היא מספקת תמריץ לאנשים לעשות את עבודתם בצורה הטובה יותר, היא יכולה לזהות טעויות שאנשים לא מזהים, ויכולה לחסוך בעלויות משמעותית.
"טעויות מפעילים מהוות 60% מהסיבות לבעיות עם מחברי צינור. מכון GTI שיתף פעולה עם חברת נורטק הישאלית בפרוייקט בירד, כשנעשה שימוש בטכנולוגיית GPS כדי לנהל מעקב של מה שנכנס לאדמה. השותפים הישראליים הביאו את היכולת להתחבר למחברים ולייצר ברקודים המכילים פרמטרים של היתוך מהשטח וכך מספקת המערכת תמונה מקיפה של כל ההתקנה ופקח יכול להיכנס למערכת, לעבור על כל חלקיה של המערכת ולוודא שהותקנו נכון.
"טכנולוגיה נוספת ופשוטה למדי היא השימוש בסמארטפונים כדי לתעד שלבים קריטיים בתהליכי ההתקנה. ניתן להגדיר את השלבים הקריטיים מראש ולדרוש עבורם תמונות של כל שלב ושלב, וזוהי דרך מצוינת לפקח על התהליך ולוודא שהדברים נעשו כראוי. במידה והדבר נעשה בענן ניתן לבצע הכל בזמן אמת, ולצפות בתמונות מיד לאחר שצולמו". פארג סיפרה כי "בפרויקט פיילוט שערכנו, עבדנו עם אופרטור על זיהוי השלבים הקריטיים והתמונות הדרושות בכל שלב. הפקח במרכז הבקרה יכול לעבור על כל התמונות מיד לאחר שהועלו ולהרים טלפון מיד כשהוא רואה בעיה".
האמצעי הטכנולוגי האחרון אותו סקרה פארג' הוא סריקות לאיתור דליפות באמצעות טכנולוגיית ג'י.פי.אס. "80-90% מהחברות באמריקה משתמשות עדיין במפות נייר, אך שימוש בתוכנת ה-GPS יכולה לוודא שהפקח אכן עובר על כל קווי הצנרת ולייצר תיעוד דיגיטלי". פארג סיימה את הרצאתה באומרה כי"כעת בעזרת הטכנולוגיה נוכל לעלות לשלב הבא".
אליסה פארג' היא מנהלת תחום גז טבעי בתוכנית ניהול מידע ואינטגרציה במכון מחקר לטכנולוגית גז (GTI) שבאילינוי, ארה"ב. במסגרת תפקיד זה היא אחראית לניהול ויישום האסטרטגיה, תוכנית הלימודים ושיווק טכנולוגיות הקשורות למיפוי, זיהוי ,עקיבה אחר נכסים וביקורת צנרת.