נציגי העמותה נפגשו עם חוקר תכנית המתאר לאתרי הטיפול בגז ביבשה והציגו בפניו התנגדויות למהלך. מומחה בינלאומי: "זה מריח משחיתות"
עמותת צלול: "הקמת מתקני טיפול ביבשה – סכנה לציבור ולסביבה"
.בתמונה: הפגנה שנערכה בשנה שעברה מול משרד האנרגיה
"אם גורמי התכנון והרגולציה דבקים בחלופה היבשתית, כשכל העדויות המקצועיות מצביעות לטובת החלופה הימית – זה מריח משחיתות". דברים אלה ציטטה היום (ב') מנכ"ל עמותת צלול, מאיה יעקבס, באזני עו"ד גדעון ויתקון, שמונה לחוקר תכנית המתאר הארצית הקובעת את אתרי הטיפול בגז ביבשה. הדובר הוא פרופ' בראיין אוונס, מומחה למתקנים ימיים מאוניברסיטת קורטין שבאוסטרליה, המייעץ לחברת הקידוח וודסייד, שתתחיל לקדוח בקרוב בים התיכון. אוונס אמר את הדברים במהלך כנס "גזטק" שנערך בשבוע שעבר, וציין כי להערכתו, טיפול ימי לא רק יעיל יותר ומסוכן פחות, אלא שהוא זול יותר ב-10% מטיפול יבשתי.
יעקבס ועמותת צלול נפגשו עם עו"ד ויתקון כדי להציג בפניו התנגדויות שהעלתה "צלול" לתוכנית להקים את אתרי הטיפול בגז ביבשה. לדברי יעקבס, הקמת מתקני טיפול בגז ביבשה תסכן את חיי התושבים, את הסביבה ואת מקורות המים, ומסיבות אלה הכרחי להקים אותם בים העמוק, בסמוך למתקני הקידוח, תוך הקפדה על כללי בטיחות וסביבה חמורים. יעקבס ציינה כי תוכנית המתאר הנוכחית פוגעת באפשרות ליצור משק אנרגיה אמין, יעיל ושקוף, ומעדיפה אינטרסים בלתי ברורים וחסרי כל הגיון תכנוני.
בהתנגדות לתכנית קבעה "צלול", כי הפרויקט היבשתי מסוכן מאוד למשק המים, שכן הוא מתוכנן באזור רדיוס מגן. לפרויקט צפויה השפעה רבה גם על זיהום האוויר באזור ועל בריאות הציבור – עובדה שגם היא לא נלקחה בחשבון. לא רק זאת: תוכנית המתאר מאפשרת יכולת החלטה לממונה על הגז הטבעי – שאינו גוף תכנוני כי אם גוף אינטרסנטי שאינו רואה לנגד עיניו את הציבור ואת הסביבה. בעיה מרכזית נוספת עליה הצביעה "צלול" היא העובדה כי התכנון משאיר את כל ההחלטות בידי יזם עתידי, ואינו נותן מענה לאף שאלה עקרונית, בין השאר דליפת חומרים למי התהום, סכנת שריפות ועוד.
מאבק התושבים כנגד הקמתם של מתקני הגז ביבשה החל לפני כשלוש כשנים. לתכנית מתנגדים רבים, ובראשם תושבי האזורים שבהם מתוכננים המתקנים, ביניהם תושבי מועצה אזורית עמק עמק חפר ותושבי מועצה אזורית חוף כרמל, שבשטחם מתוכננים המתקנים. עוד מתנגדים לתכנית הוועדה המחוזית חיפה, הוועדה המחוזית מרכז, וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, חברי כנסת ועוד.
בנוסף מתנגדות גם המועצה האיזורית מגידו, העיר יקנעם והאזרחיהן.