אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז, הבהיר כי ה-CNG מהווה דלק מעבר בלבד עבור תעשיינים שרשתות החלוקה יגיעו אליהן באיחור או שלא יגיעו כלל

כנס תעשייני הצפון: "עד סוף 2014, יחוברו 10 מפעלים למתקני CNG"

בתמונה: אייל חנקין בכנס תעשייני הצפון של פורטל "תשתיות". צילום: גונן גלין

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז, הגיע לכנס תעשייני הצפון של פורטל 'תשתיות' כשהוא חובש שנים כובעים. בכובע אחד ייצג את חברת 'סופרגז' ששותפה בהקמת רשתות חלוקה בישראל שאמורות להביא את הגז הטבעי לכלל הצרכנים והתעשיינים בישראל. בכובעו השני דיבר כמי שהקים באחרונה מתקן לדחיסת גז (CNG) בו אמורים להשתמש מפעלים שרשתות החלוקה יגיעו אליהן רק בשלב מאוחר או שלא יגיעו כלל, דוגמת אלו המרוחקים מתוואי הרשת.

כמי שחובש את שני הכובעים הללו, שעלולים להיראות כסותרים האחד את השני, פתח חנקין את דבריו בהצהרה שקבעה כי "CNG לא מתחרה בצינור. סופרגז משקיעה עשרות מליונים בהרמת הצינור אבל נכון להיום מתוך 2,500 מפעלים – מחוברים 4. עברו 7 שנים והיד עוד נטויה. בארץ שיש בה הרבה קברי צדיקים ואדמות של דרוזים – להוליך צינור ללקוחות לוקח הרבה זמן. אז מה עושה הלקוח בזמן הזה".

לאחר מכן נתן חנקין דוגמה לדרך בה מתנהל משק הגז האמריקאי והבהיר כי בעוד שבישראל הסחבת הרגולטורית והסטטוטורית -אינסופית הרי שבארה"ב – ריבוי הגז הביא להנחת תשתיות מהירה במיוחד כאשר כבר היום קמות 30 תחנות דחיסה של CNG ו-120 תחנות תדלוק כך שתוך שני רבעונים 70 תחנות כבר הוקמו. לאחר מכן אמר חנקין כי הוא רואה את ה-CNG כדלק מעבר עד להגעת צנרת החלוקה. "אני קודם כל בודק מתי הצינור מגיע אלי, לאחר מכן אני בודק אם יש מספיק גז לספק לי כאשר כל דקה של איחור מביאה נזק להכנסות דרמטיות. עכשיו אני שואל את עצמי כמה קברי צדיקים יש סביבי וכמה מציאותי ה-PRMS שאמור לקום באזור שלי".

לאחר מכן התייחס חנקין להשמצות שעלו במהלך הכנס לגבי הסכנות שמביא עימו ה-CNG ביחס לדלקים אחרים. "יש לנו סקר סיכונים של CNG אל מול גפ"מ – ומתברר שגפ"מ הוא פי 12 יותר מסוכן. אנחנו לוקחים משאית וממלאים אותה בלחץ גבוה של CNG, שזה 1 חלקי 60 ביחס לגז טבעי נוזלי. במפעל יש עמדה שפורקת את הגז הדחוס ומשם הוא נכנס למפעל תחת הסבה סטנדרטית שהייתה מבוצעת עבור צינור".

בהמשך הביא חנקין 2 דוגמאות להסבות מפעלים שיכולים לקבל CNG כפיתרון זמני עד להגעת רשת החלוקה. "מפעל בבית שמש שצורך 8,000 טון מזוט בשנה, (20.5 מליון ש"ח עלויות אנרגיה בשנה) , במעבר לגט"ד הוא מקבל 6 מליון ש"ח חיסכון בדיי וואן. עם התוספת של עלויות ההקמה של המתקן דחיסה- הוא יקבל החזר השקעה לאחר רבעון. מפעל בקרית גת שמשלם 15 מליון ש"ח על גפ"מ יכול לחסוך 7 מליון ש"ח מהמעבר ל-CNG". לסיום ציין חנקים כי עד שנה הבאה יחוברו כעשרה מפעלים ל-CNG ובהמשך יחוברו עוד מפעלים קטנים. "החיסכון למשק מהמעבר ל-CNG צפוי לעמוד על 2.5 מיליארד ש"ח".