מי אחראי לפיצוי המפעל במקרה של אי אספקת גז? מי אחראי לאיבוד גז ברשת ומהי כמות הגז האידאלית למפעל? עורכי הדין ממשרד גורניצקי ושות' העלו נקודות שיכולות לחסוך כסף רב למפעלים

כנס תעשייני הצפון: למפעלי הצפון יש הזדמנות להפיק לקחים מחוזי ההסבה שנחתמו בדרום

בתמונה: עו"ד מורן ארז, בכנס תעשייני הצפון. צילום: גונן גלין

הצרכנים שחותמים עכשיו על הסכמי הסבה והסכמי חלוקה יכולים ליישם לקחים שהופקו מחוזים שחתמו מפעלים בדרום ובכדי לסמן את "נקודות התורפה" בחוזים הללו, עלו עו"ד מורן ארז וע"ד משה קריגר מ"גורניצקי ושות'", לדבר מול תעשייני הצפון בכנס של תשתיות בחיפה בשבוע שעבר.  

"חוזי ההסבה הם חוזים לא מפוקחים ולעומתם חוזי החלוקה הם חוזים שרשות הגז הטבעי התוותה אותם כחוזים גנריים. התעריפים שרשאי בעל הרשיון לגבות מהצרכנים הם קבועים, כאשר יש דמי חיבור ויש דמי חלוקה. אסור לבעלי רשתות חלוקה לגבות תעריפים נוספים על אלו שקבועים בחוק. אנחנו למדים שבכדי להגיע לאותו החזר השקעה, צריך לשים לב בדיוק איך ההסכם בנוי ולהבחין בפרטים המפרידים בין צרכן לצרכן", הסבירה עו"ד ארז.

"הצרכן יכול לבחור לבצע את ההתקשרות מול חברת החלוקה או דרך משווק שיעשה אינטגרציה של התהליכים, והאפשרות האחרונה היא זו המועדפת כיום על רוב המפעלים. חשוב להגדיר בצורה ברורה מה היקף האחריות של המשווק ושל החברה המבצעת את ההסבה", הבהיר עו"ד קריגר.

נקודה רגישה בחוזה שעלולה להביא לחיובי יתר והועלתה על ידי עורכי הדין מ"גורניצקי ושות'", היא כמות הגז אותה מתחייב המשווק להעביר לצרכן. הצרכן צריך לדאוג לכך שהחוזה יכלול את הצרכים היומיומיים ושלא ייחסר גז למפעל. מצד שני, אם ההתחייבות גבוהה מדי והמפעל לא זקוק לכל כמות הגז, הוא עלול למצוא עצמו משלם על גז שלא השתמש בו בגלל שיטת ה-Take or Pay.

נקודה רגישה נוספת שנדונה היא מיקום ואופן מדידת כמויות הגז הטבעי. "המשווק מודד את כמות הגז ביציאה ממערכת ההולכה, כך שעלולים להיות פערים בגלל איבודים ברשת וחשוב להגדיר מראש מי נושא באחריות לאיבודים", אמר קריגר.

קריגר גם הוסיף כי חשוב לקבוע מי אחראי לפיצוי במקרה של אי אספקת גז – האם המשווק או בעלות מאגר הגז. קריגר ציין כי "בהחלט יש מקום לפיצוי מהמשווק במקרה שאי האספקה נובעת ממנו".