את הדברים אמר חקי טל, מנכ"ל אמישראגז והוסיף כי ה-CNG הינו פיתרון חלקי ובעייתי עבור תעשיינים בשל בעיות בתחום הרגולטורי
כנס תעשייני הצפון: "צרכנים שמעוניינים בהסבה לגז, צריכים לערוך גם תחשיב פסימי"
בתמונה: חקי טל, מנכ"ל אמישראגז במהלך כנס תעשייני הצפון של פורטל תשתיות, צילום: גונן גלין
"שלב ההיתרים להתחברות הצרכנים לגז הוא השלב הממושך ביותר וצוואר הבקבוק המשמעותי בכל הקשור להתחברות תעשיינים לרשת הגז" כך אמר השבוע חקי טל, מנכ"ל חברת אמישראגז במסגרת כנס תעשייני הצפון של פורטל תשתיות. "לאחר מתן היתר מבוצעת ההסבה ואז יש לקבל היתר הגזה שגם הוא דורש הליך רגולטורי ממושך. לבסוף מזרימים גז ומתחילים לראות תוצאות בשורות הרווח".
אחד הדגשים של טל לתעשיין שמבקש להחליט האם הוא מעוניין בהסבה היא המחשבה לטווח הארוך. "הליך ההסבה לוקח כשנה עד שנה וחצי. הסכם האספקה הוא לתקופה של 5 שנים. כלומר, אורך המהלך הוא בין 6-7 שנים ואז המפעל צריך לחשוב אם הוא בכלל יתקיים בזמן הנתון הזה, האם יהיו שינויים במבני הייצור או הצריכה ולכל הדברים האלו יש משמעות גדולה. כמו כן, אנחנו מציעים לעשות אופטימיזציה במערכת האנרגיה של המפעל. לשנות טכנולוגיות לכאלו שיהיו פחות בזבזניות. יש כמה דוגמאות לכמה מפעלים שמשתמשים בתנורים שעובדים על חשמל ונמצאים לפני רכש תנורים מבוססי גז טבעי שיביאו לחיסכון משמעותי למדי".
"כמו כן חשוב לנתח רגישות: מה יקרה עם התחזיות הוורודות לא יתממשו. מה הסיבות העיקריות שצריך לעשות את ניתוח הרגישות? אי הוודאות בשוק טרי ועתיר רגולציה. כמו כן, הרבה פעמים אין מספיק נתונים שיאפשרו משטר צריכה. משק הגז שונה מאד ממה שהכרנו עד היום וכל העוסקים בתחום- כולנו נמצאים על עקומת הלמידה. שינויים בעלויות ההסבה עשויים לנבוע גם משינויים רגולטוריים של רשות הגז כאשר השינוי האחרון קרה רק לאחרונה. גם בלו"ז ייתכנו שינויים: מחוץ למפעל ובתוכו. אלו דברים שעשויים לשבש את החיסכון המצופה".
בהמשך התייחס טל למרכיבי העלויות של הגז הטבעי. "מחיר הגז מורכב מעלות יחידת אנרגיה, בלו, עלויות הולכה וחלוקה פלוס השקעות חד פעמיות של עלות החיבור לרשת החלוקה ועלות ההסבה הפנים מפעלית. למחיר הגז יש וודאות בתימחור בגלל ההצמדה למחיר הנפט הגולמי".
כדוגמא למפעל שעשוי לעבור הסבה, נתן טל את הדוגמה הבאה: "מפעל צפוני שצורך 1500 טון מזוט בשנה- נחשב לקוח גדול- צורך 56 אלף יחידות אנרגיה בשנה. מחיר גז טבעי ממוצע שנתי של 8.5 דולר ליחידת אנרגיה (לפי 3.6 ש"ח לדולר) , יחד עם התוספות של הבלו, החלוקה וההולכה- הגיע לסך הכול עלות שוטפת – 37 ש"ח לערך. אם מוסיפים עלויות חד פעמיות להסבה מפעלית – מהליך התכנון ועד להליך הרישוי הסופי – מדובר על השקעה חד פעמית נוספת של כ-3 מליון ש"ח. החיסכון השנתי מהמעבר יהיה כ-1.8 מליון ש"ח בשנה , מה שאומר שיש לנו 20 חודשים להחזר השקעה. התחשיב לא לוקח כמובן את מענק המדינה שעומד על רבע מליון ש"ח. כעת, יש דיבורים להגדיל המענקים פי 2 או 3 בקרוב".
"מה יקרה בתחשיב פסימי? מה יקרה אם 50% מהחיסכון יבוטל בשל כל מיני בעיות שיצוצו בדרך. החיסכון יורד ל-900 אלף ש"ח בערך בשנה, מה שאומר שהחזר ההשקעה יעמוד על 41 חודשים. והנה, אנחנו מגלים שעדיין כדאי למפעל להתקדם לכיוון גז טבעי".
"אם מחליפים את הגז הטבעי ב-CNG – עלות יחידת אנרגיה גבוהה בכ-60% מגז טבעי שמגיע בצנרת. המחיר השוטף של CNG- עלות של 58 ש"ח ליחידת אנרגיה. לאחר מכן, צריכים להשקיע בתחנת קבלה – סביבות 2.2 מליון וזאת בנוסף להסבה הפנים המפעלית של 3 מליון ש"ח- החזר ההשקעה עומד על 40 חודש. ללא עלות מימון- החזר השקעה בתרחיש האופטימי עומד על 3.3 שנים. בתרחיש פסימי של 50% חיסכון בגלל בעיות כלשהן- החיסכון שנתי יעמוד על 326 אלף ש"ח והחזר השקעה על 80 חודשים. כל אלו הם נתונים שיש להביא בחשבון".